הנוער של היום: הקורונה כהזדמנות לצמיחה

זמן קריאה: 6 דקות
|
12 באוגוסט 2020


יום הנוער הבינלאומי שחל החודש, עמד השנה בסימן הכרה בצעירים ברחבי העולם המפגינים פעולה קולקטיבית ויצירתיות בתגובה לנגיף ה-COVID-19

שוחחנו עם ד"ר גלעד בודנהיימר, פסיכיאטר ילדים ונוער ומנהל מחלקת בריאות הנפש באגף רפואה ומקצועות הבריאות במכבי שירותי בריאות, על השלכות התקופה על בני נוער, וקיבלנו ממנו המלצות להתמודדות

 

לומדים ללכת

בדומה לתינוק שלומד ללכת באמצעות שימוש ברגליו, תוך כדי שהוא נופל וקם, עד שהוא לומד לאזן את עצמו, כך לומדים המתבגרים "ללכת" בעולם באמצעות התנסויות חברתיות ורגשיות שהם חווים. המתבגרים עושים שימוש בכלים רגשיים והתנהגותיים שונים, מול אתגרים שניצבים בפניהם, וכאשר הם מרגישים יציבות, הם ימשיכו במודע, או שלא במודע להשתמש באותם כלים שמעניקים להם את אותה תחושת יציבות או ביטחון.

 

דרכי התמודדות

קיים מגוון של כלים להתמודדות עם אתגרים, ישנם כלים מעשיים כמו חברים, מוזיקה, ספורט, נשימות – אלה דברים חיצוניים שהמציאות "שמה" מסביב והמתבגרים לומדים לתעל לטובת מה ש"עובד להם", וישנם מנגנוני הגנה פנימיים שמאפשרים להתמודד עם קונפליקטים של הנפש. מנעד המנגנונים הוא רחב ונע החל ממנגנונים ראשוניים "פרימיטיביים" ועד למנגנונים מפותחים.

מנגנונים ראשוניים
ישנם מנגנונים פרימיטיביים רבים, דוגמאות בולטות למנגנונים כאלה הן אלה:
1. הכחשה – במצב זה ישנה התעלמות ממה שקורה סביב.
2. השלכה – כאשר האדם חש רגש כלשהו אך מייחס אותו לאדם אחר, למשל מתבגר שלא אוהב ילד שלומד איתו, יספר שאותו ילד לא אוהב אותו כדי להכיל את הקונפליקט בין הרצון לחבב את אותו הילד לבין חוסר הכימיה איתו.
3. התקה – כאשר האדם חש רגש כלשהו כלפי אדם או סיטואציה מסויימת ומעביר את התחושה למקום אחר, למשל "מוציא עצבים" על אחיו הקטן כי הוא רב עם חברים.

מנגנונים מפותחים
בקצה השני קיימים המנגנונים המפותחים יותר, דוגמאות למנגנונים אלה הן:

1. חוש הומור – היכולת לצחוק על המצב ועל עצמי בתוכו, זאת בשונה מציניות שמכילה מידה של אגרסיה.
2. סובלימציה (עידון) – ההבנה שהדברים אינם "שחור ולבן" והיכולת לשלב את הרגש אל תוך המציאות בצורה פרופורציונלית, למשל להכיל את העצבות שקיימת בתוכי לנסות ללמוד ממנה.
3. אלטרואיזם – היכולת לתרום לעצמי ולסביבה, במקרה כזה כאשר האדם מרגיש מאוים הוא יתעל את התחושה לטובת פעולה למען הכלל, הדוגמה הקלאסית היא שירות קרבי, ובתקופה הזאת עזרה לקשישים ולחקלאים.

