ללא פחד

פוביות

גם האמיצים ביותר מבינינו יודו שמדי פעם הם נתקפים בפחד קל. בין שמדובר בפחד מג'וקים ומנחשים ובין שמדובר בפחד שהבוס יגלה שיצאת מהמשרד שעה לפני הזמן, כולנו יודעים מה זה אומר לפחד ממשהו. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המקוון "Biology" מבקש מאיתנו להעמיד את המוסכמה הזו בסימן שאלה. המחקר עקב אחרי אישה יוצאת דופן, שחסרה את היכולת לפחד. מתברר שאותה אישה, שזכתה לכינוי SM, סובלת מחוסר תפקוד של האזור במוח האחראי לתחושת הפחד – האמיגדלה.

"הפחד ממלא תפקיד בהישרדותנו", מסביר ג'סטין פיינסטין מאוניברסיטת אייווה, שם נערך המעקב אחר האישה, "ועל כן מפליא למדי ש-SM שרדה עד היום. האמיגדלה בוחנת ללא הרף את המידע המגיע למוחנו דרך החושים על מנת לזהות במהירות כל דבר שעשוי להשפיע על הישרדותנו. ברגע שהיא מגלה סכנה, האמיגדלה מפעילה רצף של תגובות שאמורות לסייע לנו להתרחק ממקורה".

במסגרת המעקב אחרי SM לקח אותה צוות החוקרים לבקר בבית "רדוף רוחות" והקרין לה סדרה של סרטי אימה. נוסף על כך, SM הקליטה את הרגשות שלה במשך שלושה חודשים. נמצא כי לאורך כל המעקב לא הפגינה SM פחד אף לא פעם אחת. גם כשהיא נחשפה לנחשים ולעכבישים, שעליהם אמרה כי היא "שונאת אותם" ומנסה להימנע ממגע איתם, היא החלה לגעת בהם וללטף אותם. כשנשאלה על כך השיבה כי תחושת הסקרנות גברה עליה.

"מבחינה התפתחותית, האמיגדלה הייתה אחראית להגנה מפני סכנות", מסביר ד"ר ירחמיאל ברבר, פסיכיאטר מומחה, פסיכוגריאטר, מנהל המערך הפסיכיאטרי במחוז מרכז, מכבי שירותי בריאות, "כשהאדם הקדמון, ששוטט לו ביער או בסוואנה, נתקל בטורף, הופרשו אצלו הורמונים של 'Fight or Flight' – להשיב מלחמה או לברוח. פעולה זו אפשרה לאבות אבותינו להתמודד עם הסכנה במהירות ולהעלות את סיכויי ההישרדות. זהו מנגנון הגנה קדום מאוד, שנמצא גם בחיות.

"כיום, כשאנו נמצאים בעולם בטוח יחסית, יש אנשים שאצלם מופעל אותו מנגנון שלא לצורך, ואז הם סובלים מהתקף פאניקה – התקף חרדה המופיע באופן פתאומי ללא שום גורם. התקפים אלה כוללים דפיקות לב מואצות, נשימה מהירה, הזעה ותחושה של 'אסון ממשמש ובא'. ייתכן שאדם כזה, אילו היה חי לפני כמה עשרות אלפי שנים, היה מחזיק ביתרון הישרדותי בשל תגובותיו החזקות לסכנה, אך כיום זה עומד לו לרועץ וההתקפים מפריעים לו להתנהלות יומיומית תקינה".

מהי למעשה חרדה?

"חרדה היא מושג כוללני המאגד בתוכו סימפוטמים נפשיים רבים, ובהם פאניקה, חרדות למיניהן, תסמונת דחק פוסט טראומטית ועוד. פעמים רבות מדובר בסימפטומים מתמשכים. כשאנו מדברים על התקף חרדה המופיע יש מאין, אנו בודקים את הסיבות – אלו יכולות להיות בין השאר סיבות פסיכולוגיות או הורמונליות, לדוגמה הפרעות בבלוטת התריס, ועל כן יש לערוך בירור גופני ולטפל בהתאם. אם אנו שוללים בעיה גופנית, נוכל להיעזר בטיפול פסיכולוגי, בטיפולים התנהגותיים ובטיפול תרופתי. האחרון מורכב מתרופות הרגעה הניתנות לטווח קצר ומתרופות ממשפחת התרופות האנטי-דיכאוניות הניתנות לטווח ארוך יותר".

לאתר האינטרנט של ד"ר ברבר לחצו כאן: http://www.drbarber.co.il/.