מצב רוח ירוד במקום העבודה?
תחושת תסכול אופפת אתכם כשאתם מגיעים לעבודה ואתם רק מחכים שיום העבודה שבקושי התחיל כבר יגמר? מהו דיכאון ומהי שחיקה ואיך תוכלו לשפר את הרגשתכם בעבודה
בוקר טוב? ממש לא. אתם מתקשים לצאת מהמיטה ורק מנסים לחשוב על תירוץ לא להגיע לעבודה, מפנטזים איך תחתמו על עוד יום מחלה, מחכים לרגע בו יהיה לכם מספיק אומץ להתפטר, כי די, נמאס לכם ואתם לא מוכנים יותר ל… למה בדיוק? ומהן התחושות האלה שאתם מפתחים, האם זה דיכאון?
האם באמת מדובר בדיכאון?
דיכאון הוא עניין רגשי, שכולל ביטויים כמו מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, שינויים בטמפרמנט, עצב, אבדן עניין, האטה פסיכומוטורית, תחושת חוסר ערך, ירידה ביכולות קוגניטיביות, דכדוך, וכדומה. הגדרה נוספת לדיכאון היא תפיסה פאסימית על העולם, בכל מיני מישורים כגון גלובלי, קהילתי, חברתי, וכן מחשבות על מוות. כמובן שיש מדרג ועוצמות שונות שמשתנות מאדם לאדם. כשמדובר בתחושות לגבי מקום העבודה מומלץ להתייחס למושג שחיקה.
באיזה אופן מתבטאת שחיקה?
שחיקה היא בעצם ירידה בתפקוד. בכל מיני תחומים: תפוקות, מעורבות, נוכחות והיעדרות, יעילות וביצוע משימות, 'הגדלת ראש' לעומת צמצום תחומי העיסוק והצמדות למוכר ולשגרתי, וגם מבחינת דינמיקה חברתית ומערכות יחסים תוך ארגוניות. שחיקה יכולה גורם משמעותי בהיווצרות דיכאון, אבל זו לגמרי שאלה של "ביצה ותרנגולת", כלומר מה גרם למה: הדיכאון לשחיקה או שחיקה לדיכאון. אני מציע לא להתייחס לכך כאל דיכאון במקום העבודה, אלא להבין מהם הגורמים לשחיקה שמייצרים תסמינים של דיכאון.
מה עלול לעורר בנו תחושה של שחיקה?
ישנן סיבות וגורמים רבים למשל:
- עומס משימות.
- קונפליקט תפקידים: כשהדרישות לא הולמות את הכישורים, למשל אדם שמרגיש שלא ממצה את עצמו, או מרגיש שלא כשיר לעשות מה שמבקשים ממנו.
- חסר בתחושת סמכות ואחריות.
- התעמרות מצד הממונים.
- חסר בתמיכה חברתית ובקשרים תומכים ומפרגנים במקום עבודה.
- דינמיקה משובשת וקונפליקטים מול קולגות.
- חוסר איזון בגורמי תמיכה מחוץ לשעות העבודה. מחקרים מראים כי גברים לא נשואים פגיעים יותר לשחיקה מול הגורמים האלה.
- ציפיות לא ריאליות ממקום העבודה וקושי להתמודד עם הפער בין הרצוי למצוי.
- תגמול לא הולם, מבחינת שכר או מבחינת תנאים סוציאליים.
- דרישות גבוהות ביחד עם תחושה על חוסר יכולת לעמוד בציפיות.
- תחושת לחץ.
- קשיים בחיי היומיום שאינם קשורים למקום העבודה – מחלה, אובדן, גירושין, סכסוכים, ליווי של הורים קשישים או גידול ילדים קטנים – שבאים לידי ביטוי במהלך היום.
- מבנה אישיות לא בשל של העובד, המנהל/ת או הקולגות.
- פידבקים מעמיתים ומהבוסים.
- תחושה נמוכה של שייכות והזדהות עם הארגון.
- דפוסי התנהלות ותקשורת לא מאוזנים בצוותי עבודה.
הגורמים הללו יכולים להופיע בחייו של כל אדם, מהי דרך ההתמודדות בכדי לייצר שינוי?
- לבדוק אפשרות להחליף תפקיד.
- לבחון את השחיקה כתמרור אזהרה ולבדוק מה ניתן לשנות ברמת ההתנהלות האישית, התגובות והעמדות האישיות.
- לקבוע סדרי עדיפויות, כדי להפחית את העומס.
- לנסות לפתור קונפליקטים במקום העבודה כדי לייצר מרחב מחייה. גם אם זה אומר שצריך להתעמת עם מנהל/ת או עם קולגות.
- לבקש תמיכה מהמשפחה: אפשר להסביר שעוברת עליך תקופה קשה בעבודה ולבקש שיורידו ממך לחצים ומשימות בבית.
- למצוא דרכים להקל על עומס מחוץ לשעות העבודה: למשל, איתור עזרה בניקיון הבית או בטיפול בילדים.
- לחפש את גורמי התמיכה גם בארגון. לפעמים צריך פשוט לשפוך את הלב לפני קולגות, או אפילו לפני המנהל/ת.
- למצוא מהן הפעילויות שיכולות לייצר משמעות מחוץ לשעות העבודה, כדי ליצור איזון.
השתתף בכתבה: נדב הריס, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות
