נרדמים ביחד

זמן קריאה: 2 דקות
|
1 באוק 2013

 

אין דבר מהנה יותר מלהירדם לצד הפרטנר שלכם. ולמרות זאת, לא כולם מצליחים באמת ליהנות – יש זוגות שחדר המיטות דווקא גורם להם למתחים.

"יש קשר חזק בין אינטימיות לשינה", אומרת גילה ברונר, סקסולוגית מוסמכת ומנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית שיבא (קלאס קליניק) תל השומר. "אינטימיות זה לא רק סקס, זה גם חלק מההיפתחות והנינוחות מול בן הזוג, שתורמת מאוד לזוגיות. עם זאת, לישון עם אנשים אחרים זה די קשה. צריך להתרגל לנוכחות של אדם אחר, לאופן שבו אנחנו משחררים שליטה בשינה ומאפשרים לגוף להתרפות".    

מה קורה כאשר הרגלי השינה של בני הזוג לא תואמים?

"תלוי מאיזו בחינה. לגבי חום או קור בחדר – בדרך כלל מומלץ שמי שקר לו לא יקבע את הטמפרטורה בחדר, אלא מי שחם לו. מי שקר לו יכול תמיד ללבוש עוד שכבה או לקחת שמיכה חמה יותר. לגבי נחירות, זו בעיה קשה שמומלץ לאבחן אותה ולטפל בה אם אפשר. בינתיים, לפעמים עוזר להשתמש באטמי אוזניים. עם התהפכויות ועם בעיטות אפשר לחיות; אלא אם כן הן קשורות למחלות שבהן יש תנועתיות יתר של הגוף בלילה, כמו למשל מחלת פרקינסון. במקרה כזה פנו לרופא/ה המטפל/ת לקבלת סיוע.

"לעתים לבני הזוג יש שעונים ביולוגיים שונים: אחד מהם אוהב ללכת לישון בשעה מוקדמת כמו 22:00–23:00, והאחר אוהב להישאר ער עד 1:00–2:00. במקרה כזה דעתה של ברונר נחרצת: "צריך ללכת לישון יחד. אני ממליצה שברוב הלילות זה שאוהב להישאר ער בלילה ייכנס למיטה עם בן הזוג כדי לבלות חצי שעה, לשוחח, אולי לקיים יחסי מין או אולי סתם להתחבק, ואחרי שהעייף נרדם השני קם. מדי פעם בן הזוג שינה שהולך לישון מוקדם יכול לנוח אחר הצהריים ולהישאר ער עד שעה מאוחרת. הפרגון ההדדי מאפשר גמישות בשינה מבלי להפריע לאף צד, וגם מאפשר את הזמן האינטימי. זמני שינה נפרדים עלולים לגרום לניכור או לכעס אצל זה שהולך לישון מוקדם.

"יש מקרים קשים יותר, במיוחד בגיל מבוגר", מוסיפה גילה ברונר. "למשל, שנתו של האחד קלה מאוד קלה או שאחר קם תכופות בלילה. ההפרעה התכופה בשינה היא מתכון לפגיעה באיכות החיים ולכעס על בן הזוג. במצבים קיצוניים כאלה צריך להפריד בין החדרים, ואז אפשר לתכנן מפגש של שיחה לחיבוק לקראת שינה. את יחסי המין אפשר להפוך למשחק, לקבוע פגישה בחדר שלו או שלה. וכך להפוך את החיסרון ליתרון".