צליאק (דגנת) – מידע חשוב על התופעה

לכבוד חודש המודעות לצליאק, הנה מידע חשוב על התופעה, התסמינים שלה ואופן הטיפול בה – דיאטה המותאמת לבעלי צליאק.

צליאק, המכונה גם "דגנת", היא מחלה אוטואימונית דלקתית של המעי הדק הנובעת מחשיפה לגלוטן.

גלוטן מורכב משני חלבונים: גליאדין וגלוטנין. תאי מערכת החיסון מזהים בטעות את חלבון הגליאדין כגוף זר ותוקף את רקמותיו שלו, כאשר בראש ובראשונה נפגעת רקמת המעי הדק. המחלה גורמת לדלקת, צלקת וניוון דופן המעי, שלה תפקיד משמעותי בספיגת המזון.

הגלוטן נמצא בחיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל לרבות עמילנים, לתת וסובין. שיבולת שועל מכילה חלבון דמוי גליאדין, וכן קיים חשש לזיהום גרגירי חיטה בגליאדין.

ישנן ארצות שמקלות ומתירות לחולי צליאק לצרוך שיבולת שועל. אך מאחר וחסרים מחקרים ארוכי טווח שיוכיחו את בטיחות השימוש בדגן זה, כיום ההמלצה בארץ היא להימנע לחלוטין מצריכת שיבולת שועל.

ההנחיות דומות גם  לגבי כוסמת, דוחן, קינואה, טף, אמרנט ודורה (סורגום). אמנם קיים חשש מפני זיהום משני, אך הקשר הבוטָני ביניהם לחיטה הוא רחוק ולכן ניתן להניח כי הם בטוחים לשימוש.

קיימים סוגים שונים של המחלה:                                                   

1. המחלה הקלאסית: (סרולוגיה חיובית והיסטולוגיה לא תקינה)

מתבטאת בשלשול, נפיחות ביטנית ופגיעה בגדילה. מלווה בפגיעה משמעותית של דופן  המעי הדק. מאופיינת בעיקר בקרב תינוקות בני 6-24 חודשים.

2. המחלה האטיפית: (סרולוגיה חיובית והיסטולוגיה לא תקינה)

מתבטאת בתסמיני מערכת עיכול קלים יותר ודומים יותר לתסמונת המעי הרגיז. היא מלווה בסימפטומים נוספים כמו אנמיה מחוסר ברזל, אוסטיאופורוזיס, קומה נמוכה, כאבי מפרקים או דלקת מפרקים, פגיעה בפריון, מחלות כבד, תסמינים נוירולוגיים ועוד.

3. המחלה השקטה:

מאופיינת בסרולוגיה חיובית ובהרס דופן המעי בהיסטולוגיה (כאמור לעיל), אבל ללא סימפטומים של המחלה.

4. המחלה החבויה:

מאופיינת אצל חולים הנושאים את הסמנים הגנטיים של המחלה (HLA-DQ2/8) עם או בלי סרולוגיה חיובית. עדיין ללא פגיעה בדופן המעי, (השטחה) של הסיסים,  אך יש להם סימנים אימונולוגיים (של מערכת החיסון) כמו למשל עליה בצפיפות הלימפוציטים.

• חשיבות האבחון המוקדם היא בעיקר במניעת סבל, נזק וסיבוכים אפשריים כמו אוסטיאופורוזיס, תהליכים אונקולוגיים, עליה בשכיחות מחלות אוטואימוניות אחרות, אי מימוש פוטנציאל הגדילה, חוסרים תזונתיים ועוד.

הטיפול במחלת הצליאק הוא באופן בלעדי באמצעות דיאטה.

הדיאטה הנכונה במחלת הצליאק צריכה לענות על שני תנאים:

1. דיאטה ללא גלוטן
2. דיאטה מאוזנת (כל אבות המזון/גיוון/סיבים תזונתיים/ויטמינים ומינרלים בדגש על סידן וברזל)

הדיאטה בחולי צליאק נדרשת להיות ללא גלוטן ולא דלת גלוטן היות וגם כמויות זעירות של גלוטן יכולות לגרום נזק = "דין מולקולה אחת של גליאדין כדין אלף מולקולות".

לרוב, לאחר התחלת כלכלה דלת גלוטן יש שיפור קליני ושיפור ברקמת המעי, המתחיל מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול.

