האתגרים הכרוכים בירידה בשמיעה ודרכי ההתמודדות עם השינוי

זמן קריאה: 12 דקות
|
3 במרץ 2020

בדיקת שמיעהלאחרונה אתם יותר ויותר מבקשים מאנשים לחזור על דברים? בת או בן הזוג מתלוננים שאתם מגבירים יותר מדי את הטלוויזיה? אתם מרגישים שאנשים סביבכם מדברים פתאום מהר מדי או לא ברור? אלה ועוד יכולים להיות סממנים ראשונים לירידה בשמיעה. ירידה בשמיעה לא קורית ביום אחד, אלא מתרחשת באופן הדרגתי, ולא תמיד מודעים לה. גם כשמודעים לה, לא תמיד קל להשלים איתה, אך החשיבות בזיהוי וטיפול מתאים ובכלל זה התאמת מכשירי שמיעה, חשובים מכפי שנדמה לכם

לכבוד יום המודעות לשמיעה, שוחחנו עם דליה איקן, קלינאית תקשורת ומנהלת מכון השמיעה של מכבי שירותי בריאות בהדסה הקטנה בירושלים, על האתגרים הכרוכים בירידה בשמיעה ועל דרכי ההתמודדות עם השינוי. וגם קיבלנו כמה טיפים לשיפור תקשורת עם אנשים עם לקות בשמיעה

 

סימנים מוקדמים לירידה בשמיעה

ירידה בשמיעה היא תהליך הדרגתי שמתרחש לאורך שנים, "מזדחל" אט אט.
לעיתים לוקח זמן עד שהאדם הסובל ממנה שם לכך לב, או מוכן להודות במצב, ועל פי רוב ההכרה שקיימת ירידה בשמיעה מגיעה כשהיא כבר מתחילה להפריע לתפקוד היומיומי.
ישנם סימנים שיכולים להעיד על כך שקיימת ירידת שמיעה: הצורך להגביר את הטלוויזיה או הרדיו, קושי לנהל שיחה בטלפון, זה יכול להתבטא בפספוס של מילים או חלקי מילים במהלך שיחה – מה שמקשה על האדם עם לקות בשמיעה לעקוב אחר הנאמר. לא פעם, מפאת הבושה, המאזין יימנע מלבקש מהדובר לחזור על הדברים מה שעלול לגרום לקושי בהבנת המסר הכללי.

גם בישיבה סביב השולחן בארוחה משפחתי או במסעדה, במקומות בהם יש רעש ברקע, אדם עם לקות בשמיעה יתקשה לעקוב אחר תוכן השיחה, ובמיוחד יתקשה כאשר הדובר יושב במרחק-מה ממנו. אי-הנעימות והבושה לבקש מהדובר לחזור שוב ושוב על דבריו, יכול להביא למצב בו האדם המתקשה לשמוע יתנהג כמי שהבין את הנאמר, אך בהדרגה יתקשה יותר ויותר לעקוב אחר הדברים, עד שלבסוף יאבד עניין ובהדרגה יתחיל להסתגר בעצמו ולהתנתק חברתית. כמו כן הוא עלול להחמיץ מידע חשוב, כמו הנחיות של רופא או רוקח לגבי נטילת תרופות, או הסבר שניתן על ידי נותני שירותים למיניהם.

איך ירידה בשמיעה משפיעה על המצב החברתי?

הירידה בשמיעה משפיעה על התקשורת עם הסביבה, בכל מעגלי החיים של האדם: עם המשפחה, בחוג החברתי ובמקום העבודה. הקושי בשמיעה יכול להוביל לאי-הבנות, למתח ולכעסים בתוך הבית, בין בני זוג ובין כל בני המשפחה: "אבל כבר אמרתי לך", "למה לא עשית את מה שביקשתי?" וכו'. הגברת הטלוויזיה עשויה להפריע לבני הבית ולעיתים גם לשכנים. לעיתים הסביבה הקרובה מתעייפת מלחזור שוב ושוב על הדברים, או שהאדם המתקשה בשמיעה מתייאש מהמאמץ השמיעתי, ואז כל אחד מהצדדים עלול לוותר על התקשורת ולסיים את השיחה ב"לא משנה", "זה לא חשוב".

ללקות בשמיעה יכולה להיות השלכה גם במקום העבודה. אדם שאינו מיטיב לשמוע עלול להיתפס כמי שאינו מבין טוב, כבעל יכולות נמוכות יותר, ובהתאם עלולה להיות ההתייחסות אליו.
אדם החש דחייה מהסביבה עלול להסתגר ולהתכנס בתוך עצמו, כאמור, עד כדי הימנעות ממפגשים חברתיים, כך שהפגיעה היא כפולה ומכופלת, גם עצם הירידה בשמיעה וגם הפגיעה החברתית והנפשית שנובעות ממנה.

מדחיקים באופן טבעי

אחד האתגרים המשמעותיים בטיפול בירידה בשמיעה הוא שפעמים רבות האדם אינו מודע לירידה בשמיעה אך חווה קושי כלשהו בהבנת הנאמר ובתקשורת עם סביבתו. לא פעם הנטייה היא לייחס את הבעייתיות לסביבה או לאחר: "הצעירים של היום מדברים מהר, בולעים מילים, מדברים בשקט" וכד'.

