חזון העצמות: כל הטיפולים לאוסטיאופרוזיס

חשוב לדעת: כל אישה שנייה וכל גבר חמישי בישראל יסבלו משבר אוסטיאופרוטי במהלך חייהם. מה לעשות כדי להתמודד עם המחלה ואילו טיפולים חדשים נוספו לאחרונה? ריכזנו לכם.ן מידע חשוב

העצמות בגופנו הינן איברים חיים, אשר כל הזמן עוברים שינויים של הרס ובנייה מיקרוסקופיים. שיווי המשקל בין פירוק העצם לבין בנייתה מחדש מאפשר לעצמות להישאר בריאות וחזקות. בגיל מבוגר ובמצבים מסוימים של חולי, קצב פירוק העצם גובר על קצב הבנייה של עצם חדשה וכך מתפתחת מחלת האוסטאופורוזיס.
אוסיאופורוזיס היא מחלה המתאפיינת בירידה קבועה בצפיפות העצם אשר גורמת לה להיות דקה וחלשה. הסכנה הנובעת מכך טמונה בהיווצרות שברים בעצמות, בעיקר בצוואר הירך, בשורש כף היד ובחוליות של עמוד השדרה, אולם גם בעצמות אחרות דוגמת האגן והזרוע. השברים בעצמות הגורמים לכאבים כרוניים, למוגבלויות ולאיכות חיים ירודה.

המחלה עלולה לגרום למוות עקב סיבוכים המתפתחים כתוצאה מנפילות ושברים. היא מתפתחת לאורך שנים ואין לה סימנים מוקדמים.
המחלה נפוצה יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר אך גם גברים מבוגרים, ובמקרים נדירים גם צעירים יותר. המודעות לאוסטיאופורוזיס בקרב גברים נמוכה בהשוואה לנשים ואף מרבית שיטות האבחון אינן מתאימות לגברים, כיוון שנקבעו לפי מדדים המתאימים לנשים.
כמו כן המחלה יותר נפוצה במטופלים עם מחלות אחרות כגון סרטן, צליאק או היפוֹ-פאראתירואיד (תת פעילות של בלוטת התריס), או במטופלים הנוטלים תרופות מסוימות כגון סטרואידים לאורך זמן.
לפי הערכות סטטיסטיות כ-40% מהנשים בישראל תסבולנה משבר אוסטיאופורוטי אחד לפחות לאחר גיל 55 ו-10% מהגברים יסבלו משבר דומה לאחר גיל 65. במחקר שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות עלה כי 9% מהנשים בגילאים 45-54 דיווחו שהן לוקות באוסטיאופורוזיס.

בדיקת צפיפות העצם – תנאי הזכאות >>

טיפול באוסטיאופורוזיס

שברים אוסטאופורוטיים הינם גורמים לתחלואה, נכות, ואף תמותה. ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון לשברים ולהאט את הדרדרות המחלה בעזרת טיפול כוללני.
הטיפול כולל שינויים באורח החיים לרבות פעילות גופנית, תזונה מתאימה ותוספי תזונה לפי הצורך וכן טיפול תרופתי.
במצב שבו קצב פירוק העצם גובר על קצב בניית העצם, ישנן שתי אפשרויות טיפול על מנת להחזיר שיווי המשקל – להאט את קצב הפירוק, או להגביר את קצב הבנייה.

מטרות הטיפול באוסטיאופורוזיס כוללות:

• מניעת שברים בעצמות
• האטה או עצירה של תהליך אבדן העצם
• שמירת על רמה תפקודית גבוהה ואיכות חיים טובה
למרות שאבחנה של אוסטיאופורוזיס מבוססת על תוצאות של בדיקת צפיפות עצם, ההחלטה לגבי הטיפול תלויה במספר גורמי סיכון ובכלל זה הסיכון לשברים.
אדם שאובחן כלוקה באוסטיאופורוזיס עקב אירוע קודם של שבר בעצמות צריך לקבל טיפול על מנת לנסות להפחית את הסיכון לשברים נוספים ללא תלות בתוצאות בדיקת צפיפות העצם.
קיימת חשיבות גדולה בשמירה על צריכה נאותה של סידן ורמה תקינה של וויטמין D בגוף המתאפשרת על ידי הקפדה על תזונה מתאימה ונטילה של תוספי מזון במידת הצורך.

