הקרב על הפורטנייט: כיצד המסכים פוגעים בשיח המשפחתי ומה ניתן לעשות

כמה שעות ביום הילד מקדיש לפורטנייט? כמה פעמים ביום עוצרים הכל לעוד סלפי ובינתיים האוכל מתקרר? כמה זמן אתם מבלים בשוטטות בפייסבוק או בבהייה בטלוויזיה? לרגל יום בלי סלפי ד"ר אילן יהושע, מנהל המחלקה להתמחות ברפואת המשפחה במחוז הדרום של מכבי, מסביר על הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח שיש למסכים על השיח המשפחתי, על הכישורים החברתיים, על הרגלי האכילה ואפילו על רמת האיי קיו של ילדינו, ונותן מספר המלצות חשובות לשיפור המצב ולהנחלת הרגלים בריאים בחיק המשפחה

כל אחד והפורטנייט שלו

בשנת 2018 איגוד הבריאות העולמי הכריז על ההתמכרות למחשבים כמחלה מאובחנת, ובנוסף מגוון מחקרים בתחום הראו כי משחקים כמו פורטנייט מתוכננים בצורה שעלולה לגרום להתמכרות לא פחות חריפה מזו הנגרמת בהשפעת צריכת סמים או אלכוהול. נוסף על כך, ילדים ברחבי הארץ והעולם תועדו כאשר הם משחקים בפורטנייט במשך שעות רצופות גם לתוך הלילה, לא מגיעים לארוחת הערב, לוקחים משהו מהמקרר מתי שהם רוצים וממשיכים לשחק ובמקרים חמורים יותר אף מוותרים על קימה לטובת עשיית הצרכים. אבל הבעיה לא נגמרת רק בילדים. כבר לא נדיר היום להיכנס לכל בית בישראל ולראות משפחות שלמות, שבהן כל אחד עסוק במכשיר שלו, כולל ההורים. זה מתחיל כאשר המסך נותן שקט להורה על מנת להעסיק את הילד, וממשיך בהתמכרויות הפרטיות שלנו כשאנחנו "רק נכנסים לרגע" לבדוק חדשות ב-ynet, לגלול שוב את הפיד בפייסבוק או לבדוק התרעות אחרות שמפריעות לרצף היומי. זו בעיה מאוד גדולה ויש לה מחיר מאוד כבד בצד השני שמתבטא בפגיעה בשינה, אי שקט, עימותים בין ההורים והילדים, השמנת יתר, חרדה ואף דיכאון.

לא רק אף-אוזן-גרון

מלבד החשודים המידיים בדמות תסמיני אף-אוזן-גרון למיניהם כמו: נזלת, שיעול ושלל מחלות וויראליות אחרות שבגינן אנשים פונים לרופא משפחה, לאחרונה אנו רואים עלייה ניכרת בפניות לרופאי משפחה עקב תופעות הנגרמות משימוש יתר במסכים. ככל שעולה השימוש בסמארטפונים, מחשב, טלוויזיה או טאבלטים, כך עולה תדירות התלונות על כאבי צוואר, כאבי ראש, סחרחורות ובחילות בקרב ילדים, וכן כאבי ידיים וגב תחתון במגוון גילאים. תופעת לוואי נוספת של הבילוי המוגבר מול מסכים היא ההשמנה שהופכת לבעיה מאוד רצינית בשנים האחרונות בישראל, וכן חוסר תזוזה המתמיד הקרוי גם בשם "יושבנות".

דיכאונות, פגיעה בשיח המשפחתי וירידה באייקיו

בנוסף לבעיות שתוארו לעיל, ניתן להבחין בריבוי תלונות על דיכאונות וחרדות בקרב ילדים ובני נוער, עניין המחלחל לתא המשפחתי ופוגע בצורה מובהקת בשיח המשפחתי שהוא הכי חשוב ונראה שהוא הולך ונעלם. כיום גם אין כמעט ארוחות משותפות, הקשרים האנושיים מתפוררים וילדים מתגלים כחסרים ביכולות חברתיות. כבר בגילאי חצי שינה ואילך ניתן להבחין בהפרעות שיש למסכים על ילדינו וזה גורם בהמשך להפרעות קשב וריכוז ואי שקט פנימי, הנובעים מהרצון המתמיד בגירויים מרצדים. בנוסף, לאחרונה התפרסמו מחקרים מדאיגים מתחום הסוציולוגיה שמראים שב-15 השנים האחרונות חלה ירידה באייקיו של האוכלוסייה הצעירה.

