בדיקות סרולוגיות – מיתוסים, עובדות והמלצות

זמן קריאה: 4 דקות
|
11 במרץ 2021

 

מה היא בדיקה סרולוגית? מתי מומלץ לבצע אותה והאם היא מחליפה את הצורך בחיסון נגד קורונה? ד"ר ארנון שחר מסביר

 

לאחרונה נדמה שאין מי שלא מזכיר את המונח "בדיקה סרולוגית". מתחסנים, מחלימים וגם כאלו שעדיין מתלבטים אם להתחסן או לא. כך או כך, מסתבר שבדומה להרבה מושגים אחרים הקשורים לקורונה, יש לא מעט בלבול ואפילו מיתוסים שגויים לחלוטין שנקשרו בשמה של הבדיקה וחשוב מאד לעשות סדר בעניין. לצורך כך גייסנו (שוב) את ד"ר ארנון שחר, המנהל הרפואי למאבק בקורונה במכבי שמכיר את הנושא מקרוב ומסביר.

מה היא בדיקה סרולוגית?
מדע הסרולוגיה, נגזר מהמילה – סרום. סרום הוא הנוזל שמרכיב את הדם שלנו וכולל בתוכו את כל החומרים שאינם תאי דם לבנים, אדומים ואלו האחראיים על קרישה. הנוזל מורכב ממגוון רחב מאד של חומרים שמערכת הדם שלנו מעבירה ממקום למקום ובכלל זה הורמונים, אלקטרוליטים (מלחים) וגם אנטיגנים – אותם חלבונים השייכים למערכת החיסון בהם נתרכז הפעם, שכן הם מהווים את הבסיס ליכולת להעריך באמצעות הבדיקה, את חסינותו של הגוף ומצב הנוגדנים שבו.
בדיקות סרולוגיות ממש לא נולדו עכשיו, הן קיימות למעשה מיום בו בני האדם החלו לחסן את עצמם כנגד מחלות. היכולת לסנן מנוזל הדם את אותם חלבונים-נוגדנים, מאפשרת לסייע בקביעה האם מישהו נדבק במחלה והחלים וגם את השפעתם של חיסונים על הגוף ומוכנותו להתמודד עם מחלה עתידית.

האם הבדיקה יעילה ומדויקת?
התשובה לשאלה זו, עומדת לצערנו בבסיס אחד המיתוסים הכי גדולים ומוטעים שקשורים לבדיקה הסרולוגית וכאן המקום להפריך אותו. הבדיקה הסרולוגית הנה אחד הכלים ולא הכלי המרכזי להערכת מצבה של המערכת החיסונית ולכן היא אינה עומדת בפני עצמה ואין להסתמך עליה בלבד כשמבקשים לקבל תשובה לגבי חסינות נגד נגיף הקורונה!

לנו, הרופאים, יש ארסנל שלם של בדיקות והערכות בו אנו משתמשים בהתאם לצורך. אך מה שקרה הוא שחלק גדול מן האוכלוסייה "שלף" את הבדיקה הסרולוגית בלבד ורואה בה את המדד היחידי לאיכות החיסון ו/או ההחלמה ולא כך הדבר.
הבדיקה יכולה לסייע לקבלת תמונה רחבה וגדולה, אך היא אינה זו שעל פיה יישק דבר. כך למשל, אם בבדיקה מתגלה כי רמת הנוגדנים נמוכה, אין הדבר מצביע בהכרח על כך שאותו אדם אינו מחוסן.
משרד הבריאות נדרש לעניין ופרסם נייר עמדה בו הוא מסתייג בצורה ברורה מהשימוש שנעשה בבדיקות הסרולוגיות וקורא לכל הגורמים המעורבים בנושא, לנקוט בהסברה על מנת למנוע פגיעה בבריאות הציבור בשל גישות מטעות שהשתרשו.

אז מתי כדאי לבצע בדיקה סרולוגית והאם היא מחליפה את החיסון?
ההמלצה החד-משמעית שלנו היא ראשית כל לא לבצע בדיקה סרולוגית (למרות שגופים רבים, בהם גם מרכזים רפואיים גדולים ומכובדים, מציעים אותן). בין אם אתם מחלימים או מחוסנים. מי מכם שטרם התחסן ועדיין בדילמה באם להתחסן או לא – חשוב לדעת – הבדיקה הסרולוגית אינה מספיק מהימנה על מנת לקבוע את רמת החסינות שלכם ולכן ההמלצה היא פשוט לגשת ולהתחסן. במקרה ועדיין חוששים, אנו ממליצים לפנות אל רופאי המשפחה ולהתייעץ איתם. הרופאים שלנו מיומנים ומכירים את הנושא היטב והם ידעו על איזה בדיקות להמליץ (אם בכלל) ובהתאם לצורך ישלחו אתכם לבצע אותן בין אם בדיקה סרולוגית תהיה כלולה בהם אם לאו. לייעץ לכם ולתת לכם את המידע הנכון עבורכם.

איך אוכל לדעת אם נדבקתי בקורונה?
בדיקה סרולוגית יכולה לאתר את "טביעת האצבע" של הנגיף רק לאחר מספר שבועות – זאת משום שזהו פרק הזמן שלוקח לגוף לייצר נוגדנים. אם אתם חוששים שנדבקתם הבדיקה שעליכם לבצע היא בדיקת PCR (מטוש) שהיא הכלי האמין לאיתור הימצאותו של הנגיף בגוף.
ומעבר לכל אלו, אנו שוב קוראים לכל מי שעדיין לא התחסן: גשו להתחסן! זוהי הדרך היחידה והבטוחה לוודא כי תגנו על עצמכם ועל היקרים לכם מפני נגיף הקורונה.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות:
ד"ר ארנון שחר, מומחה לרפואת משפחה, המנהל הרפואי למאבק בקורונה.