תזונה מאוזנת לבלוטת התריס (תירואיד)

האם יש קשר בין שינוי תזונתי לשיפור פעולת התריס? מדוע כדאי לשלב יוד בתזונה שלכם ומאילו מזונות כדאי להימנע כאשר ישנה תת-פעילות של בלוטת התריס. וכן, תמיד כדאי להכניס ספורט למשוואה…

הכירו את התירואיד (תריס), בלוטה המצויה בצוואר ומזכירה בצורתה פרפר. למרות שמדובר אמנם בבלוטה קטנה יחסית, יש לה תפקיד חשוב בתפקוד הגוף: ההורמון שהיא מייצרת מווסת את טמפרטורת הגוף, חילוף החומרים, מצב הרוח, לחץ הדם, קצב הלב ועוד.

לעיתים הבלוטה אינה מייצרת מספיק הורמון (תת פעילות) וגורמת לעייפות, עלייה במשקל, עצירות, מצב רוח ירוד וכדומה.

כעת נשאלת השאלה: האם יש דבר כזה דיאטה לשיפור פעילות בלוטת התריס? מעט אנשים יודעים כי, ההשפעה של מזונות באופן ישיר על פעילות הבלוטה אינה חד-משמעית.

למעשה, אין הוכחה שאכילת מזונות מסוימים תגביר את פעילות בלוטת התריס בקרב אנשים הסובלים ממצב של תת פעילות (מהיפותירואידיזם). הטיפול היחיד במצב זה הוא נטילת טיפול הורמונלי חלופי, כפי שנרשם על ידי רופא.

חשוב במיוחד להקפיד על נטילה נכונה של הטיפול התרופתי – יש לטול את התרופות בבוקר בצום ולהמתין  חצי שעה לפחות עד לאכילה ושתייה כלשהי.

יחד עם זאת, כיום אנו יודעים שלמינרל יוד יש השפעה על פעילות הבלוטה, והכללת מזונות מסוימים והימנעות מאחרים, עשויה לשפר את איכות החיים – הן באופן ישיר והן באופן עקיף.

מהו יוד ולמה הוא חשוב?

יוד הוא יסוד כימי טבעי, והגוף שלנו צריך לקבלו מהמזון והשתייה שלנו על מנת לקיים את פעולות החיים התקינות. במצבים רבים, כמות היוד באוכל ובשתייה שלנו אינה מספקת ולכן אנו נזקקים להיעזר במזון מועשר ביוד או בתוספים. ליוד תפקידים קריטיים בתפקוד הגוף בכל שלבי החיים ובניהם, בסיס פעולת בלוטת התריס. בנוסף, היוד נמצא כחיוני מאוד בשלבי טרום הריון, הריון והנקה על מנת לאפשר התפתחות מוחית תקינה.

היוד המגיע מהאוכל אל זרם הדם, נקלט בבלוטת התריס ומאפשר את ייצור ההורמונים שלה. הורמוני בלוטת התריס משפיעים על איברי הגוף בתהליכי ניצול האנרגיה.

משרד הבריאות ממליץ להשתמש בחיי היום יום במלח המועשר ביוד משתי סיבות:

  1. אנו לא יודעים מהי כמות היוד הנמצאת במזון שאנו אוכלים
  2. מי השתייה שלנו דלים ביוד

מה כדאי לכלול בתפריט על מנת לתת מענה לתסמינים?

עלייה במשקל עשויה להיות תסמין ראשוני לירידה בתפקוד הבלוטה. במצב זה נמליץ על מזונות דלי קלוריות העשירים ברכיבי מזון אחרים כגון ויטמינים ומינרלים למיניהם. מזונות אלו, המגדילים את נפח הארוחה, כמו ירקות ופירות, הם הבסיס לכל תוכנית ירידה במשקל והם מועילים בוויסות האכילה.

נסו לאכול ירקות בכל ארוחה ובכל צורה, טריים ומבושלים. ארוחה המכילה מנת ירק, בנוסף למנה חלבונית (מנת בשר, גבינה, ביצה, קטניות או חלבון מן הצומח) ותוספת פחמימה מלאה (מנת אורז מלא, כוסמת, בטטה, קטניות), תהיה מספקת יותר ותוביל לתחושת שובע ממושכת יותר.

יציאות בלתי סדירות (עצירות) מהוות תסמין שכיח בתת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם). רצוי לכלול בתפריט מזונות עתירי סיבים תזונתיים, שלהם תפקיד בהסדרת היציאות. לדוגמה: לחם מקמח מלא, אורז מלא, קטניות, ירקות עליים וכדומה.

חשוב  לזכור: סיבים תזונתיים בכמות גדולה עלולים להפריע בספיגת ההורמון הסינתטי ולכן מומלץ לצרוך מזונות אלה שלא בסמיכות לנטילתו.

ומה באשר לפעילות גופנית?

פעילות גופנית מומלצת כמעט תמיד. עלייה במשקל, עייפות, תחושת קור, עצירות ומצבי רוח משתנים הם תסמינים נפוצים בשינויים בפעילות בלוטת התריס. הפעילות הגופנית אמנם אינה מעלה את רמת ההורמונים, אך היא בהחלט משפיעה לטובה על התסמינים. חשוב להתחיל בפעילות מתונה ולהעלות את עצימות הפעילות בהדרגה.

ממה כדאי לי להימנע?

על מנת לנסות לשמור על משקל גוף קבוע ותקין, מן הראוי יהיה להמעיט ולצמצם ואפילו להימנע ככל שניתן, ממזונות עתירי שומן רווי וקלוריות כמו מזון מטוגן, מזונות שומניים למיניהם (שמנת, קצפת, מרגרינה, חמאה), מזונות עתירי סוכרים פשוטים (כגון שתייה מתוקה), שבדרך כלל יגיעו עם הרבה קלוריות מיותרות. כדאי לדעת כי גודל המנה במזונות אלה הוא המשמעותי במניעת עלייה במשקל.

לרוב, גם לאחר איזון פעילות הבלוטה על ידי טיפול תרופתי, נמצא שקשה לנו לחזור למשקלנו המקורי ולרמת אנרגטיות גבוהה. אך אל ייאוש ואל חשש – זהו תהליך מתמשך. מומלץ בחום לפנות ליעוץ דיאטנית מכבי על מנת לקבל תמיכה והתאמת יעדים אישיים.

  • המידע באדיבות: מיכל סוקמן, דיאטנית סוכרת.