 

כל מנגנוני ההגנה הם טובים ונדרשים מאיתנו במצבים מסוימים כדי לשרוד. כך למשל, לפעמים צריך להכחיש קצת כדי להתמודד עם קושי, אבל זה יעיל לזמן קצר, לטווח הארוך זה לא יעיל. לעומת זאת מנגנוני ההגנה המפותחים מתאימים יותר לטווח הארוך ומקלים על התמודדות עם המציאות מבלי להתנתק ממנה.

 

ניסוי כלים

המציאות מייצרת למתבגרים קונפליקטים כל הזמן – מול ההורים, ברמה החברתית, ברמה ההורמונלית, הרבה שאלות על המקום שלהם בעולם, והם מנסים כל מיני כלים להתמודדות, והכלים שעובדים עבורם הכי טוב הם הכלים שימשיכו לשחזר באופן לא מודע.

כך למשל חרם שמתבגר עובר יכול לגרום לאחד להכחיש את זה שזה קורה ולהתכנס בתוך עצמו, ולאחר לארגן פעילות נגד אלימות ברשת.

הכחשה לאורך זמן עשויה לייצר תגובה פוסט טראומתית כי למעשה המתבגר לא באמת התמודד עם החוויה, אבל כאשר מצליחים להוציא מתוך החוויה הקשה דבר טוב, זה בונה את האישיות לכיוון של התפתחות ויצירתיות, ומשפר את מנגנוני החוסן במקום לייצר מנגנונים פוסט טראומתיים.

וזה גם ההבדל בסיפור שהוא יספר לעצמנו על עצמו בהמשך, זה ההבדל בין "רבתי עם החבר ומאז נחרבו חיי", לעומת "זה פקח לי את העיניים לאיך אני יכול להשפיע על חיי ועל הסביבה".

 

הקורונה כהזדמנות

הקורונה היא תקופה מצוינת לראות ולתרגל מנגנוני הגנה מפותחים. היתרון של בני הנוער הוא שיש להם אנרגיות מאוד טובות וגבוהות מצד אחד, ומצד שני יש בהם את התום והרגש של התנסויות ראשונות וזה שילוב שמייצר הנעה. זו הזדמנות לבנות את האישיות של עצמם, ובדרך זו לתרום לקהילה ולסביבה כולה.

עושים טוב
מתבגרים רבים לקחו על עצמם להיות יותר מעורבים הן במעגלים הקרובים- דאגה להורים, לסבים והסבתות, ובהמשך למעגל הרחב יותר של עזה לשכנים מבוגרים – קניות, הדרכה בזום, מכתבים וכו, ומשם להתארגנויות קהילתיות רחבות יותר, כמו אתגרים של בני נוער שעודדו אנשים לשטוף ידיים, וללבוש מסכות, ועד לעזרה לחקלאים.

זיכרון חיובי מהתקופה הזאת, של פעולה אקטיבית למען הכלל, יתרום לבניה של אישיות חזקה, לעומת זיכרון של חוסר יוזמה ופעולה. הימים האלה הם הזדמנות מצוינת ליוזמות חברתיות, וזה הזמן לעודד את המתבגרים להשתתפות פעילה בהן.

מושיטים יד
יחד עם זאת, צריך לזכור שזו תקופה לא פשוטה וזה בסדר לא תמיד להצליח להכיל את המצב, זה בסדר להרגיש מצוקה וחשוב לדעת לבקש עזרה. בדומה לאותו תינוק שלומד ללכת ואם הוא מרגיש חוסר בשיווי משקל יושיט את ידו למבוגר כדי שיעזור לו לאזן את שיווי המשקל, כך גם היכולת של המתבגר להיעזר היא כלי מאוד יעיל להתמודדות ולהתפתחות.

כל אדם צריך להכיר, מלבד את כוחותיו שלו, גם את הכוחות של הסביבה לסייע לו, החל ממשפחה עבור בשכנים וחברים, מורים מדריכים, ועד לאנשי מקצוע.

 

מאחלים לכם שנה של הזדמנויות!

 

לייעוץ טלפוני להתמודדות בתקופת הקורונה היכנסו >>