חודש המודעות לסרטן השד: אבחון מוקדם יכול להציל חיים

כפות ידיים פרושות במעגל ועליהן סרט ורוד המסמל את חודש המודעות לסרטן השד

עודכן בתאריך: 2.10.19

חשוב לדעת שאבחון מוקדם של סרטן השד יכול להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים לריפוי. לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד החל החודש, ד"ר נאוה זיגלמן דניאלי, מנהלת ארצית של תחום האונקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מרכזת מידע מציל חיים

מהו סרטן השד?

סרטן השד היא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי, וגידולי שד פולשניים אחראים לכשליש מתחלואה בסרטן בקרב נשים בישראל. המונח סרטן השד מתייחס לגידולים ממאירים שמקורם בתאי האפיתל המצפים את הצינורות ו/או אשכולות המובילים ומיצרים חלב בשד, ואחראים להתפתחות גידולים צינוריים וגידולים לובולרים, בהתאמה. המונח מתייחס הן לגידולים פולשניים – המהווים כ-88% מאלו המאובחנים בנשים בישראל, והן לגידולים ממוקדים לצינורות החלב, שאין להם פוטנציאל להתפשט לקשרי לימפה או לייצר גרורות וקרויים Carcinoma in situ. הגידולים הפולשניים אינם מקשה אחת, אלא אוסף "משפחות" של מחלות בשד אשר נבדלות ביניהן במאפייני הגידול, כמו למשל דרגת התמיינות התאים (אלימים ונראים "פרימיטיביים" או עם התמיינות טובה ודומים לרקמת שד תקינה), קצב חלוקת התאים (מהיר או איטי), ביטוי קולטנים להורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) בגרעיני התא, ביטוי האונקו-פרוטאין Her2 במעטפת תא הגידול ועוד. המאפיינים השונים והייחודיים של הגידול נותנים מידע חשוב, התורם להבנת התהליכים שהובילו להתפתחות המחלה ומשמעותיים להערכת הסיכון להישנות המחלה ולקביעת אסטרטגיות הטיפול היעילות.

מהי חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד?

הגילוי המוקדם מאפשר זיהוי גידולים בשלבים של מחלה התחלתית יחסית, ומגביר את הסיכוי להירפא מהמחלה ובחלק מהמקרים גם מאפשרים להקל מאד בתוכנית הטיפול ולשמור על סיכויי ריפוי מצוינים.

האמצעים לגילוי מוקדם נחלקים ל-2:

1. גילוי באמצעות בדיקות סקר באמצעי דימות, שמטרתן לזהות גידול בצילום עוד לפני שהוא נמוש. הבדיקה המקובלת לנשים בסיכון ממוצע הינה בדיקת הממוגרפיה שהיא בדיקה פשוטה של צילום כל שד בשני מנחים, ומלווה לעיתים בבדיקת סונאר שדיים, המסייעת בהבדלה בין גושים המייצגים ציסטה (חלל נוזל צלול, שפיר) לעומת גושים סולידיים שחלקם שפירים וחלקם גידוליים. ביצוע ממוגרפיה בנשים בנות 50-74 הוכח כמפחית תמותה מהמחלה. הבדיקה מומלצת גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן במידה והן משויכות לקבוצות בסיכון העולה על הממוצע. אולם רגישותה לזיהוי גידולים עולה עם הגיל, כאשר יש יותר רקמת שומן ופחות רקמה בלוטית של השד, ובנשים מעל גיל 50 הרגישות עומדת על כ-90%. בדיקת סקר נוספת, רגישה מאוד, הינה בדיקת MRI שדיים, המומלצת החל מגיל 25 (לרוב עד גיל 66) בנשים שיש להן סיכוי גבוה מאוד לחלות בגידולי השד (למשל נשים המצויות בסיכון על רקע ממצא תורשתי).

2. זיהוי של שינויים בשד כמו למשל גוש חדש בשד או שינוי בפטמה, כשהם עדין קטנים ומוגבלים ומתגלים בזכות ערנות האישה ו/או הרופא הבודק.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?

מלבד ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות שמפורטות מטה, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא הכולל משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה עם הגבלה של שומנים מן החי וצריכת ירקות ופירות יומית וכן הגבלת צריכת אלכוהול. בנוסף לכך, ישנם נתונים על הפחתה מסוימת בסיכון בנשים שהניקו לאחר הלידה. עבור חלק מהנשים בעלות סיכון מוגבר (למשל בנשים עם שינוים טרום-סרטניים בביופסית שד) מומלץ טיפול תרופתי בתכשירים החוסמים באופן סלקטיבי קולטנים להורמוני השד (כמו טמוקסיפן ורלוקסיפן) או תכשירים אחרים (כמו חוסמי האנזים ארומטזה) למספר שנים במטרה להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה.