טיפולים תרופתיים

טיפולים המעיטים את קצב הפירוק המואץ של העצם

ביספוספונאט
ביספוספונאטים הן תרופות המעכבות את התאים שאחראים על פירוק העצם. הן מפחיתות את הסיכוי לשברים בחוליות עמוד השדרה ובצוואר הירך באופן משמעותי. זה הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר למניעה ולטיפול באוסטיאופורוזיס בנשים בגיל המעבר ולאחריו. התרופות הנפוצות הן פוסאלאן, פוסאבנס בנטילה שבועית, (שמות נוספים מאקסיבון ואלנדרונאט) , ואקטונל או ריבון בנטילה חודשית (ריסדרונאט).
התרופות הללו ניתנות לשם מניעה וכטיפול בנשים ובגברים הסובלים מאוסטיאופורוזיס כתוצאה מנטילת תרופות המכילות סטרואידים.
יש לקחת את התרופה בבוקר, 30 דקות לפני ארוחת הבוקר (ארוחה או משקה כלשהם) עם כוס גדולה של מי ברז. במהלך 30 דקות אלו אין לאכול או לשתות ואין ליטול תרופות נוספות. יש להישאר במצב של עמידה או ישיבה עד לארוחה. הנחיות אלו נועדו למנוע מצב של גירוי לוושט העלול לגרום במקרים מסוימים לכיבים ,ובשכיחות נמוכה מאוד להתפתחות של סרטן הוושט.

בקבוצה זו קיימת גם תרופת ה-Zolendronic Acid, אקלסטה, וטבעדרוניק הניתנים בהזלפה תוך ורידית פעם בשנה.
תופעות הלוואי של התרופה אינן שכיחות וכוללות כאבי בטן, בחילה, גזים, עצירות, שלשול וריפלוקס (זרימה חוזרת של חומצה מהקיבה). נמק עצם של הלסת היא תופעת לוואי נדירה מאוד הקשורה לשימוש בביספוספונטים (תדירה יותר במתן מינונים גבוהים הניתנים בעירוי לטיפול בסרטן ולא לאוסטיאופורוזיס). מומלץ לאדם שסובל מבעיות בשיניים לגשת לבדיקה לפני התחלת הטיפול בביספוספוניטים.

תופעת לוואי נוספת, אם כי בשכיחות נמוכה מאוד היא שבר ״אטיפי״ בירך. גם סיבוך זה נדיר במינונים הניתנים לטיפול באוסטיאופורוזיס. כאבים בירך בעת הליכה הינה התוויה לבדיקה רנטגנית לגלות תופעת לוואי נדירה זו.

לאור עלייה בהופעה של סיבוכים אלו עם טיפול ממושך משך הטיפול המומלץ בתרופות אלו מוגבלות ולרוב ניתנו מחמש עד עשר שנים לתרופות הפומיות ושלוש עד שש שנים לתרופות הניתנות דרך הוריד.

דנוסומב
דנוסומב, או בשמה המסחרי פרוליה, הינה נוגדן אשר מפריע באינטראקציות בין התאים אשר מביאים לעודף פירוק העצם. תרופה זו מעכבת פירוק עצם באופן יעיל ומפחיתה את הסיכון לשברים.

פרוליה ניתנת בזריקה תת עורית ע"י אחות כל חצי שנה, לרוב אין תופעות לוואי כלל, אבל לעיתים אודם או אי נוחות באזור ההזרקה יכול להופיע. נמק עצם של הלסת היא תופעת לוואי נדירה מאוד הקשורה לשימוש בפרוליה (תדירה יותר במתן מינונים גבוהים הניתנים לטיפול בסרטן ולא לאוסטיאופורוזיס). מומלץ לאדם שסובל מבעיות בשיניים לגשת לבדיקה לפני התחלת הטיפול.

ירידה ברמת הסידן בדם הינה תופעת לוואי די נדירה וחשוב לוואי שאין חסרים בסידן וויטמין D לפני מתן הטיפול. לפרוליה אין השפעה שאריתית וחשוב להקפיד על מתן כל 6 חודשים ללא דחייה. דחייה של מתן הטיפול, או הפסקת הטיפול ללא העברה לטיפול אחר בתום ששת החודשים עשויה להביא לעלייה מחודשת ומוגברת בסיכון לשברים במיוחד בחוליות עמוד השדרה.

