7 כללים לשימוש נכון באנטיביוטיקה ולמניעת עמידות החיידקים אליה

התרופות האנטיביוטיות שקיימות היום הופכות לפחות ופחות יעילות ככל שהחיידקים מפתחים אליהן עמידות. חשוב לדעת שנטילה אחראית ומבוקרת של אנטיביוטיקה יכולה למנוע את ההתפתחות המסוכנת הזו. ד"ר שירלי שפירא בן דוד מביאה מספר כללי יסוד חשובים לשימוש נכון באנטיביוטיקה

גילוי האנטיביוטיקה הוא מהמהפכות הרפואיות הגדולות בהיסטוריה. אלכסנדר פלמינג, רופא ומדען סקוטי, גילה ממש במקרה שמושבות חיידקים שגדלו במעבדה לא התרבו באזור שבו התפתחה פטרייה מסוג מסוים. כשחקר לעומק את התופעה הוא גילה כי החומר שמפרישות הפטריות גורם להשמדת החיידקים. הוא קרא לחומר פניצילין ומאז הכל היסטוריה: הפניצילין הפך לתרופה בייצור מסחרי רק בשנת 1941 ושינה את העולם, ובזכות הגילוי הזה תוחלת החיים שלנו עלתה פלאים.
בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים שמעלים את החשש להתפתחות של חיידקים חדשים העמידים לאנטיביוטיקה. קשה לדמיין את החיים שלנו ללא האנטיביוטיקה, אולם סכנה זו קיימת. אם לא נפעל באופן מידי למען השימוש הנכון באנטיביוטיקה, סכנה זו תתממש: האנטיביוטיקה תפסיק להיות יעילה ולא תצליח לחסל חיידקים מזיקים.

מהו חיידק עמיד לאנטיביוטיקה?

חיידק עמיד לאנטיביוטיקה הוא חיידק שעבר שינוי ופיתח מנגנון הגנה מפני אנטיביוטיקה מסוג מסוים. בעת טיפול אנטיביוטי מסוג זה, האנטיביוטיקה לא תפגע בחיידק העמיד, והזיהום החיידקי יימשך. במקרים של מחלה מדבקת, אנשים נוספים עלולים להידבק באותו הזן של החיידק העמיד, וגם הם יהיו בסכנה לקבלת טיפול אנטיביוטי לא יעיל.
סכנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מחמירה ומתרחבת בגלל שימוש לא נכון, לא מוצדק ועודף באנטיביוטיקה. דוגמה לכך היא טיפול אנטיביוטי למחלות נגיפיות (ויראליות) כגון שפעת או הצטננות. במקרה זה אנטיביוטיקה לא יעילה ואף עלולה לסכן את הבריאות. בנוסף לסכנה של התפתחות חיידקים עמידים, לכל טיפול אנטיביוטי יש תופעות לוואי נוספות, ולכן חשוב להשתמש בו בצורה נכונה ואחראית, ותמיד אך ורק בהוראת הרופא/ה.

עמידות החיידקים היא משבר גלובלי

עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה מוגדרת כיום על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי כמשבר גלובלי, אשר דורש פעולה מיידית של כולנו. רק ביחד נצליח לשמור על האנטיביוטיקה כדי שהיא תמשיך לשמור עלינו ממחלות חיידקיות מסוכנות בעתיד.
לכן חשוב להקפיד על מספר כללי יסוד עיקריים שיצמצמו את הסיכון להופעת זנים עמידים וישמרו עלינו.

להלן מספר כללים לשימוש נכון באנטיביוטיקה נגד עמידות החיידקים:

1. להימנע מנטילה שלא לצורך
טיפול לא מוצדק ולא נכון באנטיביוטיקה פוגע בבריאות, גורם לתופעות לוואי ולהתפתחות חיידקים עמידים שלא יגיבו לטיפול אנטיביוטי, ולכן חשוב להבין האם המחלה דורשת טיפול אנטיביוטי, בעזרת הרופא/ה כמובן.

2. לא לשמור "לפעם הבאה" ולא להשאיל לחבר
לכולנו יש בארון התרופות שאריות של אנטיביוטיקה, בין אם זה כדורים, סירופ או משחות אנטיביוטיות למיניהן. אחת הטעויות החמורות היא להחליט לקחת אנטיביוטיקה מבלי לבקר אצל רופא/ה, או להעביר את התרופות הלאה כשמישהו אחר חולה. חשוב להבין כי מדובר בפעולה מסוכנת. החיידקים נחלקים למגוון רחב של משפחות וסוגים וכך גם התרופות האנטיביוטיות. לכן לא כל אנטיביוטיקה מתאימה לכל חיידק. הרופאים יחליטו האם נדרש טיפול אנטיביוטי ואיזה טיפול יתאים לסוג החיידק. את שאריות האנטיביוטיקה אין לשמור ויש להשליך בפח המיועד לכך בבתי המרקחת. אין להשליך אנטיביוטיקה לפח רגיל, לביוב או לאסלה כדי לא לגרום לפגיעה סביבתית (האנטיביוטיקה עלולה לזלוג למי התהום).

3. לא ליטול במקרה של שפעת או הצטננות
עונת השפעת לפנינו. במיוחד בעונת החורף, יש לזכור כי אנטיביוטיקה יעילה לטיפול בזיהומים חיידקיים בלבד, ולכן אין לקחת אנטיביוטיקה לזיהום נגיפי (ויראלי) כמו הצטננות או שפעת.

4. להקפיד על המינון הנכון ובמשך הנכון
כיום ניתן לטפל ברוב הזיהומים בפרקי זמן קצרים יחסית. נטילת אנטיביוטיקה לפרק זמן ארוך יותר בניגוד להוראות הרופא/ה, לא רק שאינה יעילה, אלא שהיא גם מגדילה את הסיכוי להתפתחות עמידות אצל החיידקים. לכן כשניגשים עם המרשם לבית המרקחת, חשוב לוודא מה המינון הדרוש ומהו אורך הטיפול ולא לחרוג מהם.

5. לברר אלרגיות לתרופות
אנשים רבים אובחנו כאלרגיים לאנטיביוטיקה בהתבסס על מידע רפואי שגוי או לא מדויק, מה שמונע מהם לקבל את אותה אנטיביוטיקה שהיא במקרים רבים פשוטה ויעילה. במקום זה הם נאלצים לקבל תרופות אנטיביוטיות חלופיות, העלולות להיות עם תופעות לוואי רבות או תרופות "קו שני" רחבות טווח, שככל שמשתמשים בהן יותר יעילותן פוחתת. לכן, מומלץ להיוועץ עם רופא/ה מומחה/ית לאלרגיה על מנת לאבחן בדיוק למה אתם אלרגיים ואילו תרופות אתם לא יכולים לקבל. כך תוכלו להימנע משימוש בתרופות אנטיביוטיות רחבות טווח שלא לצורך.

6. להתחסן בהתאם להמלצות
יש להתייעץ עם רופא/ת המשפחה לגבי החיסונים המומלצים למניעת זיהומים אפשריים.

7. לשטוף ידיים, לא רק בתקופת הקורונה
בתקופת הקורונה קיבלנו תזכורת יומיומית בחדשות לחשיבות שטיפת הידיים למניעת זיהומים והדבקות אפשריות. חשוב לזכור כי הכלל הזה תקף גם היום בימים שאחרי המגפה – יש להקפיד על רחיצת ידיים במים ובסבון כדי למנוע הדבקה במזהמים.

והעיקר הבריאות!

בהכנת הכתבה נעזרנו בד"ר שירלי שפירא בן דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות