מה זאת אהבה וכמה זה טוב לנו?

זמן קריאה: 4 דקות
|
11 באוג' 2019

יד מפריחה בועות סבון עם לב

ההיסטוריה מגוללת גרסאות שונות על הסיבה האמיתית שהביאה אותנו לחגוג את מסורת ט"ו באב, אבל אם כבר באהבה עסקינן, בואו נדבר על ההבדל בין אהבה להתאהבות, נבין מה גורם לנו לבחור בן/בת זוג וכמה זה טוב לבריאות

מה קורה לנו בגוף כשאנו מתאהבים?

כאשר אנו מתאהבים, חלה עלייה בהורמון האוקסיטוצין בדם, הנחשב לנוירו-טרנזמיטור שמופרש גם בהנקה ובהריון. מה עוד קורה? חל גירוי של מרכזי העונג במוח בגרעין האקומבנס. בנוסף, מופרש הורמון נוסף בשם דופאמין, הגורם לתחושת אופוריה, אקסטזה, ערנות מוגברת ומוטיבציה גבוהה. אותו הורמון מופיע גם כאשר נוטלים סמים קשים וגורם לדחף להשגת ה"מנה הבאה". גם רמות הקורטיזול, הורמון הסטרס, עולות, מה שעלול להביא באופן זמני לירידה בפעילות המוחית והזיכרון, וזה עשוי להסביר את שלב "טמטמת התאהבות" הקרוי גם "לימרנס" שהוא שלב ההתאהבות עצמו.

מה ההבדל בין התאהבות לאהבה?

מחקרים שהתבססו על סריקות MRI תפקודי הצליחו להראות את ההבדלים בין התאהבות רגעית לאהבה ארוכת טווח. נוסף לתסמינים שתוארו בפסקה לעיל, בעת ההתאהבות מתפתחים תסמינים של גמילה כגון דיכאון, עצבות, ירידה אנרגטית ועוד. כמו כן, התאהבות מאופיינת בהיותה רגעית ולא מחייבת ולכן היא מעלה את סף הריגוש וההתמכרות.

אהבה לעומתה, מאופיינת בהיקשרות ארוכת טווח ומיוחסת להפרשה של חומרים כימיים במוח הנקראים "פפטידים" ביניהם האוקסיטוצין והוואזופרסין. חומרים אלו מופרשים בכמויות עצומות גם בעת קיום יחסי מין, בהריון, בלידה ובהנקה ולמעשה תורמים בהיקשרות בין אנשים.

האם אהבה טובה לבריאות?

בהחלט כן. מחקרים הראו כי האהבה משפיעה על מדדים פיזיולוגיים בצורה חיובית, כמו למשל בהורדת לחץ דם, בהעלאת סף הכאב והפחתת הרגישות לכאב.

מה קורה בגוף כמישהו מוצא חן בעינינו?

בשלב זה הקורטיזול נכנס לפעולה. זה שלב של עוררות, שאנו נוטים לבלבל אותו עם מצבי חרדה או סכנה, כי הוא מפעיל את אותו המנגנון הגופני המופעל במצבי התרגשות ואדרנלין גבוה.
כשאנחנו מזהים סכנה כלשהי, ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) משחררת הוראה לגזע המוח להעלות את הקצב. כל הווליום של הגוף עולה. העוררות הזו נובעת מתחושה של סכנה כפי שהאדם הקדמון ידע להילחם עם האריה.

באופן דומה, כשאנו פוגשים מישהו שמוצא חן בעינינו אנו מפתחים מנגנון של פחד מדחייה של אותו אדם ואז המערכת הסימפתטית בגוף מתעוררת: המתח עולה, אנו מזיעים, הדופק מהיר, קצב לב עולה והנשימה כבדה. כמו כן עשויות להופיע רעידות בידיים, תכיפות בהליכה לשירותים ותחושת בחילה קלה או "פרפרים בבטן".

מה גורם לנו לבחור בן זוג לחיים?

מלבד המרכיבים הפיזיולוגיים, יש להתייחס כמובן גם למרכיב הפסיכולוגי. אהבה ובחירת בן זוג לחיים נובעות לרוב מתחושת הבטחון שהמיועד/ת משרה עלינו, משחזור של המודלים הזוגיים שחווינו בבית, מהתניות חברתיות שונות, וגם הקידמה החברתית שכבר לא מחלקת גברים ל"מחפשי רחם" ונשים ל"מחפשות ארנק" משפיעה על בחירת בן או בת הזוג.

למה אנחנו מפסיקים לאהוב?

מחקרים הראו כי בסביבות השנה הרביעית לנישואים זוגות רבים מחפשים יותר ריגושים מחוץ לנישואים, נוטים לבגוד או שמפרקים לגמרי את החבילה. כיצד ניתן להסביר את זה? כמו בכל תהליך ביולוגי גם באהבה יש שלב של התרגלות למצב הקיים.

ואיך זה מתבטא בגוף? עם הזמן בלוטות הקורטיזול מתאזנות לגמרי, אנו נהיים סובלניים להפרשת האוקציטוצין והגוף עובר תהליך של התרגלות. כל המערכת נרגעת והאהבה הופכת לבינאישית, שיתופית, אכפתית אבל פחות מונעת מתשוקה פיזיולוגית.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד"ר דייגו קרושבסקי, פסיכולוג מחוזי, מחוז דרום