סיפורי סויה

כולכם ודאי מכירים את הסויה, אך לא בטוח שידעתם שמדובר באחד מהגידולים העתיקים ביותר. את הסויה החלו לגדל בצפון סין ובמרכזה לפני כ-4,000 שנה, ומשם היא התפשטה לכל רחבי המזרח הרחוק. לאירופה ולאמריקה, לעומת זאת, היא הגיעה רק בתחילת המאה ה-19. האגדה, אגב, מייחסת את שם הצמח לקיסר הסיני שנג-נינג-סויה, אשר, כך מספרים, שתל את שתיל הסויה הראשון בסין.

שילוב סויה בתזונת תינוקות, ילדים, נשים ומבוגרים הוא שנוי במחלוקת. למרות שיש מחקרים המעריכים שצריכת סויה יכולה לסייע במניעת תופעות גיל המעבר אצל נשים, במניעת דילול עצם ובפעילות אנטי סרטנית, עקרונות התזונה הנבונה לאוכלוסיה בישראל אינם כוללים המלצות בדבר תזונה עתירת סויה.

לדברי ד"ר סיגל אילת-אדר, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, "הסויה שייכת למשפחת הקטניות והיא מקור עשיר בחלבון. זו הסיבה שצמחונים וטבעונים צורכים אותה כתחליף בשר. צריכת סויה מורידה את צריכת השומן הרווי, ולכן משמשת תחליף למוצרים עתירי שומן רווי, כגון בשרים ומוצרי חלב שמנים. בניגוד לחלבון מן החי, השומן בסויה הוא שומן לא רווי, ולכן המרה של חלבון מן החי בחלבון סויה תביא בהכרח להפחתת השומן הרווי בתפריט. ואכן חוקרים סבורים שלסויה השפעות מיטיבות במניעת היווצרות טרשת העורקים ופקקת.

"מחקרים הראו כי חלבון הסויה מפחית את כמות הכולסטרול מסוג LDL ("הכולסטרול הרע") בפלסמה של האדם. עם זאת, מתברר שדרושה כמות גדולה מאוד של חלבון כדי להשיג אפקט זה. כדי להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ההמלצה כיום היא להעדיף מוצרי מזון כגון פולי סויה, טופו, רוטב סויה  וייתכן שגם תחליפי בשר צמחיים (עדיין חסרים מחקרים בנושא) על פני תוספי מזון מסויה, כגון אבקות חלבון סויה או כמוסות. הערכה נוספת היא שבמזון המלא בצורתו המקורית עשויים להיות רכיבים שאינם מוכרים לנו ושיש להם אפקט מועיל במניעת מחלת עורקי הלב". 

לגבי תדירות הצריכה מציינת ד"ר אילת-אדר: "אין בנושא זה המלצות ספציפיות, אך מדובר בהחלפה של מנה עיקרית בשרית אחת במנה צמחית המכילה סויה פעם אחת או כמה פעמים בשבוע. יש חוקרים המעריכים כי צריכה מופרזת של סויה ומוצריה עלולה לשבש את מאזן הורמוני המין בבני אדם, שכן היא מכילה פיטואסטרוגן (הדומה בפעילותו לאסטרוגן). משרד הבריאות יצא לאחרונה בהצהרה הממליצה להגביל צריכת סויה לשלוש פעמים בשבוע לילדים עד גיל 18".