מדברים על חיסונים: מה זה בכלל חיסון ומאיפה הוא הגיע אלינו?

זמן קריאה: 8 דקות
|
10 בדצמבר 2020

ההיסטוריה של החיסונים

ד"ר רונן יום טוב, מומחה לרפואת משפחה במכבי, הולך אחורה לחיסון הראשון בהיסטוריה ומסביר לנו איך עובדים החיסונים של ימינו

חיסונים הם לא דבר חדש. העדויות על שימוש בחיסונים הולכות אחורה עד למאה ה-15 בסין ובמזרח התיכון, שם היו משתמשים בשיטת הרכבה (וריולציה) נגד אבעבועות שחורות, אחת המגפות הקטלניות ביותר שנודעו לאדם. כדי לחסן, נעשה שימוש בחומר שנלקח מגלדים (אבעבועות מיובשות) בעור החולים, שנטחנו וניתנו כחיסון בשאיפה או דרך העור. טיפול זה גרם להופעת סימפטומים מתונים של המחלה, ולאחר ההחלמה המטופל היה מחוסן. חיסון זה עורר התנגדות בקרב הציבור הדתי שהאמינו כי מגפות של אבעבועות שחורות הן עונש משמיים, ואין להתערב בהחלטות האל.

מעט מאוחר יותר במאה ה-18 אדוארד ג'נר המדען האנגלי שנחשב לאבי החיסון המודרני, התבסס על אותה השיטה אבל "שכלל" אותה מעט. במהלך המחקר שלו לחיסון נגד מגפת האבעבועות השחורות שהשתוללה אז, הוא גילה שקבוצת חולבות שנדבקו מפרות באבעבועות של בקר לא חלו באבעבועות שחורות. בעקבות הממצא הזה הוא החליט לקחת תרבית של נגעים מהאבעבועות של הבקר ולהדביק אנשים דרך העור וזה היה החיסון הראשון הרשמי לאבעבועות שחורות. מכאן קיבל החיסון של היום את שמו בלועזית Vaccin כי פרה בלטינית זה Vaca.

שיטותיו של ג'נר התקבלו בזלזול על ידי הצרפתים שטענו שהוא מנסה להפוך אנשים לדינוזאורים, ורק לאחר שלואי פסטר, ממשיך דרכו, פיתח חיסון לכלבת, החיסונים זכו להכרה ונכנסו לשימוש שגרתי, וחסכו מיליוני מקרי מוות עקב מחלות קשות ברחבי העולם.

מה הוא בכלל חיסון?

חיסון הוא הדרך שלנו להציג לגוף חלקיק חלבון של נגיף או חיידק ולייצר כנגדו תגובה טבעית של מערכת החיסון. מדי יום אנו נחשפים למגוון רחב של וירוסים ומזיקים אחרים ומערכת החיסון שלנו לומדת לזהות אותם באופן טבעי, תהליך אשר במקרים מסוימים מתבטא בתסמיני מחלה. הגוף מתמודד עם המחלה ולאחר כשבועיים-שלושה מתפתחים נוגדנים כנגד הגורם למחלה, כך שבפעם הבאה שניחשף לאותו מזיק, הגוף שלנו יידע להתמודד איתו ולהתגבר עליו בצורה מהירה ויעילה יותר.

החיסונים ניתנים לנו בצורה עקיפה עוד בהיותנו בבטן אימנו. לנשים לקראת סוף הריונן, בשבועות
27-36, מומלץ לקבל חיסון מומת של שעלת וחיסון שפעת בכל זמן שהחיסון זמין, על מנת לאפשר להן לפתח נוגדנים כדי שאלה יעברו לעובר ויגנו עליו מפני מחלות בחודשים הראשונים לחייו, מאחר ומערכת החיסון בתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם עדיין לא בשלה והיא מתבססת ברובה על נוגדנים שמגיעים מהאמא.

נוסף על חיסונים אלה, מרבית חיסוני הילדות ניתנים בשנתיים הראשונות לחיים. במקרים מסוימים, עם השנים נחלשת יכולת מערכת החיסון ליצור תגובה מתאימה למחולל המחלה, ותומלץ קבלת חיסון דחף ("בוסטר"), חיסון נוסף שמעורר את זיכרון מערכת החיסון כנגד המזיק.

אם קראתם עד כה בואו נראה אתכם עונים על זה

 

אילו סוגי חיסונים קיימים ומה היתרונות של כל סוג?

מחלות מסוכנות כמו חצבת, שעלת וגם שפעת וקורונה, יכולות להביא לסיבוכים קשים עד מוות, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון. במקרים אלו אנו יכולים להשתמש בחיסון על מנת ללמד את מערכת החיסון שלנו להתמודד עם המזיק טרם תפגוש אותו במציאות.
חיסונים מתחלקים בגדול לחיסונים סבילים ופעילים, ואילו החיסונים הפעילים מתחלקים לחיסונים חיים מוחלשים, חיסונים מומתים וחיסונים א-תאיים.

חיסון סביל
חיסון שמחדיר לגוף את הנוגדנים עצמם כנגד מחולל המחלה (חיידק, נגיף, רעלן), ומשמש בעיקר לטיפול במחלה שמתפשטת בגוף או כמניעה לאחר חשיפה ידועה למחולל, כך שאי אפשר לחכות שהמערכת תלמד לפתח נוגדנים.