תרופות מסוג מודולטור סלקטיבי לרצפטור (קולטן) לאסטרוגן (SERMs)
תרופות אלו, הדומות במבנה שלהם להורמון הנשי אסטרוגן, הן לשימוש נשים בלבד. לתרופות אלו השפעה דומה לזו של ההורמון אסטרוגן בשמירה על צפיפות העצם ובהפחתת הסיכון לשברים, במיוחד לאורך עמוד השדרה. התרופות מחקות את השפעת האסטרוגן על צפיפות העצם אך אינן פועלות בצורה דומה לאסטרוגן הטבעי על רקמות אחרות כמו רקמת השד והרחם.

אוויסטה (ראלוקסיפן) היא תרופה הניתנת לשם מניעה וכטיפול באוסטיאופורוזיס אצל נשים לאחר גיל המעבר. התרופה מחקה את פעולת האסטרוגן על העצם ובכך מגבירה את צפיפותה ומפחיתה את הסיכון לשברים בעמוד השדרה, אך לא לשברים אחרים, כולל בצוואר הירך. היא ניטלת בבליעה מדי יום.

התרופה ניתנת גם לשם מניעה של סרטן השד. היא אינה ניתנת כטיפול בתסמיני גיל המעבר היות שהיא עצמה גורמת להופעת גלי חום. נטילת אוויסטה כוללת סיכון נמוך להיווצרות קרישי דם דוגמת פקקת ורידים עמוקה ברגלים או בריאות.

טיפול הורמונלי חלופי (MHT) MENOPAUSAL HORMONAL TREATMENT

תרופות מסוג זה אשר מכילות את ההורמון אסטרוגן, פועלות לשמירה על צפיפות העצם ויכולות להפחית את הסיכון לשברים בזמן הטיפול בהן. השימוש העיקרי של תחליפי הורמונים הוא כטיפול בתופעות גיל המעבר אשר ניתן לחלק מהנשים.
התרופות אינן מהוות את הקו הראשון למניעה של אוסטיאופורוזיס וכיום כמעט ואינן נמצאות בשימוש. השימוש בהן מוגבל לרוב ל-5 שנים. הסיבה לכך נובעת מתופעות הלוואי שלהן הכוללות הגדלת הסיכון ללקות בשבץ, מחלות לב, סרטן רירית הרחם וסרטן השד.

תרופות המגבירות את קצב בניית העצם

אנלוג של הורמון פאראתירואיד
הורמון הפאראתירואיד מיוצר בגופנו ותפקידו לווסת את כמות הסידן בעצם. התרופה טריפאראטיד פורטאו, טריפאראטיד (Teriparatideטבע, טרוזה) מיועדת לטיפול בנשים לאחר גיל המעבר ובגברים אשר לקו באוסטיאופורוזיס קשה הנמצאות והנמצאים בסיכון מוגבר לשברים בעצמות. התרופה מגבירה את פעילות התאים בוני העצם, האוסטיאובלסטים, ומסייעת בהקטנת הסיכון לשברים.

היא ניתנת בזריקה תת עורית אחת ליום, במשך כשנתיים. ניתן להזריק את התרופה באופן עצמאי. בתום התקופה ממשיכים בטיפול באוסטיאופורוזיס. תופעות הלוואי של התרופה כוללים בחילה, סחרחורות והתכווצויות בשרירי הרגליים.

רומוסוזומב
רומוסוזומב (אבניטי) הינה תרופה חדשהיותר. זהו נוגדן לסקלרוסטין, הניתן בהזרקה תת עורית פעם בחודש (לאור נפח גדול המנה החודשית התרופה ניתנת בשתי הזרקות באותו יום) במשך שנה. תרופה זו מעודדת בניית עצם מצד אחד, ומעכבת פירוק עצם מצד שני כך שהיא צפויה לבנות מסת עצם באופן יעיל ומהיר ובכך לסייע במניעת שברים. השפעת התרופה חולפת עם הפסקת ודרוש טיפול נוסף למניעת שברים לאחריה. במחקר שהשווה בין מתן רומוזוסומב לבין מתן אלנדונט (פוסלן) נצפה שיעור מוגבר של אירועי לב ושבץ מוחי, ממצה זה לא נצפה במחקרים הנוספים שבדקו את יעילות ובטיחות התרופה כך שסיבה לממצא אינה ברורה ועדיין נחקרת. כאמור ה FDA אישר את התרופה אך התרופה אינה מומלצת למטופלים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולרים, ולא תינתן למטופלים עם עבר של אירוע מוחי או אוטם שריר הלב.