ירידה בשמיעה בגיל המבוגר מאלצת את האדם להתמודד עם עוד קושי, עוד אובדן, ומכאן גם חלק מהקושי לקבל גם אותה. מנגד, כאשר הירידה בשמיעה מתחילה בגיל צעיר גם אז קשה לקבל אותה כי האדם מרגיש שהוא "צעיר מדי".

חשוב לדעת, שהרקע לירידה בשמיעה שונה מאדם לאדם: נטייה משפחתית ותורשה, מחלות אוזניים שונות, כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק וכד'.

אין באמת גיל שבו קל לקבל את קיומה של ירידה בשמיעה, אך קבלת המצב וההתחלה בטיפול יביאו לשיפור משמעותי באיכות החיים. חשוב גם לציין כי מחקרים מראים שליקוי בשמיעה בינוני ומעלה, שאינו מטופל, הוא גורם סיכון של פי שלושה לדמנציה, וזו עוד סיבה שחשוב להתחיל לטפל בהקדם.

רגע של סטטיסטיקה

מעל גיל 65 יתקשה כל אדם שלישי בשמיעה במידה זו או אחרת
מעל גיל 75 מדובר בכל אדם שני
כך שמסתובבים בחברה המון אנשים עם לקות שמיעה

מתחילים לטפל – בדיקת שמיעה

כשהאדם חש בקושי כלשהו בשמיעה, עליו לפנות לרופא אף אוזן גרון לבדיקה.
הרופא יפנה אותו לבדיקת שמיעה. בדיקת השמיעה מתבצעת במכון שמיעה, על ידי קלינאי/ת תקשורת, והיא מהווה את הבסיס לטיפול רפואי במידת הצורך או לשיקום שמיעתי על ידי התאמת מכשירי שמיעה ו/או אביזרי עזר לשמיעה.

תוצאות בדיקת השמיעה

תוצאות בדיקת השמיעה ישקפו לנו את סוג הירידה בשמיעה (האם ירידה שמצריכה טיפול רפואי, האם מכשירי שמיעה), את מידת הירידה בשמיעה (ירידה קלה, בינוני, חמורה), ואת צורת עקומת השמיעה.על סמך עקומת השמיעה ניתן להבין את הקשיים התקשורתיים ואיזה סוג של מכשיר שמיעה יכול להתאים.

לאחר הסבר על הירידה בשמיעה, ניתן לנבדק ייעוץ ראשוני על מכשירי השמיעה השונים, ובכלל זה מהו סוג המכשיר המתאים ביותר עבורו – האם מתאים לו מכשיר שכולו בתוך האוזן, או האם דווקא מכשיר מאחורי האוזן. לכול אחד חשוב להתאים את המכשיר המתאים ביותר עבורו. ניתנת רשימת המכונים בהסדר עם הקופה למכשירי שמיעה, ניתן הסבר על תנאי ההסכם ועל כל התהליך של התאמת מכשירי השמיעה.

כדי שההתאמה של מכשיר השמיעה תהיה מיטבית חשוב לקבל מידע חשוב נוסף מהנבדק: חשוב לדעת מהם הצרכים התקשורתיים שלו, שהרי הצרכים של שופט שצריך לשמוע כל מילה באולם הדיונים, שונים מהצרכים של נהג אוטובוס שנמצא שעות רבות בכביש הומה, או מהצרכיו של אדם שחלק גדול מעבודתו מתבצע בטלפון. חשוב להתייחס גם ליכולת המוטורית של האדם כדי שיוכל לתפעל את המכשיר וליהנות ממנו וליכולות הקוגניטיביות שלו.

דוחים את קניית מכשיר השמיעה

מהניסיון הקליני ומהספרות המקצועית עולה נתון לפיו מהרגע שאדם מתבשר על הצורך במכשיר שמיעה ועד לרגע שהוא רוכש מכשיר שמיעה חולפות בממוצע שבע שנים!

נתון מרשים נוסף הוא שרק כ- 20% מהזקוקים למכשירי שמיעה רוכשים מכשירי שמיעה.
הסיבות לכך שונות. בחלק מהמקרים הנבדק לא תמיד מגיע לבדיקת השמיעה מרצונו, אלא בגלל לחצי הסביבה הקרובה אליו, למשל בן או בת זוג שהתעקשו, אך הנבדק עצמו עדיין לא בשל להתחיל בתהליך והוא חסר מוטיבציה למכשיר שמיעה. יש החוששים מעלות המכשירים ושיתקשו לעמוד בה. אחרים מתביישים להרכיב מכשירי שמיעה או שחוששים שיתקשו להסתגל למכשירים בעקבות חוויות או רשמים של אחרים.

