לא רק קורונה – אילו חיסונים חשוב לעשות בשגרה?

אלינה בקר, ממונה ארצית על תחום החיסונים במכבי וד"ר שירלי שפירא בן דוד, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי, עושות סדר בכל הנוגע לחיסוני השגרה מינקות ועד בגרות  

חיסון למבוגרים

חיסונים אינם דבר חדש. ראשיתם במחקריו של אדוארד ג'נר שבשנת 1796 פיתח את החיסון הראשון נגד אבעבועות שחורות. בזכותו לשמחתנו, אין כיום למחלה הזו שריד וזו ההוכחה הניצחת להצלחתו של החיסון וחשיבותו. ההתנגדות לחיסונים גם היא אינה חדשה, היא החלה יחד עם פיתוח החיסונים.

כולנו מוקפים כל הזמן במזהמים. כל מחוללי המחלות הללו מהווים גורם סיכון משמעותי לבריאותנו וחשוב למנוע אותם באמצעות התחסנות. חשוב לציין כי החיסונים המומלצים עברו שלבים מורכבים של מחקר ובדיקות קליניות ובטיחותם ויעילותם הוכחה עד שקיבלו אישורים.

נכון שקיימות התוויות נגד חיסונים וישנן גם תופעות לוואי (כמו לכל תרופה), אך הן מעטות ובטלות בשישים ביחס להגנה שהחיסונים מספקים לכולנו. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי (רופאים/ות, אחים/יות) לפני כל התחסנות.

להלן רשימת החיסונים המומלצים לאוכלוסייה הכללית >>

אם המחלות האיומות של פעם נעלמו, אז בשביל מה להתחסן בעצם?

אחת הטענות נגד החיסונים היא שהעובדה שמחלות מסוימות כבר אינן קיימות מוכיחה כי אין צורך להתחסן. למעשה, ישנן מחלות קשות שעדיין מכות במקומות מסוימים בעולם ובניגוד למה שנהוג לחשוב, ירידה בתחלואה אינה מעידה על היעלמותן. דוגמה מצוינת לכך היא התפרצות מחלת החצבת בשנת 2018. החצבת – מחלה מדבקת מאוד ומסכנת חיים הייתה בשכיחות נמוכה יחסית, עד שעקב ירידה בשיעור האוכלוסייה המחוסנת, נוצרה התפרצות מחודשת שאיימה על בריאותם של רבים. כך גם במקרה של מחלת הפוליו.

האם לאחר חיסון החומר יישאר בגוף?

החומרים המוזרקים בחיסון אינם משנים את מבנה התאים שלנו ואינם נשארים בגוף ומחוללים מחלות ובעיות אחרות. כל מה שעושה החיסון, הוא לדרבן את מערכת החיסון של הגוף שלנו לייצר "זיכרון חיסוני" כלפי מחולל ספציפי ורק כלפיו. לאחר מכן החומר עובר פירוק/הפרשה. כך שאין חשש שהחומר שהוזרק יגרום להתפתחות מחלה אחרת.

חיסונים לתינוקות וילדים

לשמחתנו, סל החיסונים בישראל הוא בין הרחבים בעולם והוא כולל חיסונים שמומלצים משלב הלידה ועד הבגרות. בגופו של תינוק שרק שנולד, מערכות רבות אינן בשלות או מפותחות דיין. בדיוק כפי שהוא לומד לאחוז, או מפתח מוטוריקה גסה, מערכת החיסון שלו אינה בשלה וצריכה ללמוד לייצר זיכרון חיסוני לטווח הארוך, כדי להגן עליו מפני חיידקים ונגיפים (וירוסים). חשוב אם כך להגן על תינוקות מפני מחלה שיכולה לקצר חיים, לגרום לסיבוכים וירידה באיכות חיים, ולכן ממש אחרי הלידה, מומלץ לחסן במנה ראשונה של חיסון נגד צהבת בתינוקייה של בית החולים. מאוחר יותר, בטיפת חלב, יקבל התינוק את שאר מנות החיסון המומלצות עבורו.

להלן רשימת החיסונים השגרתיים לתינוקות ופעוטות >>

כדאי לדעת: חיסון חדש נגד חיידק המנינגוקוק

בשנת 2019 הוצג חיסון חדש נגד מניגוקוק מזן B. החיסון מומלץ על ידי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ומשרד הבריאות. החיסון זה עדיין לא נכנס לסל אך הוא ניתן בהנחה למי ששייכים לרובד הביטוחי של מכבי שלי ומכבי זהב. החיסון מומלץ בשגרה במספר מנות מגיל חודשיים עד שנתיים, וכן לאוכלוסיות בסיכון. כמובן שגם חיסון זה עבר את כל הבדיקות האפשריות לכל האוכלוסיות, נשללו תופעות לוואי קשות והשלכות ארוכות טווח.

חיסון שפעת

גם השנה אנו ממשיכים להמליץ להתחסן נגד נגיף השפעת. אמנם השנה כמעט לא נצפו מקרי שפעת בגלל שהלכנו עם מסכות (הוכחה לחשיבותן ויעילותן במניעת תחלואה) אך אנו כאן כדי להזכיר לכם שמדובר בווירוס שעלול לגרום לסיבוכים ואף לתמותה. בדומה לנגיף הקורונה (ולנגיפים באופן כללי), גם נגיף השפעת עובר מוטציות ומפתח וריאנטים כל הזמן. זו הסיבה שבכל העולם ממליצים להתחסן כל שנה בהרכב המותאם לעונה.