טיפולים לא תרופתיים באוסטיאופורוזיס

צריכה נאותה של סידן וויטמין D

צריכת מזונות העשירים בסידן ובוויטמין D יעילה בהפחתת הסיכון לשברים אצל נשים וגברים מבוגרים. תפריט עשיר בסידן, בעיקר בגיל הצעיר (מתחת לגיל 25), חשוב להפחתת הסיכון בעיקר אצל נשים. עד גיל 25 תהליך בניית העצם נמצא בשיאו ולאחריו יש איזון בין בניית העצם לפירוקה. עבור אנשים בריאים מעל גיל 25, ההמלצה היא לצרוך 1000 מיליגרם סידן ביום. אנשים החולים באוסטאופורוזיס צריכים לצרוך 1000-1200 מיליגרם סידן ביום. כמו כן בהיריון, בהנקה ובגיל המבוגר מומלץ להעלות את המינון.

מזונות עשירים בסידן כוללים:

• טחינה משומשום מלא
• דגים כגון סרדינים וברבוניות הנאכלים עם העצמות
• גבינות צהובות ולבנות
• חלב ומוצרי חלב כמו יוגורט
• תחליפי חלב המועשרים בסידן
• שקדים ואגוזים
• מוצרי סויה
• ירקות כגון ברוקולי, תרד, ארוגולה, פטרוזיליה, צנון
• מי ברז או מים מינרליים מועשרים

אדם שלא מקבל את הכמות הנדרשת של סידן מהמזון, יכול להיעזר להעזר בתוספים. יחד עם זאת מומלץ לפנות ליעוץ תזונתי פרטני על מנת להתאים נכון את כמות וסוג התוסף המומלץ.

אין ליטול תוספי סידן יחד עם מוצרי חלב או עם תוספי מזון המכילים ברזל.
מומלץ לחלק את מנת הסידן היומית למספר מנות, כאשר כל מנה מכילה לא יותר מ-500 מיליגרם של מלח סידן.

ויטמין D

ויטמין D מסייע בספיגת הסידן בגופנו. הגוף יודע לייצר בעצמו את הוויטמין בעת חשיפה לשמש וזו הסיבה שהוא מכונה גם "ויטמין השמש". החשיפה לקרניים האולטרא-סגולות (UV) מהווה שלב ראשון בהפיכת ויטמין D בלתי פעיל להורמון בעל פעילות והשפעה על מערכות גוף רבות.

אנשים המכסים את גופם (מסיבות שונות), אנשים שאינם נחשפים מספיק זמן לשמש במשך היום ואנשים המורחים קרם הגנה מעל 8 SPF אינם מקבלים מספיק ויטמין D ומכאן החוסר בוויטמין זה בקרב אנשים רבים באוכלוסייה.

ניתן לקבל ויטמין D גם דרך המזון שאנו אוכלים, אך התזונה השוטפת מספקת בדרך כלל מעט מידי יחידות של ויטמין D. הכמות היומית המומלצת עומדת על לפחות 400 יחידות ליום שהן 10 מיקרוגרם. במקרים רבים מומלץ ליטול השלמות של הוויטמין באמצעות תוספי תזונה המכילים ויטמין D3.

יש ליטול את תוסף התזונה יחד עם האוכל מכיוון שוויטמין D זקוק למעט השומן מהאוכל כדי להיספג טוב יותר.

כמו כן, משרד הבריאות פרסם לאחרונה המלצה גורפת לצריכת ויטמין D נאותה או לחלוטין צריכת תוסף תזונה של ויטמין D, היות ונמצא כי ויטמין D עוזר לגופנו גם בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

קבוצות המועדות לחוסר בוויטמין D:

• תינוקות. על פי הוראות משרד הבריאות התינוקות בישראל מקבלים טיפות של ויטמין D.
• מבוגרים וקשישים. החל מגיל 50 מתרחשת ירידה בייצור ויטמין D על ידי העור.
• אנשים הממעטים להיחשף לשמש או שמכסים את גופם מטעמי דת או תרבות.
• אנשים בעלי השמנת יתר ובעלי יחס גובה-משקל (BMI) הגבוה מ- 30. הרמה הנמוכה של הוויטמין אצלם נובעת כתוצאה מאחסון הוויטמין ברקמת השומן.
• מידת הספיגה של הסידן מהמזון תלויה ברמת הוויטמין D בגוף. כאשר רמת הוויטמין נמוכה, גם אם קיימת אספקת סידן גבוהה, קיים חשש להפרשת הסידן בשתן ולהיווצרות אבנים בכליות.

