מה הקשר בין טבעונות, סביבה וקורונה?

ירקות ואדמה

לכבוד יום הטבעונות הבינלאומי, נירה אולנד – "הדיאטנית הירוקה", דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, מסבירה על הקשר בין טבעונות וקיימות ונותנת 5 טיפים לשמירה על הסביבה והפחתת הסיכוי להיווצרותן של מגפות עתידיות באמצעות בחירות תזונתיות

"כולנו רקמה אנושית אחת חיה" , כתב מוטי המר, ושרה חוה אלברשטיין. אולם רקמה אינה נפרדת מהאריג שבו היא רקומה. הרקמה האנושית שלנו שלובה בתוך האריג המופלא, הסבוך והמורכב להפליא של החיים על פני כדור הארץ: אדמה, מים, צמחים, ובעלי חיים מכל הגדלים והמינים, האוויר והאקלים.

מהי קיימות?

"קיימות" מתייחסת ליכולת של מערכת להמשיך לשרוד ולשגשג לאורך זמן ללא התערבות חיצונית. מערכת טבעית כמו יער או ביצה יכולים להמשיך להתקיים במשך מאות ואלפי שנים, תוך תמיכה בבעלי החיים, הצמחים, איכות המים והאדמה שבתוכם. המערכת כולה נשמרת באיזון. מקומות כאלה הולכים ונעלמים בימינו, בשל התערבות אנושית. לעתים ההתערבות במערכת מקיימת מוציאה אותה מאיזון, והמחיר יקר גם למערכת עצמה וגם לנו.

את הדוגמא הבאה כולנו מכירים באופן אקטואלי ביותר לצערנו. אי שם בסין בשלהי 2019, רחוק מבני האדם, חיו להם בעלי חיים, כולל עטלפים ופנגולינים, ללא מפריע במשך מאות שנים ולא הזיקו לאיש. אולם המרחק הלך והצטמצם בגלל הצורך בשדות ומגורים, ובני האדם הלכו והתקרבו. לבסוף קרה המפגש הבלתי נמנע, וירוס עלום בשם קורונה הצליח לראשונה לעבור לבני האדם, והתוצאה עדיין איתנו. מדענים מנבאים שמגיפות כאלה יקרו שוב, כי תדירות המפגשים הראשונים בין האדם לבעלי חיים הולכת ועולה.

איך ייראה העולם של הנכדים שלנו

המערכת בת הקיימא הגדולה ביותר שיש לנו היא כדור הארץ עצמו. במהלך שנות קיומו היווה אריג גדול ומגוון, שבו נרקמו יחד באיזון ובשיווי משקל אקולוגי וירוסים ודינוזאורים, לוויתנים וסרטנים, חיידקים ופטריות, עשבים ועצים, וכל מי שביניהם. תמיד התקיים איזון דק בין כוחות של צמיחה והרס, אקלים ומחזור המים, שאפשרו את התפתחותם ושגשוגם של כל יושבי כדור הארץ, כולל בני האדם. מאז המהפכה התעשייתית לפני כ-200 שנה האיזון הופר. בני האדם מצאו דרכים לנצל את משאבי כדור הארץ בקצב הולך וגובר, בתחילה את הפחם ואחר כך את הנפט.

בעבר נתפסו משאבי כדור הארץ כאינסופיים. כיום, עם הגדילה המסיבית של אוכלוסיית העולם, ועמה הצורך הגובר במזון, מקום ודלק, ייצור פסולת וגזי חממה בהיקף עצום, זה כבר ברור: המשאבים סופיים, מתכלים במהירות ואינם מספיקים להתחדש. כך מדובר היום על דלדול אוכלוסיית יצורי הים למיניהם עד כדי סכנת הכחדה המונית, איבוד מהיר של שטחי יערות נרחבים, חישוב קיצם של מצבורי הנפט בעולם עוד בימינו, ושינויים אקלימיים בשל עודף גזי חממה. אנו חווים התגברות של הוריקנים, שיטפונות, בצורות, שריפות וטמפרטורות גבוהות מהרגיל במקומות החמים, ולא ברור כיצד ייראה העולם בו יחיו נכדינו.

