מהי תזונה בת-קיימא ואיך היא תורמת לסביבה?

מהי תזונה בת קיימא, ואיך היא תורמת לסביבה? מורן בלייכפלד מגנאזי, רכזת טרום סוכרת במחוז שרון ודיאטנית קלינית במכון סוכרת רעננה במכבי, מספרת לנו הכל אודות תזונה זו ומשתפת אותנו בטיפים ליישומה.

הביטוי "תזונה בת-קיימא" הוא שילוב של המושגים תזונה וקיימות. המושג מתייחס לצורך לספק תזונה בריאה לכל אדם בכל מעגלי החיים, תוך הדגשה כי אספקת המזון צריכה להיות בעלת השלכה סביבתית מזערית, משמע – שהמזון יהיה מותאם תרבותית למקום שבו הוא נצרך וזמין פיזית וכלכלית.

המשאבים הסביבתיים בעולמנו (חמצן, מים, אדמה ועצים) מתכלים בקצב מהיר יותר מקצב התחדשותם, והבחירות התזונתיות שלנו תורמות במידה רבה להידלדלות משאבים אלו.

תזונה מן החי וכדור הארץ

באופן תיאורטי, אם כל בני האדם בעולם היו ניזונים מן התפריט האמריקאי הטיפוסי, היינו זקוקים לשטח הגדול פי 3.74 מכדור הארץ על מנת לספק את כל צרכי האוכלוסייה. אנשים המחפשים לעבור לתזונה מקיימת יותר בוחרים לאכול בעיקר מזון מקומי מתוך מחשבה שככל שהמרחק שעובר המזון מהשדה לצרכן קטן יותר – כך השימוש בדלק פוחת. עובדה זו נכונה, אך חשוב לציין כי רוב גזי החממה הקשורים למזון נפלטים לאוויר דווקא מתהליכי הייצור, ולא מהשינוע.

בדוח שפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO): "צלו האפל של משק החי", נקבע כי תעשיית המזון מן החי אחראית ל-18% מפליטות גזי החממה – יותר מכל אמצעי התחבורה גם יחד. לדוגמא: 1 ק"ג של בשר אחראי לפליטת פחמן דו חמצני השווה ערך לנסיעה של 260 ק"מ במכונית משפחתית. ריבוי גזי החממה הנפלטים משפיעים על מזג האוויר העולמי ולכן קוראים באו"ם לצמצום צריכת הבשר. כמו כן, חיות המשק צורכות הרבה יותר מזון מהכמות שהן מניבות, לדוגמא: יש צורך בכ-7 ק"ג מזון כדי לייצר 0.5 ק"ג בשר בקר – כמות מזון שהייתה יכולה לשמש את אוכלוסייתה עולם הסובלת מרעב.

בנוסף לכך, גידול בעלי חיים לצורכי תעשיית המזון הוא אחד הגורמים העיקריים שמאיימים על אספקת המים שלנו: כדי להפיק 1 ק"ג של בשר בקר, יש צורך ב- 12,250 ליטר מים – כמות מים הגדולה פי 43 מהכמות הדרושה לגידול דגנים וקטניות.

רבים מאתנו מנסים לשמור על הסביבה על ידי מחזור, שטיפת רכבים בעזרת דלי במקום בעזרת צינור, בחירת מוצרי חשמל חסכוניים, שימוש במקורות אנרגיה חלופיים, בחירה בצעידה ברגל במקום נהיגה ברכב ועוד, אך מצד שני איננו מודעים לכך שהפחתת צריכת מוצרים מהחי כמו בשר בקר, עוף וכדומה, יכולה להפחית ביעילות רבה יותר את בזבוז המשאבים היקרים לנו.

הקטניות וחשיבותן בתזונה בריאה וידידותית לסביבה

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הכריז על שנת 2016 כ"שנת הקטניות הבינלאומית", משום שלקטניות יש תפקיד מכריע בייצור מזון בר קיימא ובתזונה בריאה. חשוב לדעת כי על מנת לעבור לתזונה בת קיימא (תזונה בריאה ומקיימת) יש לעבור לתזונה דלה במוצרים מן החי תוך הגדלת הצריכה של מזונות מן הצומח כמו קטניות, אגוזים, זרעים, ירקות ופירות. אנו יכולים לשלב קטניות בתפריט היומי על ידי החלפת המנה הבשרית לפחות פעמיים בשבוע ואף יותר בקטניות, העשירות בחלבון, ברזל וויטמינים נוספים.

ניתן להכין מג'דרה, להוסיף גרגירי חומוס לסלט או לתבשילים, להכין סלט עדשים קר, אדממה, לשלב טופו בתפריט, וללמוד יותר כיצד ניתן לשלב את קבוצת הקטניות בחיי היום יום.

בתאבון!

רוצים לדעת עוד? הצטרפו אלינו לעמוד מכבי תזונה בפייסבוק!