חיסוני קורונה למתבגרים – כל מה שחשוב לדעת באמת

מתלבטים האם לחסן את המתבגרים נגד נגיף הקורונה? ד"ר ארנון שחר עושה סדר בכל המיתוסים שהתעוררו בנושא

חיסוני קורונה במתבגרים

כעת, לאור עליית מספרי המאומתים בשבועות האחרונים ועליית שכיחותו של וריאנט דלתא (ה"הודי"), בעיקר בקבוצות הצעירות יותר – יש חשיבות שאחוז המתחסנים הכללי באוכלוסייה יגדל על מנת שנוכל להכיל את ההתפרצות הנוכחית והתפרצויות עתידיות.
כולנו שמענו על המלצת משרד הבריאות לחסן מתבגרים מגיל 12 כנגד הנגיף. גייסנו את ד"ר ארנון שחר, המנהל הרפואי למאבק בקורונה של מכבי שיעשה לכולנו סדר בנושא חיסוני מתבגרים בגילאי 12-15.

נראה שכבר התגברנו על המגפה, אז למה בעצם לחסן את המתבגרים?

אכן ישראל נמצאת במקום מצוין. פרויקט החיסונים שאין שני לו בעולם הביא את ישראל להיות המדינה הראשונה שבה המגפה דעכה בצורה דרמטית. העובדה שמספר החולים והנדבקים היה זעום, אפשרה חזרה כמעט מלאה לשגרה ועל כך מגיעות כל המחמאות לכל מי שהיה מעורב בפרויקט הלאומי המרשים הזה. יחד עם זאת, לאור עליית מספר המאומתים היומית, בייחוד בנוכחות וריאנט מדבק בצורה משמעותית יותר, יש צורך בהגברת אחוזי ההתחסנות.

אם נביט לרגע מעבר לגבולות ישראל, ניווכח שהמצב בשאר העולם גרוע. אפילו גרוע מאוד. העובדה שהמגפה משתוללת ברחבי העולם וגובה אלפי קורבנות בכל יום, צריכה להזכיר לנו שאנחנו כאנושות, רחוקים מאד מלומר שניצחנו במערכה. יתרה מזו, כל הזמן אנחנו שומעים על עוד ועוד וריאנטים ומוטציות שמאיימות להפוך את הקערה על פיה. העובדה שהשמיים נפתחים לאט לאט מייצרת פרצות לווריאנטים (לדוגמה "דלתא") דרכן יכול וריאנט אלים לחדור לארץ ולהחזיר אותנו בבת אחת לימים הקשים של הסגרים והמגבלות המעיקות.

כולכם ודאי שמעתם על המושג "חסינות עדר" או "חיסוניות עדר". הגעה לחיסוניות של כלל האוכלוסייה היא השאיפה של כל גורמי הבריאות וזו הסיבה המרכזית לכך שהורדת גיל החיסון מ-16 ל-12 עמדה על הפרק. כדי שנוכל באמת להגיע למצב שהנגיף לא מאיים עלינו יותר, חשוב שהרוב המכריע של תושבי המדינה ובכללם קבוצת הגיל הזו – יהיו מחוסנים – וכך נוכל ללמוד לחיות לצד הקורונה.

ככלל, תחלואת הקורונה בקרב ילדים ובני נוער היא קלה. אולם ראינו לאורך שלבי המגיפה השונים עלייה בתחלואה קשה אצל ילדים ומתבגרים, וגם בקרב ילדים ומתבגרים שחלו במחלה קלה יחסית, הופיעו תסמינים מאוחרים של המחלה שמשפיעה על בריאותם.
החיסון ייתן להם הגנה מפני המחלה ובנוסף את האפשרות לקיים שגרת לימודים רציפה במערכת החינוך, דבר בעל ערך כל כך משמעותי מבחינת בריאותם הנפשית והפיזית.

אם זה כל כך חשוב, מדוע לא חיסנו בני נוער עד עכשיו?

התשובה על כך קשורה בתהליך הפיתוח של החיסונים. כדי לאשר חיסון, יש חובה לבצע מחקרים קליניים רחבי היקף על מנת לוודא שהוא בטוח לשימוש. בתהליך הפיתוח של החיסון נגד נגיף הקורונה לא נכללו קבוצות הגיל 12-15. היה צורך לצבור מידע על אופן פעולתו של החיסון, יעילותו ותופעות הלוואי שלו בקרב מחוסנים מבוגרים, לפני שיוחלט על הורדת גיל החיסון. אחרי שמבצע החיסונים צבר תאוצה והוכח כי החיסון בטוח וגם יעיל מאד, הוחלט לשתף במחקר גם את גילאי 12-15.