בהקשר זה יצוין כי בהדסה הקטנה זיהו את הצורך בליווי נבדקים שהומלץ להם להרכיב מכשירי שמיעה וערכו סדנה בשיתוף ובהנחיה של נציגים מארגון "בקול", שבמסגרתה ניתן מידע רב בנושא הירידה בשמיעה, ההתמודדות המעשית והרגשית, ניתן ליווי בתהליך רכישת מכשירי השמיעה וההסתגלות להם, ואף היה שיתוף של בני המשפחה בתהליך.

סטיגמות חברתיות והשפעה על איכות השמיעה

יש מי שחושש שהשימוש במכשיר שמיעה עלול להאיץ את הירידה בשמיעה, אך לא כך הוא. אנשים שמרכיבים מכשירי שמיעה ומתרגלים לשמוע טוב עמם, כאשר הם מורידים את המכשירים, הם אכן שומעים פחות טוב, פשוט כיון שהם פתאום חשים בפער שבין שמיעה טובה יותר באמצעות המכשיר, לשמיעה שלהם כפי שהיא ללא ההגברה באמצעות מכשיר השמיעה.
למעשה השימוש במכשירי שמיעה דווקא מספק "גרייה" (סטימולציה) לאוזן הפנימית שמשמרת את היכולת הטובה של האוזן, בעוד חוסר שימוש במכשירים עלול לפגום ביכולת זו, ובהמשך השימוש במכשירים עלול להיות פחות יעיל.

יש החוששים מהסטיגמה החברתית, או מהעניין האסטתי שבהרכבת מכשיר שמיעה, אך כדאי לדעת שהשימוש במכשירי שמיעה נעשה יותר ויותר נפוץ והמכשירים אף הם מתאימים את עצמם לצרכים אסטטיים שונים, וקיימים בגדלים שונים. יחד עם זאת חשוב להבין שלכל אחד יש להתאים את המכשיר הנכון ביותר עבורו, בהתאם למצב השמיעה ולצרכים האישיים של כל אדם.
חסם נוסף שקיים הוא חסם העלות, אך מבחינת מחירים חשוב לדעת שכיום ניתן לרכוש מכשירים בהשתתפות עצמית נמוכה ולפעמים ללא השתתפות כלל.

יש לכם זכות לשמוע

כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית, ישנם מכשירי שמיעה מצוינים שיכולים לתת מענה לאנשים עם ליקוי בשמיעה, ולשפר בכך את התקשורת שלהם עם הסביבה, את חיי המשפחה והחברה, את ההתמודדות במקום העבודה, ולשדרג את איכות החיים.

במסגרת הסכם מכבי עם מכונים שבהסדר עם הקופה, מקבלים את המכשירים לתקופת ניסיון של חודשיים. זו תקופת ההסתגלות למכשירים, הזמן להתנסות בהם במצבי שמיעה שונים ומגוונים, וזמן לחזור למכון שהתאים את המכשירים לכיוונים נוספים, עד לשביעות רצון טובה מהמכשירים. חשוב לזכור: כמו שהירידה בשמיעה היא הדרגתית כך גם שיקום השמיעה וההסתגלות למכשירי השמיעה היא הדרגתית וצריך לתת לה את הזמן.

חשוב לזכור: כדי להסתגל למכשיר שמיעה צריך סבלנות, וגם לדעת שהשמיעה באמצעות מכשיר שמיעה לא חוזרת למה שהייתה שנים רבות קודם לכן. סבלנות, ציפיות ריאליות ממכשירי השמיעה והתגייסות לתהליך, מקלות על ההסתגלות למכשיר השמיעה ומקלות על השיקום השמיעתי.

טיפים לשיפור תקשורת עם אדם בעל ליקוי שמיעה

1. הסבו את תשומת ליבו של המאזין בתחילת השיחה (על ידי קריאה בשמו, נגיעה קלה בכתף) כדי שיהיה קשוב כבר מתחילת השיחה.
2. דאגו שהפנים שלכם תהיינה מכוונות כלפי בן השיח במהלך כל השיחה, כדי לאפשר לו לקרוא שפתיים ומימיקות שמספקות המון אינפורמציה חיונית לתקשורת.
3. הגדירו את נושא השיחה בתחילת השיחה, כך תקלו על המאזין לעקוב אחר הדברים.
4. שמרו על קשר עין שיאפשר לראות אם הוא עוקב אחר השיחה.
5. אל תדברו עם פה מלא, בזמן לעיסה וכו' – זה מקשה להבין את הדיבור שלכם.
6. דברו באופן טבעי, בקצב רגיל, לא איטי ולא מהיר מדי, בצורה ברורה אבל לא מוגזמת – כדי להקל על ההבנה.
7. עשו הפסקות קלות בדיבור כדי לאפשר לשומע לעבד ולהפנים את הנאמר.
8. נסחו את הדברים בצורה ברורה ובחרו מילים פשוטות. אם לא הובנתם אל תחזרו על אותו משפט באותן מילים אלא נסחו את המשפט מחדש.
9. שימו לב לתנאי הסביבה, לתאורה מתאימה – לא מסנוורת או עמומה מדי, לרעשי רקע, וודאו שהמרחק בניכם לבין השומע לא יהיה גדול מדי.

למידע נוסף על מכשירים וזכויות בנושאי שמיעה היכנסו >>