חיסון פעיל
חיסון שבאמצעותו מחדירים לגוף את הגורם המזיק בצורה מוחלשת, מומתת או באמצעות חלקים קטנים מהמזיק שבודדו באמצעות הנדסה גנטית, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית תיחשף אליהם, תייצר נוגדנים ותלמד לעזור לנו בעתיד להתמודד עם המזיק.

החיסון הפעיל מתחלק למספר תתי סוגים: חי מוחלש, מומת וא-תאי (א-צלולרי)

חיסון חי מוחלש – נגיף טבעי שעובר גידול בתנאים מעבדתיים, וכתוצאה מכך עובר מוטציות, מאבד את היכולת להדביק תאים אנושיים, וכך הופך לנגיף מוחלש שלא גורם למחלה ומערכת החיסון יכולה לזהות אותו להשמיד אותו ולפתח כנגדו חיסוניות בעתיד.

היתרון: מערכת החיסון פועלת באופן חזק ומפיקה תגובה חיסונית משמעותית המערבת את כל חלקי מערכת החיסון, כך שהזיכרון החיסוני שלה ארוך ואפקטיבי לאורך זמן.
החיסרון: לא ניתן לתת חיסון זה לאנשים שהם מדוכאי חיסון, ויש פוטנציאל שהנגיף יעבור במקרים נדירים מוטציות שיגרמו לו להיות אלים שוב.

חיסון מומת – נגיף שמגדלים במעבדה וממיתים אותו בדרך כימית או אחרת במעבדה, כך שנהרסת יכולתו לגרום למחלה אך הגוף עדיין יכול לזהות רכיבים בו ("אנטיגנים") שנגדם תפעל התגובה החיסונית.

החיסרון: התגובה החיסונית לא תמיד משמעותית ולכן לרוב יבוא בליווי תוסף (אדג'ובנט) שמצרפים לנגיף כדי לעורר את מערכת החיסון. בגלל חיסרון זה, ברוב המקרים לא תמיד מספיקה מנה אחת ולכן נדרשות כמה מנות ולעתים גם חיסון דחף בעתיד.

היתרון: אין מדובר בחיסון עם פוטנציאל לגרום למחלה ועל כן אפשר לתת אותו לאוכלוסיות מדוכאות חיסון ולנשים בהריון שאסור להן לקבל נגיף חי מוחלש שמא יעבור לעובר ויפתח אצלו מחלה.

חיסון א-תאי – חיסון שאינו משתמש במחולל המחלה השלם, אלא בחלקים מתוכו שבודדו מתוך המחולל המקורי או הונדסו בצורה מלאכותית.

היתרון: חיסונים אלו נוטים לגרום לפחות תופעות לוואי.

החיסרון: דורשים הפרדה וזיהוי של החלקים כנגדם עובדת מערכת החיסון, הם יקרים יותר ויש חשש שלא יהיו יעילים במידה והמחולל יעבור שינויים בחלקים שבודדו בחיסון.

איך יעבוד חיסון הקורונה?

לראשונה בהיסטוריה האנושית יותר מ-200 גורמים מסביב לעולם עמלים על פיתוח חיסון במקביל, מתוכם יותר מ-50 חברות נמצאות בשלב של מחקרים קליניים.

כל החיסונים לקורונה חולקים את אותו רעיון. כולם גורמים למערכת החיסון לפתח תגובה חיסונית ראשונית כנגד הנגיף ולפתח זיכרון חיסוני של תאים מסוג T ו-B כנגד נגיף הקורונה.
החיסונים נבדלים במנגנונים שונים אשר להם חסרונות ויתרונות שונים. פיתוח חיסונים רבים במקביל, התקדמות האמצעים הטכנולוגים בשנים האחרונות ושכיחותה הגדולה של המחלה, מאפשרים לפתח חיסון במהירות בתקווה למנוע את התפשטות הנגיף בעולם.

במרבית החיסונים שנמצאים כרגע בשלביהם האחרונים יהיה צורך בחיסון דו-שלבי, שני חיסונים במרחק של מספר שבועות הראשון מהשני. בחיסון הראשון נוצרת תגובה חיסונית ראשונית כנגד הנגיף שהיא איטית וחלשה, ובחיסון השני נוצרת תגובה חיסונית שניונית, חזקה ומהירה, המביאה לעלייה בכמות הנוגדנים ותאי ה-T של מערכת החיסון, ולתגובה יעילה בחיסול הנגיף כשהגוף ייחשף אליו.

מה תופעות הלוואי של חיסון הקורונה?

מכל המחקרים שנעשו עד כה מדובר בתופעות לוואי של חום קל, חולשה, כאבי ראש ועייפות – תופעות שמעידות על תגובה חיסונית יעילה, ותופעות מקומיות כגון אודם, כאב ונפיחות באזור ההזרקה כמו בחיסונים רבים אחרים.

ומה לגבי חסינות עדר?

אין ספק כי החיסונים הם אחת ההצלחות הגדולות של הרפואה ומהגורמים המרכזיים שתרמו לבריאות העולמית, למניעת סיבוכים ומקרי מוות, ואף למיגור מחלות קטלניות בעולם.

ככל שיותר אנשים יהיו חסינים למחלה, כך הנגיף יתקשה להדביק אנשים חדשים. מצב זה נקרא "חסינות העדר". לפי ההערכות כ-70% מהציבור צריכים להיות חסינים למחלה כדי שתדעך מאליה, והחיסון מיועד בדיוק לשם כך.

 

המידע בכתבה באדיבות: ד"ר רונן יום טוב
מומחה לרפואת משפחה, מנהל רפואי במרחב גבעתיים במכבי והיועץ הרפואי של אתר מכבי