מחשבה בוראת מציאות

פעמים רבות אומרים לנו שהמחשבה שלנו בוראת את המציאות סביבנו. יש האומרים שזוהי קלישאה ריקה מתוכן ויש כאלה שדווקא מקשרים זאת לטיפול קוגניטיבי – התנהגותי. שאלנו את יעקב סיני, פסיכולוג קליני ותעסוקתי במכבי, מהי אותה גישת טיפול וכיצד היא מתקשרת לביטוי.

מר סיני, מהו טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT)?
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מורכבת משתי גישות שחברו יחד. הגישה ההתנהגותית, המבוססת על תיאוריות הלמידה הקלאסית והאופרנטית (דהיינו חיזוקים ועונשים העוזרים בשינוי ועיצוב התנהגותו של האדם) והגישה הקוגניטיבית הנשענת על ההנחה שלמחשבה ולדרך בה אנו מבינים את המצב יש השפעה מרכזית על הרגש. אם נבין את מה שאנחנו חושבים ואיך אפשר לשנות זאת, בהתאם לכך גם ישתנו הרגשות וההתנהגויות שלנו. הגישה לא מתעלמת מהעבר של המטופל. תפיסות העולם שלנו נוצרו בילדותינו, אולם הדגש הוא בהבנת המצב בהווה והתמודדות איתו.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הפך לנפוץ מאוד בטיפול במצבי טראומה, חרדה, דיכאון והפרעות אובססיביוֹת (OCD). למרות זאת, הגישה פחות מוכרת בישראל, בה הטיפול הפסיכו-דינאמי, שמקורו בפרויד וממשיכיו, הוא הדומיננטי. אבל בשנים האחרונות תופס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מקום של כבוד, בשל לא מעט יתרונות שיש לו.  במקרים רבים הוא קצר טווח, יעיל יותר ומבוסס מחקרית. כמו כן, הוא מקנה למטופל כלים לפתרון עצמאי של בעיות דומות עתידיות.

למי הטיפול מתאים ומתי הוא יעיל?
הטיפול מתאים לכולם – ילדים, מבוגרים וקשישים. עם השנים התפתחו פרוטוקולים טיפוליים לכל ההפרעות והבעיות. אך חשוב שלמטופל יהיו מוטיבציה ונכונוּת להשקיע בטיפול ולכן הוא חייב להבין מה הטיפול  דורש ממנו.
זוהי גישת טיפולית אקטיבית. המטופל מקבל שיעורי בית, מטלות ויעדים ברורים. כך ניתָן לעקוב אחר התהליך ולבחון שוב ושוב את ההתקדמות. בנוסף, הטיפול הוא לא בהכרח בתוך קליניקה כפי שאנו רגילים. לעיתים מבצעים פעילוּת חוץ, שמאפשרת למטופל להתמודד באופן מעשי עם בעיותיו, ביחד עם המטפל שלו. היום משלבים בטיפולים רבים גם "קשיבוּת" (Mindfullness, שימת-לב), כלומר מודעוּת לחוויה הנוכחית וקבלתה תוך מיקוד קשב מדיטטיבי. יש קשר בין הגישה הקוגניטיבית לבין גישות בודהיסטיות, שטוענות שהסבל האנושי נמצא בראש.

איך כל זה מתקשר למושג "מחשבה בוראת מציאות"?
המושג הזה הפך למעין קלישאה שנאמרת כשאנחנו מעודדים מישהו ורוצים להפיח בו רוח ביטחון, מבלי באמת להבין את מקור המשפט. להגיד לעצמנו סתם משפטים חיוביים זה לא תמיד עוזר.
אין ספק שאם אנו חושבים מחשבות תבוסתניות הדבר משפיע על מצב הרוח שלנו ועל תחושת הביטחון ואלה תורמים לכך שלא נצליח. מצד שני הטיפול המדובר אינו פשטני כמו להגיד לעצמי שאני אצליח ואז הכל יהיה בסדר. צריך לקחת רגע, לבדוק מה אמרנו, מהיכן הגיעה המחשבה הזו ומה מקורה.
אין לנו שליטה על המחשבות שלנו. אנחנו לא יכולים להגיד לעצמנו לא לחשוב על משהו. למרות זאת יש לנו שליטה על ההתנהגות שלנו. לכן אנחנו לא רק בודקים את המחשבה, אם היא רציונאלית או לא, אלא גם עוזרים למטופל להסתכל מהצד ולבחון אותה, מדוע הוא חושב כך, מה לא טוב בתוכנה וכיצד היא חוזרת שוב ושוב ומפריעה להתנהלות התקינה. אם המטופל יבין שאין למחשבה בסיס רציונאלי או חשיבוּת אמיתית, הוא יוכל לנסות ולפעול בדרכים מתמודדות יותר ובהדרגה ישנֶה את חשיבתו והתנהגותו וכך יברא מציאות חדשה.