חיסוני הקורונה: אמת או מיתוס?

האם חיסוני הקורונה ישנו לנו את ה-DNA? האם מנה אחת מספיקה? ומה לגבי תופעות הלוואי? יש הרבה מיתוסים ושמועות לגבי החיסון. ד"ר רונן יום טוב, מומחה לרפואת משפחה במכבי, מפריך מיתוסים ועושה סדר בשמועות לגבי חיסוני הקורונה

מאז פרצה מגפת הקורונה ששינתה את חיינו ללא היכר, אחת השאלות המרכזיות שצפו ועלו הייתה מתי כבר יהיה חיסון שיאפשר לנו לחזור אל שגרת החיים הרגילה. ובכן, בשבועות האחרונים סיימו חלק מהחברות את תהליך אישור החיסון והחלו בהפצתו, וככל שנוקפות השעות, אנו מתקרבים אל המועד בו יחל מבצע החיסונים בישראל. יחד עם הציפייה והתקווה שהחיסון יביא סוף סוף לדעיכתה או אף להיעלמותה של המחלה, אנו עדים לגל של שמועות, הצהרות מבלבלות, מבול של פיסות מידע וכמובן שאלות וחששות. לאור התהפוכות שעברנו בשנה האחרונה, ניתן לקבל בהבנה כל שאלה או חשש, אך אנו כאן כדי לעשות סדר, ולענות בקצרה (כמעט) על כל שאלה שיכולה לצוץ בהקשר לחיסון, דרך פעולתו, תופעות הלוואי שלו וכיו"ב. זכרו כי הצוותים הרפואיים שלנו עומדים לרשותכם ויענו על כל שאלה, גם אם אינה מופיעה ברשימה זו.

האם החיסון יכול לגרום למחלה?

לא. החיסון אינו מכיל את הנגיף עצמו, ועל כן אינו יכול לגרום למחלה. החיסון יכול לגרום לתופעות לוואי מקומיות, כמו כאב ואודם באזור ההזרקה ולתסמיני מחלה קלים, כדוגמת חום קל, כאבי ראש, חולשה וכאבי שרירים, המעידים על תגובתיות מערכת החיסון לחיסון. תסמינים אלו צפויים לחלוף לאחר ימים בודדים.

שמעתי שהחיסונים חייבים להיות מאוחסנים בטמפרטורה נמוכה מאד, אין סכנה שהם יתקלקלו?

חלק מהחיסונים אכן מצריכים שינוע ואחסנה בטמפרטורה נמוכה מאד, אך בדיוק לשם כך נערכו החברות מבעוד מועד ובמבצע לוגיסטי חסר תקדים הוכנה כל התשתית המאפשרת אל העברת החיסונים בתנאים הדרושים ותחת פיקוח קפדני כך שיגיעו ליעדם בצורה תקינה. הצוותים הרפואיים האחראיים על החיסון בפועל, עברו הכנה והם מיומנים בתהליך ובכל מקרה פועלים תחת פיקוח וכללים נוקשים שלא יאפשרו מצב בו מי מהמתחסנים יקבל חיסון שלא עמד בתנאים הדרושים. חשוב לציין כי גם אם מישהו יקבל חיסון "פג תוקף" או כזה שלמשל לא שהה בטמפרטורה הדרושה, המשמעות תהיה שהחיסון לא יהיה יעיל, אך בשום מקרה אין בכך סיכון בריאותי מכל סוג שהוא.

קראתי שישנן כמה חברות שמייצרות חיסונים, איזה חיסון של איזה חברה נחשב טוב יותר?

מאחר ומדובר במגפה עולמית, חברות תרופות רבות ראו בפיתוח חיסון משימה ראשונה במעלה ואכן חברות מובילות כמו פייזר ומודרנה, הגישו את החיסון שפיתחו לאישור לרשות הרגולטורית בארה"ב (ה-FDA). שתי החברות, בלי קשר לאופן בו החיסון פותח, הציגו תוצאות יוצאות מן הכלל במחקרים על בעלי חיים ובני אדם המראות יעילות של כ-95% – הרבה מעבר ליעד שהציג ה-FDA בתחילת הדרך, כך שבהשוואה בין שתיהן אין חיסון טוב יותר או פחות טוב.

למה מזריקים בחיסון חומר גנטי ואיך הוא ישפיע עלי?

