מה הקשר בין רופא השיניים לנחירות שלכם?

למה אנו נוחרים? לכמה מאיתנו זה קורה? האם גם נשים נוחרות? ומהם הפתרונות למצב? וגם: מה הקשר בין רופא השיניים לנחירות שלכם?

לפעמים, נחירה היא רק נחירה. המשפט זה אולי נכון לנוחר עצמו, אבל ודאי לא למי שלידו. כי במצבים מסוימים, יש נחירות שעשויות לטפס ולהגיע לכ-50 דציבלים, שזה כמו אוטובוס שנוסע במרחק של מטרים ספורים מהאוזניים שלכם.

אז הנה כל מה שחשוב לדעת על נחירות, דום נשימה בשינה – וגם הפתרונות שהרפואה יודעת להציע לנוחרים.

נחירות: מדוע הן קורות?

יש לא מעט סיבות שגורמות לרבים מאיתנו לנחור. אלו כוללות, בין השאר, משקל יתר, מבנה ארוך ועבה של הענבל, לסת תחתונה הנסוגה לאחור, שקדים מוגדלים, חך רך ש"צונח", סנטר כפול, חסימה באף ועוד. כל אלו הם למעשה גורמים מבניים שעלולים להצר את נתיב האוויר בעת הנשימה. וכך, האוויר "נאלץ" לעבור בנתיב צר, מה שיוצר רטט וקריסה של הרקמות באזור. התוצאה: נחירות, ולעתים גם חסימות משמעותיות יותר של דרכי האוויר ובכך לדום נשימה.

כמה מאיתנו נוחרים – והאם נחירות הן עניין גברי בלבד?

רוב הנוחרים הם גברים, אבל גם לא מעט נשים סובלות מכך. המספרים אינם חד-משמעיים, ומרבית ההערכות מדברות על 50-40 אחוזים מהגברים ואף יותר. הנתון המשמעותי יותר מדבר על כך שכ-30 אחוזים מהאוכלוסייה נוחרים באופן משמעותי מאוד.

האם נחירות מזיקות?

לפני שנדבר על תסמונת דום נשימה בשינה (OSA), שמביאה עמה סיכונים רבים, הרי שהנחירות לכשלעצמן אמנם אינן מסכנות חיים, אך הן עלולות לגרום לשינה לא מיטבית, מה שגורם לתפקוד ירוד במהלך היום (בעבודה, בנהיגה ובחיים האישיים בכלל). כמו כן, נחירות מעלות את הסיכון ללקות במחלות לב וריאה, וגם להפחית את הליבידו (הדחף המיני). ועוד לא דיברנו על הרעש המשמעותי של הנחירות, הפוגם באיכות השינה של בן/בת הזוג.

אז מתי להיבדק?

באשר להפרעה שהנחירות עצמן גורמות – הרי שמומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, שעשוי להפנות אתכם לבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון.

בנוסף, האם אתם סובלים מחלק מהתופעות הבאות?

עייפות וישנוניות במשך היום.

גרון יבש או כואב.

כאבי ראש בבוקר.

קשיי ריכוז וזיכרון.

חרדה.

דיכאון.

כעסנות וחוסר סבלנות.

חוסר עניין במין.

אין אונות (בקרב גברים).

במקרה של חשד לדום נשימה בשינה (ראו בהמשך), הרופא עשוי להפנות אתכם לבדיקה במעבדת שינה. כדאי לדעת כי כיום ניתן לבצע בדיקת שינה בביתכם, באמצעות ציוד שמקבלים הביתה ומחזירים למחרת.

דום נשימה בשינה

דום נשימה חסימתי בשינה הוא מצב שבו מתרחשות הפסקות נשימה במהלך השינה. המצב נגרם עקב צניחה קדימה של השרירים והרקמות הרכות שבחלק האחורי של הגרון במהלך השינה. השרירים והרקמות הללו תומכים בלשון, בשקדים ובחך הרך. בזמן ששרירים אלו רפים, דרכי האוויר בגרון נעשות צרות ואף עלולות להיחסם באופן מוחלט. הפרעה זו גורמת לא רק לנחירות עזות אלא גם פוגעת באספקת החמצן לגוף ומגרה את המוח להעיר את האדם משנתו על מנת  שדרכי האוויר תפתחנה מחדש ותאפשרנה לאדם לנשום באופן תקין.

המחסור בחמצן גורם לאדם לעבור משלב של שינה עמוקה לשלב של שינה פחות עמוקה או אף להתעורר כדי להשיב את נשימתו התקינה. עם זאת, כאשר אדם זה שב ונרדם, חוזרים חלילה אירועי דום הנשימה, העלולים להתרחש אפילו מדי דקה במהלך כל הלילה. הפסקות הנשימה החוזרות עלולות לגרום לאדם לחוש עייפות רבה למחרת אך מאחר שהוא אינו זוכר את הפסקות הנשימה במהלך שנתו הוא כלל אינו מודע לכך שלא ישן טוב בלילה. בישראל, 4-10 אחוזים מהגברים לוקים בדום נשימה חסימתי וכ-2-5 אחוזים מהנשים.

מה הן הסכנות וכיצד מטפלים בדום נשימה חסימתי?

דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל עלול להגביר את הסיכון ללקות ביתר לחץ דם, התקף לב, שבץ, הפרעות בקצב הלב, השמנת יתר וסוכרת סוג 2.

ישנם אמצעים שונים שנועדו להפחית את הסימפטומים. במקרים קלים, ירידה במשקל תעשה את העבודה. במקרים אחרים, ניתן להשתמש במכשיר CPAP, המזרים אוויר דרך מסיכה המונחת על פני האדם. זרם האוויר יוצר לחץ חיובי על דרכי הנשימה ומונע את חסימת נתיב האוויר. במקרים קשים במיוחד, נדרש ניתוח.

התקן דנטלי: אחוזי הצלחה גבוהים בנחירות ודום נשימה קל

פתרון מקובל מאוד במקומות רבים באירופה ובארצות הברית, שאף קונה לו אחיזה גם בישראל, מגיע בדמות התקן דנטלי (קרוי גם התקן לסתי / סד). ד"ר דורון חיים, סמנכ"ל רפואה במכבידנט מסביר כי התקן מסוג זה עשוי להועיל במקרה של דום נשימה קל יחסית (אך לא חמור). הוא נועד להפחית את הפסקות הנשימה בשינה וגם את הנחירות. מדובר בהתקן נשלף העשוי סיליקון, שאותו מתאימים במרפאת השיניים למבנה הלסת של המטופל. מניחים אותו על השיניים כאשר נכנסים למיטה, ושולפים אותו בבוקר. תפקידו "לאלץ" את הלסת התחתונה לנוע קדימה ובכך לפתוח את דרכי הנשימה. רופא שיניים המומחה בטיפול בנחירות ובדום נשימה חסימתי בשינה יידע להתאים את ההתקן למטופל.

כדאי לדעת: מחקרים השוואתיים שנערכו בין השימוש ב-CPAP לבין השימוש בהתקן דנטלי מצאו שבמקרים קלים ובינוניים, יעילותם של שני האמצעים היתה דומה. בנוסף, ההיענות לטיפול בהתקן הלסתי היתה טובה יותר מאשר ב-CPAP – מתקן מסורבל ורועש יחסית. השימוש בהתקן אף שיפר את הרגשתם של המטופלים.