אילו נורות אזהרה מצריכות פנייה לבדיקה?

חשוב שכל אישה תהיה מודעת למבנה השד שלה. למרות שמחקרים על בדיקה עצמית רוטינית לא הוכיחו שיפור בהישרדות מגידולי השד (בשונה מממוגרפיה שהוכחה כמפחיתת תמותה מהמחלה), ישנם מקרים רבים שבהם ערנות ומודעות של האישה לשינויים בשד הביאו לגילוי מוקדם של המחלה. בכל מקרה שבו אישה חשה בשינוי במבנה השד כמו גוש, שינוי בצבע העור ובמרקם השד, כאבים חריגים, הפרשה דמית מהפטמה או פריחה מתמשכת באזור הפטמה והעטרה, יש לפנות לבדיקת רופא מומחה.

מהן ההמלצות השגרתיות לאבחון ולאיתור מוקדם של סרטן השד עבור נשים המצויות בסיכון ממוצע?

בקרב נשים שאינן נמצאות בסיכון מוגבר, ההמלצות הן להיעזר בבדיקת סקר של ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילאים 50-74. ניתן לשקול המשך הבדיקה בנשים אחרי גיל 74 במצב רפואי טוב.

לאיתור מכוני ממוגרפיה>>

מיהן הנשים המצויות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד ומהן ההמלצות עבורן?

•נשים מוגדרות כמצויות בסיכון גבוה מאד כאשר הסיכון במהלך החיים (עד גיל 70) לחלות הינו 25% ויותר. בקבוצה זו נכללות נשים עם סיכון מוגבר על רקע שינויים מולדים בגנים BCRA1 או BRCA2 ("נשאיות", אצלן במהלך החיים סיכון לפתח מחלה כ-70-80%, ומחלה עד גיל 50 כ-50%), נשים שקיבלו קרינה לחזה בעיקר בגיל ההתבגרות (למשל קרינה ב"שדה מנטל" הכולל את קשרי הלימפה במרכז החזה ובתי השחי בשל מחלת הודג'קין), וכן חלק מהנשים עם סיפור משפחתי משמעותי, גם אם לא נמצאו נשאיות בבדיקות של מוטציות בגנים BCRA1 או BRCA2.

נשים אלו צריכות להיות במעקב מסודר מגיל צעיר, ובנוסף לעריכת בדיקות ממוגרפיה וסונאר שדיים אחת לשנה הן גם עוברות בדיקת MRI שדיים שנתית.

•נשים עם סיפור משפחתי פחות מובהק נבדקות לרוב מגיל 40 או כעשור לפני הופעת המחלה אצל קרובות המשפחה שלהן עם ממוגרפיה אחת לשנה.

מהן ההמלצות לייעוץ גנטי ולטיפול מונע עבור נשים המצויות בסיכון גבוה?

לנשים שחלו בעבר בסרטן השד או השחלה, בייחוד אם יש להן היסטוריה משפחתית של גידולי שחלה ושד לפני גיל 50, מומלץ לפנות לייעוץ ולאבחון גנטי. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול, ובעזרתה הן יוכלו לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלהן. הסיכוי למציאת שינויים גנטיים בישראל גבוה יותר באוכלוסייה האשכנזית. לבדיקה כיום גם חשיבות בטיפול במידה וחלילה הופיעו גרורות, כיון שקיימים טיפולים ייעודיים לנשים שחלו על רקע תורשתי.

גם נשים בריאות, שלא חלו בעבר בסרטן השד, עם סיפור משפחתי של גידולי שד ושחלה או גידולים אחרים, יכולות לקבל ייעוץ גנטי והמלצות לגבי הבדיקות שעליהן לבצע.

עבור נשים שאובחנו כנשאיות המוטציות בגנים BCRA1 או BRCA2 ישנן דרכים להפחתת הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.

האם גם גברים עלולים לחלות בסרטן השד?

כן, כאחוז אחד מסך מקרי סרטן השד המאובחנים הינו בקרב גברים, כאשר למעלה ממחצית הגברים שחלו, הם בעלי היסטוריה משפחתית של גידולי שד אצל קרובי ו/או קרובות משפחה. לגברים שחלו בסרטן השד מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך הפנייה לייעוץ גנטי.

בברכת שנה מבורכת וטובה ובריאות טובה!