זו אחת השאלות הרווחות ומקורה בחוסר הבנה בסיסי בתהליכים ביולוגיים ואימונולוגיים. אז ראשית כל נבהיר – בחיסון לא מזריקים חומר גנטי של הנגיף, ודאי לא כזה שיכול להזיק למטען הגנטי של גופנו. מבלי להיכנס להסברים מורכבים מדי הדורשים רקע וידע מקדימים, נסביר כי החיסון נגד נגיף הקורונה מתבסס על מולקולת mRNA המכילה "הוראת ייצור" להכנת חלבון שמהווה חלק מהנגיף. המולקולה אינה נכנסת לגרעין התא ואינה יכולה להשפיע על המטען הגנטי שלנו. כאשר מערכת החיסון תיחשף לחלבונים אלו, היא תייצר זיכרון חיסוני נגדם. דמיינו כי החומר המוזרק בחיסון הוא מעין "מודעת מבוקש" של הנגיף ולא הנגיף עצמו. כשמערכת החיסון שלנו פוגשת באותה מודעת מבוקש, היא מפיצה אותה בקרב כל מערכות ההגנה, כך שאם חלילה יגיע הנגיף בכבודו ובעצמו, יזהו אותו מיד ויפעלו נגדו. לכן לסברה כי החיסון עלול לשנות למי מאיתנו את המטען הגנטי – אין כל בסיס והיא אינה נכונה.

למה צריך שתי מנות חיסון ומה יקרה אם לא אקבל את המנה השנייה?

זוכרים את "מודעת המבוקש"? ובכן, המנה הראשונה של החיסון, מציגה לגוף את המודעה ומערכת החיסון שלנו לומדת להכיר אותו ומפיצה את "תמונתו" לכל הכוחות הלוחמים שברשותה. המנה השנייה היא זו שלמעשה מתרגלת את הגוף הלכה למעשה ומציידת את הכוחות הלוחמים בכלי הנשק הדרושים למלחמה בנגיף אם יגיע. קבלת חיסון אחד בלבד מתוך השניים, כמוהו כהעברת פקודה לצבא לצאת לקרב מבלי לצייד אותו בנשק… או במילים אחרות, קבלת מנה אחת מתוך השתיים לא תאפשר לכם להיות מחוסנים באופן מלא! לכן יש חשיבות עליונה לקבלת שתי המנות בטווח הזמן שיוגדר לכם על ידי הצוות הרפואי.

למה כל האוכלוסייה צריכה להתחסן? מדוע לא מחסנים רק צוותים רפואיים ואנשים מקבוצות סיכון?

נתוני התחלואה אכן מצביעים על כך שהסיכון לחוות מחלה קשה עולה ככל שהחולה מבוגר יותר וסובל ממחלות רקע מסוימות, אך עדיין כולנו למדנו כבר שגם צעירים בריאים יכולים לחלות ואף למות חלילה. אם רק צוותים רפואיים ואנשים בקבוצות גיל וסיכון ספציפיות יתחסנו, יווצר מצב בו חלק גדול מאד באוכלוסייה (רובה למעשה) עדיין ימשיך להפיץ את הנגיף ויצור מעגל אינסופי של תחלואה. זכרו כי ישנם חולים א-סימפטומטיים והם מהווים סיכון לשאר האוכלוסייה שכן הם יכולים להדביק מבלי לדעת בכלל שהם חולים. לסיכום – אם אנחנו באמת רוצים להדביר את הנגיף ולחזור לחיים נורמליים, רצוי שכל האוכלוסייה תתחסן.

מי אינו יכול לקבל את החיסון נגד קורונה בשלב זה?

לעת עתה לא יחוסנו ילדים מתחת לגיל 12. מטופלים עם רקע של תגובה אלרגית מסכנת חיים לתרופה או לחיסון צריכים להיוועץ עם רופא בטרם קבלת החיסון.

מה לגבי נשים בהיריון וילדים?

ילדים מתחת גיל 12 אינם יכולים להתחסן עדיין, משום שתהליך המחקר ואישור החיסונים לילדים מתחת לגיל 12 עדיין לא הושלמו.
לכן בשלב זה, החיסונים מיועדים לבני 12 ומעלה בלבד. אין מניעה לחסן נשים בהריון ונשים מניקות.

האם מי שסובל מאלרגיה יכול להתחסן?

אנשים עם רקע של אלרגיה קלה, לפניצילין או לכל תרופה אחרת (עם תופעות של פריחה, גרד, נפיחות קלה), או בעלי תגובה אלרגית חמורה למזון יכולים להתחסן. אז מתי אי אפשר לחסן? במקרה של אנשים עם רקע של תגובה אלרגית מסכנת חיים למנה קודמת של חיסון הקורונה, הסובלים מתגובה למספר תרופות מוזרקות, או במקרים בהם לא ידועה הסיבה לתגובה האלרגית החמורה.
במקרים אחרים בהם חלה תגובה אלרגית מסכנת חיים לתרופה או חיסון – יש להתייעץ עם הרופא טרם קבלת החיסון.