אופייני שלאחר 6 חודשי טיפול, בדיקות הדם יורדות בצורה משמעותית ולרוב חוזרות לנורמה, לאחר שנה עד שנתיים.

בהגדרה: מוצר מזון ללא גלוטן חייב להכיל פחות מ- 20 מ"ג/ק"ג משקל (ppm 20). ppm20 היא הכמות המקובלת כזיהום בגלוטן בתהליך ייצור המזון ובקמח ללא גלוטן.

חשוב לדעת: אחת מעבודות המפתח שנעשו בנושא הראתה כי גם צריכה של 50 מ"ג ליום הספיקה על מנת ליצור נזק ברירית המעי אחרי 3 חודשים בלבד.

הנחיות כלליות לדיאטה נטולת גלוטן:

• יש להימנע לחלוטין ומיידית מאכילת מזונות המכילים גלוטן, לרבות חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל וכל מוצר העשוי מהם, כולל דברי מאפה, לחמים, דגני בוקר, עוגות, ופלים ובייגלה, מרגע אבחון המחלה ולמשך כל החיים! 
• אין לצרוך מזונות העשויים להכיל גלוטן (מעל ppm20), משום שגם כמויות מזעריות עלולות לגרום נזק לרירית המעי – ולהשלכות בריאותיות ארוכות טווח. לעיתים המזון אינו כולל רכיבים המכילים גלוטן אך עדיין קיים חשש לחשיפה משנית לגלוטן ("זיהום משני") בשלבי הכנת המזון, אריזתו או הגשתו, ויש להימנע מצריכתו.
• חובה לציין נוכחות של גלוטן במוצר, ברשימת הרכיבים. גלוטן אינו מוגדר כאלרגן ולכן חובה לבדוק את רשימת הרכיבים ולא להסתמך על האזהרות לאלרגנים (חברות גדולות בדרך כלל מסמנות נוכחות גלוטן גם באלרגנים).

רכיבים העשויים להעיד על נוכחות גלוטן במזון:

חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל, קוואקר, לתת, תמצית לתת, גלוטן, עמילן חיטה, עמילן, עמילן מאכל, עמילן מעובד, חלבון צמחי, הידרוליזאט חלבון צמחי, חומרים מייצבים, אמולסיפיירים, חומרים מתחלבים, תוספת דגנים, מיצוי דגנים, חומרי צבע, צבעי מאכל, חומץ, חומרי שימור

ניתן לצרוך את סוגי העמילן הבאים: עמילן תירס, אורז, תפו"א וכן עמילן מעובד.

חשוב! גם במוצרים מוכרים או במוצרים שבהם ישנו אישור בכתב מהיצרן, יש לשים לב אם היצרן לא שינה את הרכב המוצר עם הזמן, גם במזון שלא הכיל גלוטן, ולהיפך.

שינוי האריזה מרמז על שינוי אפשרי בהרכב, גם במוצרים שהיצרן הצהיר עליהם בעבר שאינם מכילים גלוטן.

כמו כן, לעיתים עקב שיפור בטכניקות המעבדה ניתן לגלות גלוטן במזונות שבדיקות קודמות, פחות רגישות, לא גילו.

יש לשים לב לצורת האריזה ולטריות המוצר, כיוון שמזונות שאינם ארוזים היטב עלולים להתערבב עם מזונות אסורים.

לסיכום, התרופה למחלת הצליאק היא הימנעות מוחלטת מגלוטן לכל החיים!

כדי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר יש לדאוג לסביבת עבודה "סטרילית", לקנות מוצרים "בטוחים לשימוש" (כפי שהוסבר לעיל) ובמקרה שיש ספק, אין ספק.

בשהייה מחוץ לבית, יש לוודא מראש שהמקום אליו יוצאים מתאים לתנאים בהם צריך לעמוד.

לצורך קבלת הסברים נוספים, מידע רלוונטי ועזרה בכל הקשור להתנהלות בתוך הבית ומחוצה לו, ניתן ליצור קשר עם העמותה בכתובת: www.celiac.org.il  בטלפון: 03-6781481 ובמייל: office@celiac.org.il

כמו כן, קיים אתר בשם: "נופשים ללא גלוטן":     www.gf-travelguide.org.il