אז מה ניתן לעשות? להלן כמה הצעות להפחתת השימוש במסכים ולהנחלת הרגלים בריאים בחיק המשפחה:

1. אין מסמסים בשעת הסעודה: הציבו סל/קופסא/קערה בכניסה לבית, ושם הסכימו כי כל בני הבית מניחים את הטלפונים כשהם נכנסים הביתה. חשוב לתקף את אותו הכלל גם בזמן האוכל.

2. שבו לארוחה משותפת: הקפידו לקיים ארוחות משותפות עם הילדים. כך ניתן לשלוט בקצב האכילה, לעודד אכילה חברתית, בריאה וחיובית ובכלל להחזיר את השיח המשפחתי ולהפסיק לרגע את צריכת המסכים.

3. בקרו אצל סבא וסבתא: חשוב לדאוג גם לבני המשפחה המבוגרים שהם מן הסתם בודדים יותר. הרימו טלפון, זרקו מילה טובה וכמובן הגיעו עם הילדים לבקר, על מנת לכלול אותם במשפחה. הבדידות זו אחת המחלות הקשות של המאה ה-21, ואין תרופה טובות יותר מחיבוק וחברה טובה. זו גם הזדמנות טובה לקחת פסק זמן מהמסכים ולפגוש בבני אדם, מדור קצת אחר שבתקופתו לא היו מסכים ולכו תדעו, אולי הם גם ילמדו לשחק "רמי".

4. צאו החוצה לאימון יחד: בחרו בפעילות גופנית משותפת שכולם יכולים ליהנות ממנה כשהיא מתבצעת יחד כמו: ריצות משותפות, הליכות, רכיבה על אופניים, משחקי כדור וכדומה.

5. הציעו ירקות בכל הזדמנות: כאשר רוצים שהילדים יאכלו פחות חטיפים ומזון עובד, חשוב שתמיד יהיו להם ירקות ופירות זמינים על השולחן, ותופתעו לגלות שבסוף הם יאכלו את זה כי זה נמצא מול הפנים שלהם. כמובן שלא תזיק גם דוגמא אישית, כשהם רואים אתכם אוכלים את אותו הדבר.

6. שתפו אותם בהכנת הארוחה: מומלץ להעדיף אוכל שבושל בבית על פני אוכל מעובד, משולב בבישול משותף של מנות כמו שקשוקה, פסטה או כל דבר שכיף להכין יחד. זה מעודד את הילדים לעשות את הדברים שהם אוהבים וגם לאכול מהתוצרים של העשייה המשותפת.

7. האכילה הנכונה מתחילה בסופר: כשאנו יוצאים לקניות עבור המשפחה, חשוב לבחור בכמה שפחות אוכל מעובד ובשומנים חיוניים. שומן צמחי יכול להיות בריא מאוד כמו בחמאת בוטנים טבעית, חמאת שקדים טבעית ללא תוספת סוכר ועוד, לעומת חטיפי בוטנים תעשייתיים שאמנם יש בהם שומנים חיוניים אבל הם גם מטוגנים, עתירים בשמן בצורה יוצאת דופן, וטעמם ממכר בהתאם. כמו כן, רצוי לבחור בדגני בוקר העשויים מדגנים מלאים על פני קורנפלקס עתיר בסוכר.

8. שמרו על פרופורציות: כמו הרבה דברים בחיים, הסוד הוא במינון ובפרופורציות הנכונות. חשוב להגביל זמן מחשב, ולא לתת לילד כל מה שהוא רוצה ללא גבולות. בנוסף, אם ההורים יהיו מעורבים יותר במה הילדים משחקים ובכמה זמן הם מקדישים למסך, יהיה מקום לשינוי. זו אחריות הורית לכל דבר ועניין לשים לב איך הילדים משתמשים בזה לפני שזה מוגדר כממכר.

מכבי מציעה מגוון סדנאות לאכילה בריאה עם הילדים. אחד הפרויקטים החשובים בתחום הוא "ילדים בראש בריא" שקיים כיום בקריית מלאכי בשיתוף עם העירייה, הגנים ומכללת אחווה.
בנוסף, מכבי משתפת פעולה עם עמותת "גושן" שאחראית על פרויקט "איך גדלת" – פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה בליווי רופאים ואנשי מקצוע. לפרטים נוספים היכנסו ללינק >> http://gadalta.org.il/