הרשות הפדרלית האמריקאית לתרופות (FDA) אישרה באישור חירום בתחילת חודש מאי השנה את שימוש חיסון ה-mRNA של חברת פייזר נגד נגיף הקורונה כך שיכלול בני נוער החל מגיל 12 שנים. אישור זה התבסס על תוצאות ניסוי קליני בתכשיר על מתבגרים בגילאי 12-15 שנים עם נתוני יעילות ובטיחות טובים. בעקבות אישור זה – אושר החיסון גם בישראל ע"י משרד הבריאות, ולאחרונה אף הומלץ לבני נוער בגילאי 12-15 שנים.

עכשיו לאחר פרסום תוצאות המחקר שבו הודגם פרופיל הבטיחות של החיסון ויעילותו בקרב גילים אלו, לצד עליית התחלואה, הוחלט להמליץ על חיסון שכבת גיל 12-15 ובכך כאמור להגדיל את כמות המתחסנים הכללית ולקרב אותנו לחיסוניות העדר שכולנו כל כך רוצים להשיג.
נכון להיום, עשרות אלפי מתבגרים בישראל כבר חוסנו, חלקם כבר במנה השנייה. בארה"ב מילוני מתבגרים חוסנו עד כה, גם במנה השנייה ללא תופעות לוואי משמעותיות.

האם באמת יש קשר בין דלקת בשריר ובקרום הלב ובין חיסון קורונה בקרב צעירים?

אכן אחד החששות הגדולים ביותר בקרב צעירים והורים, קשור לידיעות בדבר מתחסנים שהגיעו אל בתי החולים כשהם סובלים מדלקות בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ומעטפת הלב (פריקרדיטיס). אך בניגוד לרוב האוכלוסייה שאינה מכירה את נתוני התחלואה הספציפית הזו, אנו, אנשי הרפואה, מכירים את התופעה מאחר וגם בשנים קודמות, טרם פרצה הקורונה לחיינו, צעירים סבלו ממנה. מבדיקת נתוני התחלואה במצב הרפואי הספציפי הזה ביחס לשנים קודמות, עולה כי אין שינוי משמעותי במספר המאושפזים בשל דלקות אלו. או במילים אחרות – גם לפני הקורונה הגיעו בשנה ממוצעת כמה עשרות צעירים עם דלקת בקרום או בשריר הלב אל בתי החולים.

דלקת שריר הלב היא מחלה נדירה בדרגות חומרה שונות המופיעה לאחר זיהומים ויראליים. בשנה האחרונה הייתה תשומת לב גדולה יותר לתחלואה זו בשל מחלת הקורונה, בה לעיתים יש פגיעה משמעותית בשריר הלב. בנוסף למקרים אלה, דווחו מספר אירועים גם לאחר התחסנות במסגרת ניטור תופעות לוואי של משרד הבריאות.

לאחר בדיקה מעמיקה בנושא על ידי צוותים נפרדים של משרד הבריאות נמצא כי האירועים התרחשו בעיקר בקרב צעירים (בנים) לאחר המנה השנייה של החיסון. שכיחות תופעה זו בקרב צעירים, הייתה נמוכה (מקרה אחד לכל כמה אלפים של מתחסנים) כאשר כ-95% מהמקרים היו קלים וחלפו תוך 4 ימים.

לפיכך, הסיכון למחלה קשה בעקבות הדבקות בנגיף עצמו, גבוה משמעותית מהסיכון לדלקת שריר הלב קשה לאחר החיסון. יתרה מכך, במסגרת מבצע החיסונים הוקמה ועדת חריגים מיוחדת שאפשרה מתן חיסון לילדים מגיל 12 בכפוף להיותם שייכים לקבוצות סיכון בעצמם (חולים במחלות קשות החשופים לסיבוכי מחלת הקורונה במידה משמעותית) או כאלו השוהים בצמוד למי שנמצאים בקבוצות סיכון (לדוגמה הורה מדוכא חיסון) וגם בקרב קבוצה זו, לא נמצאו עדויות לתופעות לוואי השונות מאלו שקיימות בקרב כלל האוכלוסייה.

נתונים אלו, יחד עם מחקרים סרולוגיים שהוכיחו כי רמת הנוגדנים בקרב קבוצת גיל זו מצוינת (נתון נוסף ומעודד מאוד), מצביעים על כך שהחיסון מגן גם על גילים אלו וחשוב לא פחות – אינו מסכן את בריאותם.

אנו קוראים לכל ההורים לא לנוח על זרי דפנה ולהבין כי חיסון המתבגרים חשוב למענם ולמען כולנו ומהווה חלק חשוב בתהליך של חזרה לשגרה והיכולת ללמוד לחיות לצד הקורונה; ויאפשר לנו לחזור לחיים המוכרים שלנו.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד"ר ארנון שחר, מומחה לרפואת משפחה, המנהל הרפואי למאבק בקורונה