חורף עושה לכם דיכאון?
יש אנשים שפשוט לא אוהבים חורף, וזה בסדר, אבל יש אנשים שחורף גורם להם לפתח תופעה דיכאונית של ממש וזה כבר חורג מסתם חוסר החיבה למגפיים ושלוליות. "דיכאון עונתי" כמו כל דיכאון שאינו מצב רוח חולף, דורש מודעות, אבחנה וטיפול
עודכן בתאריך 24.10.22
מה זה בכלל דיכאון עונתי (דיכאון חורף)?
דיכאון עונתי, היא תופעה הגורמת לאנשים מסוימים לפתח סימפטומים דיכאוניים הכוללים ירידה בתפקוד היום יומי, עייפות, נטייה להסתגר בבית ולהתרחק מאינטראקציה חברתית ולדווח על תחושת דכדוך וייאוש. מדובר על תופעה המתרחשת בעיקר בחורף לכן גם זכתה לכינוי "דיכאון חורף".
מה ממדי התופעה בישראל?
בישראל שטופת השמש בה תקופת החורף אינה ארוכה וקיצונית מדי. ממדי התופעה אכן קטנים, אך גם בישראל ניתן לפגוש באנשים הסובלים מתופעות דיכאון בחודשי החורף. באופן עקרוני אחוז הסובלים מן התופעה במדינות משווניות הוא כ-1% מהאוכלוסייה, בעוד שבמדינות צפוניות בהן החורף ארוך וקשה מספר הסובלים ממנה מטפס לכ-10%.
מה הגורמים לדיכאון חורף?
הגוף שלנו זקוק לאור השמש על מנת לשמר פעילות הורמונאלית תקינה. לאור השמש יש גם השפעה על השעון הביולוגי שלנו. כשיורדת כמות אור השמש שאנו סופגים בצורה משמעותית, עולה רמת המלטונין בגוף וכתוצאה מכך קטנה כמות נוירוטרנסמיטרים כגון סרוטונין ואדרנלין מה שגורם לתחושת הדיכאון.
מעבר לתהליכים הגופניים יש כמובן גם אספקטים נפשיים לתופעה הקשורים בחרדות או מצבים נפשיים מעורערים שיכולים להחריף.
כיצד מזהים את התסמינים?
כעקרון כל מצב בו האדם חווה תופעות כמו עייפות מוגברת, בעיות שינה, חרדות, ירידה בחשק המיני, קשיי ריכוז, נטייה להסתגרות וריחוק מחברה, בכי תכוף, שינויים בתיאבון ובאופן כללי איבוד העניין בעיסוקים ותחומי העניין בהם עסק האדם עד עתה, צריכים להדליק נורה אדומה.
כמובן שכל סימפטום כזה יכול להעיד על בעיות אחרות ולכן בכל מקרה יש צורך להתייעץ עם בר סמכא רפואי על מנת לאבחן את הבעיה.
ואיך מטפלים בדיכאון עונתי?
מאחר וכבר ציינו כי מחסור באור שמש יכול להוביל לתופעת הדיכאון, הרי שאם נחשוף את החולה לאור – ישתפר מצבו! למזלנו בארצנו יש שמש ואור מרובים למדי גם בחורף אז מומלץ לתפוס את ימי השמש בחורף ולצאת החוצה גם בחורף חשוב לשמור על העור ולהשתמש באמצעי הגנה מהשמש. אחד הטיפולים המקובלים לדיכאון חורף הוא פוטותרפיה – חשיפת החולה לאור מלאכותי שמדמה את אור השמש ומסייע לחולה להתגבר על התופעות. אך כדאי לזכור כי יש מחקרים מציעים את השיטה אך היא אינה מוכחת דיה .
במקרים מסוימים אין די בחשיפה יזומה לאור מלאכותי ודרושה התערבות תרופתית באמצעות משפחת התרופות האנטי-דיכאוניות שתפקידן לאזן את רמות הנוירוטרנסמיטרים וההורמונים במוח בדיוק כפי שעושים בסוגים אחרים של דיכאון.
פעמים רבות אוורר הבית, יציאה ממנו, עשיית ספורט, מפגש עם חברים וכדומה יכולים להוות גורמים מסייעים להקלה על תחושות העצב והבדידות. לסביבה יש חלק לא מבוטל בסיוע למטופל על ידי כך שיעודדו אותו לכל אלו – לצאת מן הבית, לעסוק בפעילות גופנית ולהיות שותף פעיל בפעילויות ומפגשים חברתיים.
חשוב לציין כי על אף שבארץ שכחיות ההפרעה נמוכה אך בכל מקרה שקיים חשש, חשוב לפנות להערכה ולטיפול בהתאם לטיב הדיכאון