5 משחקים לילדים שיהפכו את התור לרופא לחוויה
אם יש משהו יותר מתסכל מלחכות בתור לרופא, זה לחכות בתור לרופא עם ילד. אז לפני שאתם שמים לו את הנייד ביד וקונים לכם שקט, הנה לכם מספר רעיונות למשחקים רגועים ומהנים, ללא קרינה.
לפעמים אנחנו נאלצים להמתין… גזירת גורל, פורס מז'ור – מה שזה לא יהיה, עם השנים למדנו לקבל את העובדה הזאת ולהשלים איתה. אבל הילדים שלנו עוד לא עברו את השנים המלמדות האלה. עבורם, גם זמן המתנה קצר נראה כמו נצח, וכשהם חולים, גם המתנה של מספר דקות לרופא עלולה להפוך למאתגרת. איזה מזל שהבאנו לילד אייפד, נכון? לא! רגע לפני שאתם שוב נכנעים למסך הקטן, הנה חמישה משחקים שקטים, פשוטים ומהנים שמתאימים בול להמתנה מחוץ לחדר הרופא.
- לעייפים: מלחמת האגודלים
אתם מחכים בתור לרופא אחרי לילה בלי שינה או עם חום גבוה, והילד מניח עליכם ראש ומתעפץ קשות. אתם רוצים להשאיר אותו ער, כי להתעורר משינה טרופה הישר לתוך הסטטוסקופ זו חוויה שפחות בא לכם לתת לו. צריך להשאיר אותו ער, אבל הוא לא במצב של משחקים בעמידה. הנה לכם פתרון: מלחמת אגודלים! למי שלא מכיר: שניכם כורכים את אצבעות אחת מהידיים שלכם זה באצבעותיו של זה (מלבד האגודלים) סופרים עד שלוש, ומתחילים במלחמה. המטרה היא ללכוד את אגודלו של היריב תחת אגודלכם. הצלחתם לעשות זאת ולספור עד שלוש לפני שהוא השתחרר? ניצחתם. מחקרים (או סתם ניחוש) מראים ששמירה על הפרש ניצחונות של 2:1 לטובת הילד ישאיר אותו בעניין
- לפעילים: ספירת צעדים
יש ילדים שמתקשים מאוד לשבת בשקט ופשוט חייבים להיות בתנועה כל הזמן. אם הילד שלכם הוא כזה, אתם כבר יודעים שאין טעם לנסות להושיב אותו או לגרום לו לשחק בפינה אחת, במיוחד כשהוא כבר באובד-דוז של אקמולי והיפר מתמיד. למרבה הצער שכניכם לספסל לא מעריכים את הקפיצות שלו מכיסא הפלסטיק אל עגלת התינוק שלהם תוך צרחות "סופרמן!!". לילד כזה נציע את משחק ספירת צעדים – משחק שעדיין מאפשר לו לזוז בלי הפסקה אבל מפקס אותו והופך אותו לשקט יותר. נחשו ביחד כמה צעדים גדולים מכיל המסדרון, ואז תנו לו לבדוק זאת ברגליו ותראו אם צדקתם. חזרו על המשחק באזורים נוספים בחדר, וגם עם צעדים בינוניים, צעדים קטנים, ועקב בצד אגודל.
- הרועש: זיהוי צלילים
כמו הפעיל כך הרועש – חמוד בטירוף אך גורר מבטים וכחכוחי גרון מצד הסביבה. אם הדציבלים כבר עברו את הסף שההורים המרוטים שסביבכם יכולים להכיל, המשחק הבא יציל אתכם. הרעיון הוא להקשיב בשקט בשקט לצלילים שמסביב ולנסות לזהות אותם ומהיכן הם מגיעים. למשל – האם מגיעים קולות של אנשים מתוך החדר? טיפות של גשם מחוץ לחלון? זמזום של המעלית. מי שמזהה צליל צריך לנסות לחקות אותו, והשני צריך לנחש מהו הצליל ומהיכן הוא מגיע. רוב המשחק דורש בעיקר הקשבה, ואם מקשיבים – לא צועקים.
- הסקרן: בלש הצבעים
הקטנטנים, בגילאי 3 או 4 אוהבים את המשחק הזה במיוחד. הוא ממחזר את מה שכבר למדו בגן, ונותן להם תחושת אתגר והצלחה. המשחק הולך ככה: הילד הוא "בלש צבעים", והוא מקבל מכם בכל פעם משימה אחת, בהתאם לרמת הידע שלו. המשימה יכולה להיות לחפש בחדר ההמתנה עשרה דברים בצבע סגול, חמישה דברים בצבעים שונים, או למתקדמים – חמישה גוונים שונים של צבע מסוים. בכל פעם שהמשימה הושלמה, דרגת הקושי עולה וגם רמת הריגוש.
- המאיית: בלש האותיות
אם הילד כבר בן 5 או 6, נסו את המשחק בגרסה הבאה. בדומה למשחק הצבעים הילד הוא בלש, אבל הפעם הוא מחפש אותיות. חדרי המתנה בקופת החולים מלאים בשלטים, ומהווים מגרש מצוין למשחק הזה. גם כאן, יש מגוון רחב של משחקים וניתן להתאימם לכל רמת קושי: החל ממציאת חמש פעמים את האות א', ועד הרכבת מילים משלטים שונים – בקשו מהילד למצוא את המילה 'רופא' או 'מכבי', למשל, ואז לאיית אותה תוך שעליו למצוא את האותיות ר', ו', פ' ו-א' בשלטים שונים. המשחק מאתגר ולוקח זמן. עוד לא תספיקו לסיים אותו וכבר יגיע תורכם.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר סלונה.