טביעת רגל פחמנית והמחיר הסביבתי של המבורגר

מושג מוכר בתחום הקיימות הוא טביעת רגל פחמנית: סך כל גזי החממה שנפלטים בעקבות גידול, ייצור, שינוע וצריכה של מוצר לאורך חייו. על מנת להפחית את הצטברות גזי החממה ולהאט את שינויי האקלים, ההמלצה היא לבחור מוצרים ודרך חיים בהם טביעת הרגל הפחמנית קטנה יותר. טביעת הרגל הפחמנית של מוצרי מזון מן החי גבוהה בהרבה מזו של מזונות צמחיים, הבדל שגדל אם התוצרת הצמחית היא גם מקומית ועונתית. יש מחלוקת חישובית על המספרים המדויקים, אך מדובר בערך פי 8-10 יותר שטח ומים לגידול בקר שיהפוך בסופו של דבר לסטייק, על פני גידול קטניות או דגנים באותו משקל.

לדוגמא: כשאנו בוחרים לאכול המבורגר, יש סיכוי גבוה שהבשר הגיע מדרום אמריקה (גם אם לא, התהליך זהה בכל מקום). בבחירת ההמבורגר אני מעודדת בירוא מסיבי של יער האמזונס בברזיל, הריאה הירוקה של העולם, זאת כדי לפנות מקום לגידולי דגנים שיאכילו את מיליוני הפרות שמגדלים כדי לשחוט להכנת ההמבורגר. אותן פרות, במספר עצום, פולטות את גז החממה מתאן בתהליך העיכול שלהן. זוכרים את השריפות הענקיות באמזונס שהדאיגו את כל העולם? על פי דיווחי החדשות רובן התחילו כשריפות יזומות, דרך קלה לפנות שטח לגידולים חקלאיים. השריפות בתורן מוסיפות לגזי החממה ולהתחממות כדור הארץ. העצים שאבדו לעד תרמו בחייהם להפחתת גזי חממה, אך הם נשרפו. לכל אלה יש להוסיף את שינוע התוצרת החקלאית, שינוע הפרות לשחיטה, שינוע תוצרי השחיטה לשווקים… באמזונס קיים מגוון ביולוגי ייחודי שחלקו טרם נבדק. ייתכן שבתהליך הבירוא והשריפה הפסדנו את התרופות הבאות למחלות, או פיתוחים מדעיים שלעולם לא נכיר. כל אלה הם המחיר הפחמני והאקולוגי של ההמבורגר על הצלחת.

לעומת זאת, מחירה האקולוגי של מנת חומוס מקומית מזערי יחסית: שדה החומוס דורש הרבה פחות מים ושטח מגידול בעלי חיים. לחומוס אין שפכים שצריך לטפל בהם, שמזהמים את הנחלים ומי התהום. גידול החומוס בעונה הנכונה משמעו פחות שימוש בחומרי הדברה. במהלך מספר חודשים מבשיל יבול שאפשר לקטוף ולשווק. אם הגידול מקומי, השינוע קצר יחסית. כבונוס – קטניות (חומוס, עדשים, סויה, שעועית) הן משפחת הצמחים היחידה שמעשירה את האדמה בחנקן, במקום רק לקחת ממנה חנקן. כך שדה החומוס שלנו גם תורם להעשרת האדמה עבור הגידול הבא, ומפחית את הצורך בדשן.

מהי תזונה בת-קיימא?

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מ-2012 הגדיר תזונה בת קיימא: "מגנה על מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית, מגנה על מערכות אקולוגיות; מקובלת תרבותית; נגישה; הוגנת מבחינה כלכלית; מספקת מבחינה תזונתית; בטוחה ובריאה, משיגה אופטימיזציה של משאבים אנושיים וטבעיים".

אחד היעדים שישראל הציבה לעצמה כחלק מוועידת האו"ם להפחתת פליטות גזי חממה ב-2015, הוא פעולה ועידוד להפחתת צריכת מזונות מן החי, והגברת צריכת מזונות מן הצומח.

