מדוכא? התעמל!
נדמה שאין סוף ליתרונות של פעילות גופנית – היא עוזרת למנוע התקפי לב, מועילה לחולים בסוכרת ועוד. אך נוסף לכך שהיא בריאה לגוף, היא בריאה גם לנפש. חנה אלקלעי, רכזת של תחום פעילות גופנית בפיזיותרפיה, מסבירה לנו מדוע
היום מקובל לומר ש-17% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון מז'ורי, וש-30% מהביקורים אצל רופא משפחה נובעים מכל מיני סיבות שבבסיסן עומד דיכאון, גם אם זה לא נאמר במפורש. כלומר מדובר במעמסה גדולה על החברה", אומרת לנו חנה אלקלעי, מנהלת שירותי הפיזיותרפיה במחוז ירושלים והשפלה ורכזת של תחום פעילות גופנית בפיזיותרפיה. במשך 50 השנים האחרונות נעשו מחקרים בנוגע לקשר בין פעילות גופנית ותחום הנפש, ומתברר שהפעילות תורמת לפחות כמו תרופות ה-SSRI הרגילות והמוכרות, למשל פרוזק וציפרלקס. יתר על כן, ממחקרים עולה שלפעילות גופנים יש יתרון על פני התרופות – לתרופות מתרגלים ויש צורך במינונים גבוהים יותר כדי לקבל את אותה ההשפעה, אך אצל מי שממשיך בפעילות הגופנית ההשפעה נמשכת ואינה דועכת. ההבנה שפעילות גופנית חשובה לבריאות הנפש הולכת ומתבססת עד כדי כך שבבתי חולים פסיכיאטריים יש תקן למאמן לפעילות גופנית. ספורט עוזר לכל טווח החומרה של הדיכאונות – מקל לקשה יותר".
איך זה עובד?
"אחד ההסברים, המוכר יותר, הוא שחרור של הנוירוטרנזמיטורים סרוטונין ודופמין. חומרי פלא אלה, המעבירים מסרים במוח, גורמים לנו להרגיש טוב יותר. הם מופרשים גם בזמן שאנחנו אוכלים פחמימות, וגם בזמן מאמץ. תאוריה אחרת מדברת על שחרור של נוירוטרנסמיטר שלישי – אנדורפין. זהו משכך כאבים וגם הוא משפיע לטובה על מצב הרוח".
אז זה בעצם הכול עניין כימי?
"יש תאוריות נוספות שמגיעות מתחומים שהם לא נוירולוגיה. למשל, אנשים שעוסקים בספורט פעמים רבות יורדים במשקל, הדימוי הגופני והעצמי שלהם משתפר וכך גם מצב הרוח. צריך להביא בחשבון גם את תחושת המסוגלות העצמית – אדם שחווה בזמן הפעילות תחושה של הצלחה, של עמידה במשימה ושל מסוגלות, לוקח את התחושה הזאת איתו לתחומים אחרים. תחושת ההישג משפיעה לטובה על יכולתו להתמודד עם אתגרים אחרים, ובהם גם כישלונות או אכזבות שעלולים לתרום לדיכאון".
ואיך אנחנו יודעים שמדובר בסיבתיות ולא בקורלציה?
"ערכו מחקר ובו בדקו נשים בגיל 45–60, שלכולן בתחילת הניסוי היה כושר גופני נמוך. ביקשו מהן למלא שאלונים בנוגע לאיכות החיים שלהן, ובשאלונים היו שאלות גם על היבטים פיזיולוגיים, כמו כאב ובריאות, אבל שאלו גם על חוזק רגשי, על המצב רגשי, על רמת האושר וכו'. לאחר מכן חילקו אותן לקבוצות ובמשך שנתיים נתנו להן לעשות פעילות גופנית בעצימויות שונות – נמוכה, בינונית, גבוהה ואלה שכלל לא עסקו בפעילות גופנית. בחלוף שנתיים גילו שאיכות החיים שלהן – בייחוד בפן הפסיכולוגי – עלתה ככל שהעצימות הייתה גבוהה יותר. כך למעשה הוכיחו את הסיבתיות, שפעילות גופנית מובילה למצב רוח טוב יותר".
אילו המלצות יש לך למי שרוצה לעסוק בספורט כדי להיטיב עם מצב רוחו?
"לפי המחקר שהזכרתי, מומלץ לערוך את הפעילות הגופנית בעצימות גבוהה, אבל כמובן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמתחילים בפעילות שלא עסקנו בה בעבר; ובעיקר מומלץ לערוך את הפעילות הגופנית בקבוצה. בפעילות קבוצתית אנו מרוויחים פעמיים – גם הפעילות הגופנית וגם התמיכה שמגיעה מהקבוצה ויצירת הקשרים חברתיים. חוזק חברתי תורם גם הוא המון לבריאות שלנו – הפיזית והנפשית".