פעילות גופנית

אדם שאובחן באוסטיאופורוזיס צריך להיוועץ ברופא המטפל או ברופא מומחה לפני התחלת הפעילות הגופנית בכדי לוודא שזוהי הפעילות המתאימה ביותר עבורו.

• פעילות נושאת משקל אשר בה הרגליים תומכות במשקל. פעילות בעומס גבוה, ריצה, דילוג, ריקוד וקפיצות במקום הם דרכים טובות לחזק את השרירים, הרצועות והמפרקים. בעת הפעילות יש לנעול נעלים המעניקות תמיכה לקרסול. אנשים מעל גיל 60 יכולים לבצע תרגילים בעומס נמוך יותר כמו משחק טניס, הליכה נמרצת או שיעורי התעמלות אירוביים. שחייה ורכיבה על אופניים אינם נחשבים לפעילות מתאימה.
• באימוני תנגודת משתמשים בכוח השרירים לצורך הגברת חוזק עצם. מדובר בהרמת משקולות, שכיבות שמיכה ותרגילים בהם עושים שימוש ברצועות גומי.
• פעילות מאזנת כמו טאי צ'י ויוגה.

מניעה של אוסטיאופורוזיס

לתורשה תפקיד חשוב בקביעת פוטנציאל הגדילה והחוזק של עצמות עמוד השדרה. יחד עם זאת, גם כאשר התורשה אינה מטיבה עימנו, ניתן לשמור על בריאות העצם ולמנוע אוסטיאופורוזיס באמצעות הרפואה המונעת.

אם בעבר הלא רחוק אנשים חשבו שאוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות הם חלק מתהליך ההזדקנות, הרי שהיום הדעה השתנתה. בעקבות שנים של מחקרים יודעים כיום כיצד לשמור על העצמות בריאות וחזקות במהלך החיים. יש להתחיל את המניעה של אוסטיאופורוזיס כבר בגיל הילדות כדי לחסוך את הצרות בגיל המבוגר.
חשוב להקפיד על כך שילדים ובני נוער יקבלו תזונה עשירה בסידן ובוויטמין D ויבצעו פעילות גופנית באופן סדיר, על מנת לסייע בבניית מסת עצם מרבית ובדחיית התהליך האוסטיאופורוטי.

הגורמים העיקריים בשמירה על בריאות העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס:

1. הקפידו על תזונה מתאימה ומאוזנת הכוללת תפריט עשיר בסידן ובוויטמין D ומנגד הפחתת הצריכה של מזונות עשירים בפוספאט, דוגמת קולה או ממתקים, המונעים את ספיגת הסידן.
2. הימנעו מתפריט עשיר מדי בחלבונים ממזון מעובדכגון בשר מעובד וגבינות קשות וכן המנעו מעודף מלח.
3. הקפידו על פעילות גופנית סדירה ותרגילים מיוחדים לשמירה על חוזק העצמות.
4. שמרו על אורח חיים בריא הכולל הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת. לאורח החיים יש השפעה ניכרת על בריאות העצמות והקצב שבו הן מתקנות ומחדשות את עצמן. אורח חיים בריא הוא הדרך הטובה ביותר לדחות את מועד תחילת המחלה ולהאט את הקצב שבו העצמות הופכות לשבירות.
5. לכו בזמן לבדיקות לצפיפות העצם ונטלו תרופות במידת הצורך.
6. התאימו את הבית למניעת נפילות.
7. צאו לשמש אבל במידה – השמש מעודדת ייצור של ויטמין D המסייע בספיגת הסידן לגוף. בסופו של יום מדובר בתהליך העוזר לחיזוק השיניים והעצמות, ולכן מונע אוסטיאופורוזיס.

למידע נוסף אודות אבחון וטיפול באוסטיאופרוזיס >>

סייעו בהכנת הכתבה:

ד"ר יונתן ארבל
יועץ על, אנדוקרינולוגיה וסוכרת במכבי שירותי בריאות. 

ד"ר רואש
אנדוקרינולוגית, אחראית המרפאה למחלות עצם באיכילוב
מנהלת תחום צפיפות העצם באסותא