לחיות חיים בריאים ותקינים לצד ה-HIV: יום האיידס הבינלאומי

הטיפולים החדשים לנשאי HIV מאפשרים לקיים אורח חיים בריא ותקין וללא נגיף בדם. הבעיה הגדולה שנותרה ויש להילחם בה היא לאו דווקא הנגיף, אלא הסטיגמה לגבי הנשאים וההידבקויות  

בישראל כיום ישנם כ-9,000 נשאים של הנגיף, כלומר בערך 1 ל-1000 איש, המהווים 0.1 אחוז מהאוכלוסייה, שהוא שיעור נמוך ביחס למדינות העולם השלישי והעולם המערבי. אם נסתכל על הנתונים בדרום אפריקה למשל, מדובר באחוזים גבוהים פי כמה (25 אחוז), או במדינות חבר העמים, שבהן שיעור האיידס מגיע ל-1-2 אחוזים באזורים מסוימים.

כיצד נדבקים בנגיף ה-HIV?

קיימות מספר דרכי הדבקה: יחסי מין לא מוגנים (ללא שימוש בקונדום), חשיפה לדם נגוע (כמו בהזרקת סמים משותפת עם נשא), הדבקה דרך מכשור רפואי הנגוע בדם בעת טיפול רפואי (בארץ זה לא קורה) או בהעברה מאם לעובר (היום זה קורה למזלנו רק במקרים נדירים מאוד ורק כאשר האם לא יודעת שהיא נשאית).

חשוב מאוד לציין כי לא ניתן בשום אופן להידבק בנגיף בכל דרך אחרת, כמו חיבוק, נשיקה, שימוש משותף בכלי מטבח או בשירותים, לחיצת יד, או דרך האויר. יתרה מכך, בעידן הנוכחי לנשאים שמקבלים טיפול תרופתי יעיל נגדHIV , בכלל אין נגיף בדם והם לא יכולים להדביק אף אחד גם ביחסי מין לא מוגנים.

איכות חיים לצד הנשאות

נגיף ה-HIV גורם לזיהום כרוני, שנכון להיום עדיין לא ניתן לרפא לחלוטין, אבל הוא ניתן לשליטה באמצעות תרופות מצוינות ויעילות. בעקבות התקדמות הטיפולים התרופתיים, רוב הנשאים בארץ הם אנשים בריאים, שחיים אורח חיים רגיל ואיכותי ואף זהה למי שאינם נשאים.

לצערנו, חלק מהנשאים מתגלים גם היום בשלב מאוחר יחסית כשהם כבר חולים (כלומר שפיתחו את סימני מחלת האיידס), אבל גם מטופלים אלו מקבלים טיפול שמצליח ברוב המקרים לרפא אותם מהמחלה, ומאפשר להם לחזור להיות אנשים בריאים (כמובן עדיין להישאר נשאים של הנגיף).

החידושים בתחום הטיפול במחלה

ניתן לראות התקדמות בתחום בכמה מישורים:

כיום מבינים כי יש להתחיל טיפול תרופתי מוקדם בקרב כל נשאי הנגיף ללא קשר למצב מערכת החיסון שלהם. לא צריך לחכות שמצב זה ידרדר, אלא לשאוף לטפל כמה שיותר מהר כדי לשמור על בריאות המטופל ולאפשר לו אורח חיים טוב ותקין.

כמו כן, התרופות שנותנים היום הן לא כמו "הקוקטייל" והתכשירים הראשונים נגד הנגיף, שהיו זמינים בשנות ה-90 וכללו לעתים כ-15 כדורים מחולקים ל-3 או 4 פעמים ביום, עם תופעות לוואי קשות. היום התרופות כמעט ואינן מלוות בתופעות לוואי ורוב הנשאים מקבלים מינון של בין 1-3 כדורים ביום בלבד, דבר שלא משפיע על אורח החיים שלהם. מדובר בטיפולים יעילים מפעם בהתמודדות עם יכולת הנגיף לפתח עמידות לטיפול.

