ריחות העבר
האם ריחות יכולים לעורר בנו זיכרונות חזקים מילדותנו? מחקר חדש מצביע כי יש קשר בין הדברים.
תופעה המכונה "תופעה פְּרוּסטית" (Proustian phenomenon) גורסת כי ריחות מיוחדים ועוצמתיים משפיעים על יכולתנו לשלוף זיכרונות מהעבר.
התיאוריה קרויה על שמו של הסופר הצרפתי מָרסֶל פְּרוּסט, אשר בספרו "בעקבות הזמן האבוד" תיאר דמות ששבה לזיכרונות ילדות אבודים לאחר שהריחה ביסקוויט ספוג בתֶה.
למרות שהתיאוריה מוכרת ונפוצה בקרב אנשים רבים, אף מחקר מדעי לא אישש או שלל אותה.
ההנחה בקרב מומחים היא כי קרבת חיישני הריח שלנו אל אזורי האמיגדָלה וההיפּוֹקָמפּוּס במוח משפיעה על הצורה בה משפיעים ריחות שונים על הזיכרון.
לאחרונה לקחה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוּטרֶכט שבהולנד את התיאוריה צעד אחד קדימה כשבדקה בניסוי את השפעת הריח על זיכרון אירועים כואבים וקשים. בניסוי אף נבדקה עוצמת השפעת הריח על הזיכרון לעומת השפעת צלילים ואור.
במסגרת המחקר גויסו 70 סטודנטיות אשר הושבו בחדר ובו צפו בסרטונים מעוררי סלידה.
בין היתר הוקרנו בפניהן תמונות של תאונות דרכים וכתבות מרצח העם ברואנדה.
בזמן הקרנת הסרט הוזרם לחדר ריח חריף של קסיס (ריח מתוק ובעל נוכחות), הקיר האחורי הואר באורות צבעוניים ומוזיקת רקע התנגנה.
כשבוע לאחר הקרנת הסרט, נקראו המשתתפות לשוב והתבקשו לשחזר זיכרונות מתוך הסרט.
בזמן השחזור, חלקן נחשפו לריח הקסיס, חלקן לאורות שהוקרנו וחלקן לצלילים שהושמעו בזמן ההקרנה.
הבנות שנחשפו לריח הקסיס הצליחו להיזכר בצורה מדויקת יותר בפרטי הסרטים והזיכרונות מהם היו עוצמתיים וקשים יותר, מאשר לבנות שנחשפו למוזיקה או התאורה שהיו בזמן ההקרנה, אף שגם לתאורה והצלילים היו השפעות על זיכרון המשתתפות.
לדברי החוקרים, תחקור המשתתפות בחלוף יותר משבוע מזמן ההקרנה יכול להביא לתוצאות מובהקות יותר.
קבוצת החוקרים שניהלה את הניסוי אך יכולים לתרום למחקרים בנושא הפרעות פוסט-טראומטיות אשר גורמות למטופלים להצפת חוויות קשות.
הם הוסיפו, כי הממצאים אף מחזקים מחקרים קודמים המוכיחים כי לריח השפעה גדולה יותר על זיכרון פרטים מהעבר מאשר השפעתם של צלילים.
