נרקולפסיה – כששינה חלומית הופכת לסיוט
מי לא אוהב לישון? אדם ממוצע מבלה כשליש מחייו בשינה! השינה מאפשרת לנו לאגור כוחות, למלא מצברים וישנם אף תהליכים שמתרחשים רק כשאנחנו ישנים. אבל שינה טובה כשהיא מתרחשת במיטה בשעות הלילה, כשהיא גולשת לשעות היום, בלי הודעה מוקדמת, זה כבר עלול להיות מטריד, שלא נאמר מסוכן. נרקולפסיה היא הפרעה נוירולוגית שגורמת לאפיזודות שינה בלתי נשלטות באמצע היום.
שינה היא תהליך מדורג שמתחיל בנמנום קלה, עובר לשינה עמוקה יותר ובסופו של דבר (לאחר כ-90 דקות שינה) נכנס לשלב הנקרא (rapid eye movement) REM, שלב שבו אנו חולמים חלומות ואשר בו הגוף נכנס למצב שיתוק שינה על מנת למנוע תזוזה של שרירים תוך כדי חלום (אם חלמתם שאתם רצים מרתון, לא תרצו להתעורר אחרי 4 שעות כשאתם 40 ק"מ מהבית שלכם).
אנשים עם נרקולפסיה מגיעים לשלב ה-REM תוך שניות מרגע ההירדמות וכאמור, לעיתים זה קורה להם באמצע היום.
מדענים עדיין לא מצאו את הסיבות לנרקולפסיה, אך כן הצליחו לבודד את הגן הגורם לתופעה, שמשפיע על ייצור הכימיקלים במוח שמשפיעים על מחזורי השינה והעירות.
הסימפטומים המופיעים בזמן נרקולפסיה הם:
· ישנוניות יתר בשעות היום היכולה להתבטא בחוסר אנרגיה וריכוז, קשיים בזיכרון, מצב רוח דכאוני ותשישות קיצונית.
· אובדן פתאומי של טונוס שרירים, שיכול להוביל לתוצאות שנעות בין דיבור עילג לקריסת גוף (בהתאם לשרירי הגוף המעורבים).
· הזיות- לעתים קרובות הן מפחידות ובעיקר כשהן ויזואליות, למרות שכל חוש אחר יכול להיות מעורב. אלו הן התחושות המלוות בד"כ את תחילת השינה וההתעוררות.
· שיתוק שינה.
על מנת לזהות את הנרקולפסיה נדרשת בדיקה פיזית ובחינה של ההיסטוריה הרפואית, אך עם זאת, אף אחד מהסימפטומים אינו בלעדי לתופעה לכן יש לבצע בדיקות מיוחדות במעבדת שינה שיכולות לתת אבחנה יותר מדויקת לנרקולפסיה.
לנרקולפסיה אין מרפא, אך ניתן לטפל בתסמינים העיקריים באמצעות טיפול תרופתי. בתסמינים כמו ישנוניות יתר ניתן לטפל עם ממריצים דמויי אמפטמין, בעוד סימפטומים אחרים יטופלו בתרופות נוגדות דיכאון.
שינויים בסגנון חיים יכולים לתרום להפחתת התסמינים. פעולות כמו הימנעות מקפאין, אלכוהול, ניקוטין, ארוחות כבדות, ויסות לוחות זמני השינה, הקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה מסודרת עשויות לעזור בהפחתת התסמינים.