שמעתי על כל מיני תופעות לוואי וזה מלחיץ אותי מאד.

ראשית כל חשוב להפריד בין תופעות לוואי של המחלה לתופעות לוואי של החיסון. לצערנו לחלק ממי שחלו בקורונה יש תופעות לוואי ארוכות טווח שעדיין נלמדות כמו חולשה, כאבי שרירים, קוצר נשימה, אובדן חוש הטעם והריח, בעיות במערכת הלב והנשימה, ובעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות, אך לכל אלו אין שום קשר לחיסון. תופעות הלוואי שנצפו בקרב עשרות אלפי הנסיינים שהשתתפו במחקרים שליוו את תהליך פיתוח החיסונים, יכולים לכלול תופעות כמו מעט חום, כאבי ראש וחולשה האופייניים למחלה קלה, ותופעות של כאב מקומי ואודם באזור ההזרקה. חשוב לציין כי לא כל הנסיינים חוו תופעות אלו ואין חובה שהן יופיעו. לא נתגלו אף תופעות לוואי משמעותיות חודשיים לאחר השלמת החיסון, וניתן להניח שבטווח הארוך לא יהיו תופעות לוואי כלל או שאם יהיו כאלו הן יהיו נדירות, בדומה לכל חיסון אחר שאושר. תופעות הלוואי של החיסון (אם יופיעו), צפויות לחלוף תוך מספר ימים בודדים.

אומרים שנגיף הקורונה עובר מוטציות, מי ערב שהחיסון שאקבל אכן יגן עלי?

נכון שנגיפים עוברים תהליכי מוטציה, אך בשלב זה אין שום מידע קונקרטי על מוטציות ששונות בצורה מהותית מפרופיל הנגיף המקורי, ולכן החיסון הנוכחי יהיה יעיל ויגן על מי שיתחסן מפני המגפה הנוכחית. אם בעתיד יתגלו זנים/מוטציות נוספות של הנגיף (בדומה לנגיף השפעת), ככל הנראה יפותחו חיסונים שיגנו מפני אותם זנים חדשים.

אני רוצה להתחסן גם מפני שפעת וגם מפני קורונה, אני יכול להתחסן במקביל?

ככלל אין מניעה לקבל את שני החיסונים יחד, אבל משרד הבריאות החליט על הפרש של שבועיים בין החיסונים, כדי שהצוותים הרפואיים יוכלו לעקוב אחר המתחסנים ולנטר תופעות לוואי. כדי שניתן יהיה לבצע את המעקב הזה החשוב גם לחוקרים לצורך העמקת הידע הנוגע לנגיף, יש להמתין שבועיים בין חיסון שפעת לחיסון הקורונה ובכל מקרה כל מי שרוצה להתחסן יעבור דרך הצוותים הרפואיים אשר מכירים את ההנחיות וימנעו מצב של חיסון במקביל.

איך זה שהחיסון אושר כל כך מהר? זה ממש חשוד.

אחד החששות הגדולים ביותר הצפים בקרב האוכלוסייה נוגע לתהליך אישור החיסונים. רבים טענים כי תהליך הפיתוח ואישור החיסון, היו מהירים, אולי מהירים מדי ומעידים על "עיגול פינות". ובכן, כאן המקום להסביר כמה דברים:

א. החברות השקיעו משאבים אדירים (הרבה מעבר למקובל) בפיתוח החיסון וזאת בשל הדחיפות והעובדה שמדובר במשימה כלל עולמית. עובדה זו בהחלט זירזה את תהליך הפיתוח.
ב. המחקרים הדרושים על מנת לאשר את החיסונים כללו עשרות אלפי נסיינים והיו מפוקחים על ידי גורמים חיצוניים שאינם קשורים לחברות עצמן, כך שאמינותם אינה מוטלת בספק.
ג. תהליך אישור החיסונים שיגיעו לישראל בוצע על ידי מנהל התרופות האמריקאי (FDA) שהוא גוף רגולטורי ממדרגה ראשונה וכזה הפועל על פי אמות מידה נוקשות ומחמירות כך שברגע שהחיסון אושר על ידם, ניתן לומר בבטחה כי הוא עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר והוא יעיל ובטוח לשימוש.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד"ר רונן יום טוב, מומחה ברפואת משפחה, מנהל רפואי במכבי, והיועץ הרפואי לאתר מכבי.