על פי מסמך ההמלצות התזונתיות החדשות של משרד הבריאות משנת 2019, תזונה ישראלית בת קיימא מבוססת על התזונה הים-תיכונית המסורתית, מכילה בעיקר מזון צמחי כולל קטניות ודגנים מלאים, ירקות ופירות בעונתם, וכמות קטנה בלבד של מזונות מן החי.
מספר הטבעונים בישראל עלה מאד בשנים האחרונות (נכון להיום 5% מאוכלוסיית ישראל מצהירים כי הם טבעונים לפי סקרים שערכה עמותת Vegan Friendly בשנת 2020). תזונה טבעונית, הכוללת רק מזונות מן הצומח, היא בעלת טביעת רגל פחמנית קטנה בהרבה מתזונה ישראלית רגילה. היא מבוססת על קטניות, דגנים, ירקות, פירות ואגוזים, ללא מוצרים מן החי כלל. מחקרי עוקבה ומחקרי אוכלוסייה מצאו כי תזונה טבעונית מתוכננת היטב הפחיתה סיכון למחלות לב וכלי דם, הפחיתה רמות כולסטרול בדם, שיפרה את איזון הסוכר בדם, תרמה להפחתת יתר לחץ דם, תרמה להפחתת משקל ואף הורידה סיכון לסוגי סרטן מסוימים. אם כך, בנוסף ליתרונותיה האקולוגיים, תזונה טבעונית יכולה לשפר את בריאותנו.

איך נקטין את "דריסת הרגל הפחמנית"? לא חייבים לעבור לטבעונות מוחלטת

אולם לא חייבים לעבור לטבעונות מוחלטת. אפשר למצוא דרך ביניים שאפשר לחיות איתה בנוחות, בהקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלנו, וגם בבריאות משופרת. אל מול המערכות הגלובליות הגדולות נמצאים אנחנו, הצרכנים הביתיים. אמנם קטנים, אך מספרנו רב. כל שינוי שנעשה לטובת הפחתת גזי החממה – יצטבר וישפיע.

כבר בארוחה הבאה בכוחנו להפחית דרך הצלחת את טביעת הרגל הפחמנית, ולתרום לקיימות של כדור הארץ, לעתיד דורות ההמשך שלנו, ולבריאותנו כאן ועכשיו:

א. נצרוך יותר מזון צמחי (קטניות, סויה, דגנים , ירקות , פירות, אגוזים) ונפחית ככל הניתן את צריכת המזונות מן החי לסוגיהם (בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב), למשל לארוחה אחת ביום, או אכילת מנה בשרית או דג פעם או פעמיים בשבוע בלבד.
ב. נעדיף מזונות מקומיים, למשל: במקום קינואה מהרי האנדים ותפוחים מגרמניה- נבחר בורגול מהארץ ותפוחים מהגולן. כך נעודד חקלאות מקומית, ונחסוך ייצור פחמן בשינוע המזון.
ג. נבחר ירקות ופירות בעונתם, למשל מלפפון ועגבנייה בקיץ, כרוב וגזר בחורף. כך נקבל אותם בשיא טריותם, תידרש פחות הדברה לגידולם, ולא יהיה צורך לשמרם בקירור במשך חודשים.
ד. נגדל ירקות בעצמנו. קל מאד לגדל בצל ירוק, פטרוזיליה, נענע, בזיליקום, מרווה, עלי רוקט, סלרי, חסה, עגבניות שרי ועוד, אפילו באדניות בחלון, גם בלב העיר. הילדים ישתתפו וייהנו, ונקבל ירקות אורגניים בשיא טריותם, כמעט בחינם.
ה. נעודד את הרשות המקומית שלנו ליצור גינות קהילתיות או יערות מאכל בהשתתפות התושבים, ולרווחתם.

לא בטוחים כיצד לשנות את התזונה שלכם לתזונה בת קיימא ישראלית ים-תיכונית? דיאטניות מכבי ישמחו לעזור, להדריך, לתת רעיונות. ניתן לקבוע תור דרך מערכת זימון תורים, אונליין או טלפונית.