האם אפשר לחלות בשפעת על אף החיסון?

ישנה אפשרות לפתח מחלה גם אם התחסנתם. זה יכול לקרות אם נדבקתם בזן שלא היה כלול בחיסון או שהתחסנתם מאוחר מדי. זו הסיבה שחשוב להתחסן בעיתוי הנכון לפני התחלת העונה. מכבי מתחילה לחסן בסביבות אוקטובר כדי להקדים את הגעת הווירוס המגיע אלינו בחורף. אם מתחסנים לפני שהווירוס הגיע לארץ, זה נותן למערכת שלנו מספיק זמן לייצר נוגדנים. אך חשוב להבין שלא מדובר בתהליך מידי. לוקח למערכת בין שבועיים לשלושה להגיע לרמת נוגדנים דרושה. אנשים שנזכרו להתחסן רק בסוף נובמבר, בהחלט יכולים לחלות ולכן חשוב להגיע להתחסן בזמן.

חיסון שעלת לנשים הרות

עם השנים החסינות נגד שעלת, גם עבור מי שקיבלה חיסון בילדות – יורדת. לכן מומלץ לנשים בהיריון להתחסן בכל הריון, בטרימסטר השלישי, כדי שגם התינוק יהיה מחוסן.
החיסון ניתן בין שבוע 27-36 להריון והוא מוגדר כמנת דחף שנותנת למערכת החיסונית שלנו "בוסט" כדי שתייצר נוגדנים ברמה גבוהה. נוגדנים אלו יעברו דרך השלייה לעובר כשהוא עוד בתוך הרחם, על מנת שיהיה מוגן כשייוולד. חשוב לדעת! שעלת הנה מחלה קטלנית בקרב תינוקות ולא ניתן לחסנם עד גיל 6 שבועות. הנוגדנים שהם יקבלו מהאם מייצרים "חיסון סביל". מאוחר יותר הם יקבלו גם חיסון פעיל שיפעיל את הזיכרון של המערכת, מה שיגרום לייצור נוגדנים לשעלת.

חיסון נגד טטנוס – כל 10 שנים

את החיסון נגד מחלת הטטנוס מקבלים בגיל 7 בכיתה ב' ושוב בכיתה ח'. ההמלצה של משרד הבריאות היא להתחסן שוב נגד טטנוס כל 10 שנים מגיל 18 ומעלה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי רמת הנוגדנים יורדת עם הזמן. טטנוס הוא חיידק קטלני שחבוי בתוך נבג על כל משטח קיים. הוא יכול לשרוד בטמפ' גבוהה, נמוכה, מלוחה ולכן הוא עמיד מאוד מה שהופך אותו לכה מסוכן.
מתי חשוב לבדוק אם אני מחוסן או להתחסן שוב? בכל מקרה בו נוצרת פציעה בעור או במקרה של נשיכה של בעל חיים יש להתייעץ עם גורם רפואי שיבחן את הפצע וימליץ אם להתחסן.

חיסון נגד חיידק פנאומוקוק

חיידק הפנאומוקוק הנו ממחוללי דלקות ריאה, דלקות קרום המוח ועוד. החיסון מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל 65 והוא כולל מנה אחת. כמו כן, עבור אנשים עם מחלות כרוניות כגון: סכרת, מחלות ריאה ועוד מומלץ להתחסן גם מתחת לגיל 65.

לקבוצות סיכון מיוחדות, כגון אנשים בעלי דיכוי חיסוני, מומלץ לקבל שני חיסונים מסוגים שונים כנגד החיידק. במכבי אנו רואים חשיבות רבה בחיסון האוכלוסייה בסיכון, ולכן יצרנו רשם המאגד בתוכו את כלל האוכלוסיות בסיכון, הנגשנו את מתן החיסונים, ביטלנו את מנגנון האישור הנדרש עליהם והקמנו מערכת של תזכורות מיוחדות לרופא ולאחות על הצורך בחיסונים השונים לאוכלוסיות מוחלשות החיסון.

חיסון נגד שלבקת חוגרת

חיסון זה מומלץ לכלל האוכלוסייה אחרי גיל 60 אך ניתן להתחסן כבר בגיל 50. החיסון מגן נגד וירוס וריצלה זוסטר, הגורם בילדות לאבעבועות רוח, ונשאר רדום בגוף. בשלב מאוחר יותר בחיים הוא עלול לגרום לשלבקת חוגרת. המחלה היא למעשה דלקת בעצב שמתבטאת בכאב מאוד משמעותי. לכל אורך העצבים המקיפים את החזה והגב כחגורה (מכאן השם "חוגרת") מתפתחות שלפוחיות שנעלמות לאחר מספר ימים-שבועות אך עלולות לגרום לכאבים גם לאחר ההחלמה.

לתדריך החיסונים המלא של משרד הבריאות >>

אלינה בקר, ממונה ארצית על תחום החיסונים במכבי
ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות, מנהלת תחום מחלות זיהומיות