נפילת מתח: איך להירגע בשגרה?
הקורונה הותירה אחריה לא מעט חששות ותחושה של צעידה אל הלא נודע. דיגו קרושבסקי, פסיכולוג מחוזי במכבי שירותי בריאות, ריכז עבורכם כמה טיפים להתמודדות בשגרה החדשה
הקורונה הביאה איתה לא מעט חוסר ודאות. גם כשנדמה שהחיים כביכול חזרו למסלול, עדיין חשוב להגן על עצמנו ועל סביבתנו באמצעות ריחוק חברתי ושמירה על הנחיות קפדניות, ובזמן שאנחנו מתמודדים עם השלכותיה הרבות של המגפה העולמית. טבעי לחלוטין להרגיש חשש, אבל במקרים מסוים החשש הופך לחרדה וזה עלול לפגוע בנו.
איך אפשר להתמודד טוב יותר עם המצב, איך להסביר אותו לילדים ומה עושים כשאין מסגרות?
דייגו קרושבסקי, פסיכולוג מחוזי במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, מציע כמה דרכים להתמודדות:
מהם החששות העיקריים בימים אלה?
תחושת החזרה לשגרה, גם אם חלקית, היא סימן חיובי ונהדר, אבל החששות המלוות את הקורונה עדיין מרחפות סביב, הן ברמה הבריאותית – האישית והמשפחתית, והן ברמה התעסוקתית-כלכלית, כיוון שעסקים רבים נפגעו מהשלכות הקורונה, ועבור רבים העתיד התעסוקתי אינו ברור או אופטימי במיוחד.
חשש נוסף קיים באשר לשאלה למי פונים במקרה חירום והאם בטוח לפנות למוקדי הטיפול הרפואי. הרבה פעמים בשעת מבחן החרדה משתלטת ולא יודעים מה לעשות ואיך להתנהל.
האם ישנו חשש סביר וחשש שאינו סביר ובמה הוא שונה מחרדה?
בהחלט. החשש הוא סביר כיוון שאכן קיימת מחלה חדשה שהעולם רק לומד להתמודד איתה.
חשש ופחד הם לגיטימיים. לעומת זאת, חרדה היא מצב בו החשש גדול כל כך, עד שהוא פוגע בתפקוד השוטף שלנו ואנחנו "מאבדים את זה".
כאשר קיים קשר סיבתי ונסיבתי בין העובדות לבין הדבר ממנו אנחנו חוששים, הפחד והחשש הם במקום ואפילו בריאים, כי הם מגנים עלינו מפני סכנה. אבל, כאשר מאבדים קשר סיבתי בין העובדות ו"מריצים סרטים" בראש שלא קשורים לנתונים, מדובר בחרדה שעשויה לשתק אותנו ולפגוע בנו. כך למשל אם השכן למעלה בבידוד, החשש הוא מובן ועשוי להניע אותי לפעולה נכונה. אך אם חבר סיפר בטלפון שיש לו חום, או שמסרו בחדשות שנמצא חולה חדש ועכשיו נדמה לנו שגם אנחנו חולים – מדובר בחרדה.
איך אפשר להתמודד עם החששות?
- ויסות מידע – מקפידים על חשיפה מבוקרת
כאשר המעקב אחר עדכונים וידיעות חדשותיות הופך לאובססיבי, כך שאנחנו בודקים כל הזמן – מה קורה, מה כמות החולים הנוכחית, מה מצב האבטלה במדינות אחרות ואיזה עדכונים חדשים יש בארץ ובעולם, מדובר במצב של יתר חשיפה שעשוי לעורר חרדה ולכן רצוי להימנע ממנו.
הידיעה שאחוז המובטלים באיטליה רק עולה, מצערת ככל שתהיה, לא מסייעת לנו או מקדמת אותנו, אלא יוצרת מצב של עודף מידע שאין לנו באמת מה לעשות איתו, אבל אנחנו משקיעים בו מחשבה שמובילה לחרדה. לכן, כדאי לווסת את כמות המידע שאנחנו נחשפים אליו. להחליט למשל שרואים/ קוראים חדשות רק פעמיים ביום – בצהריים ובשעה שמונה בערב, ובשאר הזמן לא צורכים תוכן חדשותי, לא דרך הטלוויזיה, הנייד או המחשב. - שיח משפחתי – נרגעים ומרגיעים
ילדים הם יצורים ערניים והם יודעים שמשהו קורה. חשוב לתת לכך הכרה ולא לנסות ולטשטש עבורם את המציאות, אך יחד עם זאת – להנגיש להם את המידע בשפה שמתאימה להם. למשל, לא להשתמש במילה "מגיפה" ולהסביר שיש גן ועדיין אין חוגים, כדי לשמור עלינו עוד קצת ולעצור את הסיכוי שהמחלה שוב תחזור ותדביק אנשים.
זה המקום של ההורים לקחת אחריות ולהירגע קודם כל בעצמם, לפני שהם מתווכים את המידע לילדים, בין היתר, כאמור, באמצעות בקרת חשיפה ומינון של מידע. - התמקדות בפעילויות קונקרטית
במיוחד עכשיו כשחוזרים לשגרה יום-יומית בחוץ, חשוב להתמקד בהנחיות פשוטות וענייניות שקל ליישם ובכללן: שטיפת ידיים, חבישת מסיכה, שימוש בחומר חיטוי, וכדומה – בהתאם להוראות משרד הבריאות. יחד עם זאת, מומלץ להניח לדברים להיות ולהימנע מהתעסקות יתר בתיאוריות קונספירציה או חשיבה על העתיד שכן, כאמור, מדובר במידע שלא מקדם אותנו ועשוי לגרום לחרדה. גם מתן תפקידים קונקרטיים מסייע לוויסות חרדה. כך למשל, אפשר לתת תפקיד לכל בן משפחה – ילד אחד אחראי שכולם חובשים מסיכות ביציאה מהבית, ילד שני מושיב את כולם בסוף היום לספר על היום שהיה, וכן הלאה.
- שומרים על עצמנו בשגרה, בעזרת גבולות וקשרים חברתיים
השהייה הממושכת בבית עוררה לא פעם מתחים והתנגשויות. החזרה לשגרה ולגבולות עוזרת להסדיר חרדה ואמנם, מאחר והשגרה עדיין לא לגמרי "רגילה", סביר שיתווספו למתחים גם לחץ מעבודה, חששות של בן בית אחד שנשאר בחל"ת, חשש להידבק מהסביבה החיצונית ועוד. חשוב לייצר שיח מעודד סביב השגרה החדשה, תוך דגש על מסגרת תומכת וקשובה ושמירה על ההנחיות מחוץ לבית. בנוסף, ובמיוחד עבור מי מבני המשפחה שנשאר בבית ועדיין לא חזר למסגרת של גן, לימודים או עבודה – חשוב לשמר עשייה יצירתית ככל הניתן ובמיוחד, לשמור על הקשרים החברתיים ולדאוג לאינטראקציות יומיומיות באמצעות שיחות טלפון, שיחות ווידאו ורשתות חברתיות.