עוד הוכח לאחרונה כי במקרים רבים ניתן לצמצם את מספר התכשירים שניתנים למטופל נגד הנגיף ואפילו להסתפק ב-2 תרופות במקום 3 כפי שהיה מקובל עד עכשיו (עדיין כל אלה יהיו כמובן "ארוזות" בטבלייה אחת לנוחיות המטופלים).

טיפול נוסף שאושר לאחרונה בארה"ב ובאירופה, היא זריקה שניתנת פעם בשבועיים או אפילו פעם בחודש או חודשיים ומחליפה את הצורך בנטילת כדורים. זה כמובן דורש מחויבות נוספת מהחולה לגשת למרפאה בזמן קבוע לבצע את הזריקה, לעומת כדורים שניתן לקחת בכל מקום. הטיפול הוגש לאישור להכנסתו לסל הבריאות לשנה הבאה.

תחום נוסף שהתפתח בשנים האחרונות ומוכיח את עצמו בצורה מצוינת הוא שיטת המניעה הראשונית של ההדבקות בנגיף ה-HIV בקרב האנשים בקבוצות הסיכון. המניעה נעשית באמצעות PrEP או Pre-exposure Prophylaxis והיא כרוכה בלקיחת כדור אחד ביום ומעקב רפואי כמובן. שיטה זו מסייעת, יחד עם גורמים נוספים, להוריד את מספר ההדבקות בנגיף.

נגיף לא מדיד = ללא סכנת הדבקה

כל הטיפולים החדשים והיעילים האלו מביאים למצב שבו לרוב המוחלט של הנשאים, שמטופלים באופן נכון ויעיל, אין בכלל נגיף בדם. לכן הם לא יכולים להדביק אף אחד גם אם מקיימים יחסי מין ללא הגנה. המינוח של מצב זה באנגלית הוא "Undetectable Viral Load", מה שביסס את המסר המרכזי שמוביל השנה את הקמפיין לציון היום הבינלאומי למאבק באיידס: "U = U" או "Undetectable = Untransmissible" ("נגיף לא מדיד = אין סכנת הדבקה").

בראייה לטווח ארוך כאשר נגיע למצב שהרוב המוחלט של הנשאים (מעל 90%) יהיו מאובחנים ומטופלים בצורה יעילה, כמעט ולא יתרחשו יותר הדבקות וכך למעשה תיעצר התפשטות המחלה לגמרי.

אילו פערים עדיין קיימים היום בתחום ה-HIV ?

הבעיה שנותרה ושצריך להיאבק בה היא הסטיגמה, ההדרה של אוכלוסיית הנשאים בכל תחומי החיים. אם זה בעולם הרפואה, שבו עדיין קיימים רופאים שמסרבים להעניק טיפולים שונים לנשאים, מתוך בורות מוחלטת ומפחד שאין לו כל מקום, או אחיות שמבצעות פעולות מנע ובידוד מיותרות טרם הטיפול, ואם בתחום החינוך שבו מורים או גננות נשאים או נשאיות של הנגיף מפחדים שהורי הילדים יגלו שהם נשאים,

ועוד הרבה מאוד דוגמאות שמראות כי האוכלוסייה הכללית עדיין חוששת מהנשאים. לכן, יש כיום עבודה רבה בקרב הקהילה, ופעילות הסברה נרחבת של רופאים, ארגונים לא ממשלתיים כמו האגודה "חיים עם HIV" ועוד, וכמובן של משרד הבריאות, שבו מושקעים משאבים רבים, כדי להעניק לאנשים יותר ידע ולשבור את הסטיגמה.

חשוב לציין כי עדיין בשנת 2021 שתי המטרות המרכזיות במאבק נגד המחלה טרם הושגו על ידי האנושות: הרפואה עדיין לא יודעת לרפא את הנשאות (כלומר, להפוך את הנשא לאדם בריא שלא זקוק להמשך הטיפול), וגם לא נמצא החיסון נגד הנגיף.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד"ר יבגני קצ'מן, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ומרכז האיידס, ביה"ח איכילוב