אחת משמונה: חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד

רופאה עם סטטוסקופ וסמל סרטן השד

אחת מתוך 8 נשים בישראל תחלה בסרטן השד במהלך חייה. לצד העובדה המדאיגה הזאת, חייבים להמשיך להגביר את המודעות למחלה ולהעלות את החשיבות בגילויה המוקדם ומניעתה ככל הניתן. ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי מרכזת עובדות חשובות ומצילות חיים, לכבוד חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד

אחת מכל 8 נשים בישראל תחלה בסרטן השד במהלך חייה. מדי שנה מאובחנת בישראל כ-5,500 נשים עם גידול אפיתליאלי בשד, מהן כ-4,900 (88%) עם גידול פולשני והשאר עם גידול ממוקד לצינורות המובילים חלב לפטמה )גידול המכונה Carcinoma in Situ ואין לו פוטנציאל להתפשטות לקשרי הלימפה או לאזורים אחרים בגוף). המחלה שכיחה בעיקר אחרי גיל 50, כאשר בקרב נשים יהודיות הגיל החציוני בעת אבחון גידול פולשני הינו 63 שנים ו-78% מאובחנות בגיל 50 ומעלה. בקרב נשים ערביות המחלה פחות שכיחה מאשר ביהודיות בגיל המבוגר, אך הסיכון דומה בגילאים הצעירים, ולכן 65% הן מעל גיל 50 שנה וחציון הגיל בעת האבחנה עומד על 54 שנים.

גילוי מוקדם בבדיקת ממוגרפיה כשעדיין לא נמוש גידול מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה, עם הישרדות ל-5 שנים מעת האבחנה של כ-90%. חברות מכבי בגיל 50-74 יכולות להיבדק ללא עלות וללא הפניית רופא.

תנאי הזכאות של חברות מכבי לבדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד >>

לאיתור מכון וזימון תור >

מה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד?

אף שהגורם לסרטן השד אינו ידוע במרבית המקרים, נמצאו מספר גורמים המעלים את הסיכון ללקות במחלה:

מין – המחלה שכיחה פי 100 בקרב נשים לעומת גברים.
גיל – הסיכון לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל.
היסטוריה משפחתית – של גידולי שד ו/או שד ושחלה קשורה בעלייה בסיכון לאבחון של גידול השד ומתוארת בקרב רבע מהמאובחנות.
סיכון על רקע תורשתי – נשים עם שגיאה בגנים BRCA1/2 (אך גם בגנים אחרים הקשורים בעלייה בסיכון לחלות) נמצאות בסיכון מוגבר לפתח המחלה. בישראל תוארו מספר שגיאות בגנים הנ"ל השכיחות יותר באוכלוסייה האשכנזית.
היסטוריה של גידול שד ראשוני – נשים שחלו בסרטן השד בעבר בסיכון גבוה יותר מאוכלוסייה כללית לפתח גידול שד נוסף.
גורמים הקשורים בחשיפה ממושכת להורמוני המין – במהלך החיים כמו גיל מוקדם של תחילת מחזורים, גיל אל-ווסת מאוחר או חשיפה ממושכת (לרוב 5 שנים ויותר) לתכשירים המשלבים אסטרוגן ופרוגסטרון בקרב נשים אחרי גיל המעבר.
מוצא – בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב נשים יהודיות מאשר נשים ערביות, והשיעור המתוקנן ל-100,000 הינו 95.7 בקרב נשים יהודיות, 69.2 בקרב נשים ערביות, ו-81.1 בקרב נשים מלאומים אחרים.
סגנון חיים – מחקרים מצביעים על כך שכרבע ממקרי סרטן השד קשורים בגורמים הניתנים לשינוי ובכללם השמנת יתר וצריכה עודפת של שומנים מן החי, וכן צריכת אלכוהול מוגברת.

אמצעים לגילוי מוקדם של סרטן השד

1. בדיקת ממוגרפיה

ממוגרפיה היא צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד ומקובלת כבדיקה הן לסיקור ואבחון מוקדם של ממצאים שאינם ניתנים למישוש והן כבדיקה בעת אבחון המחלה (בשילוב עם סונאר שדיים). דיוק הבדיקה גבוה (כ-90%) בנשים מעל גיל 50, אולם מבנה צפוף מאוד של רקמת השד יכול להפחית רגישותו.
ממוגרפיה מתבצעת כבדיקת סקר באופן שגרתי לנשים בגילאי 50 ומעלה (אחת לשנתיים), ולנשים בנות 40 עד 50 (או כעשור טרם אבחנה של גידול אצל קרובת משפחה) אחת לשנה בנוכחות סיפור משפחתי המעלה סיכון למחלה. הבדיקה הוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה.

גם במקרים הבאים תבוצע הבדיקה:

• בחשד קליני למחלה למשל בנוכחות גוש נמוש ברקמת השד
• בעקבות שינויים במבנה ובמראה השד
• לאחר הפרשה דמית מהפטמה

בדיקת MRI שד היא בדיקה ברגישות גבוהה מאד לגילוי שינוים פתולוגים בשד. היא מומלצת כבדיקת סקר לנשים בסיכון מוגבר מאד לחלות כמו נשאיות של BRCA1/2 ונשים נוספות המוגדרות בקבוצות סיכון גבוהות.

2. בדיקת דם לגילוי נשאות לשינויים בגנים BRCA-1 ו-BRCA-2

BRCA-1 ו-BRCA-2 הם שני גנים אשר שגיאה (מוטציה) תורשתית באחד מהם מגביר את הנטייה לחלות בסרטן שד ובסרטן השחלות.

נשאיות של שינויים בגנים אלו נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, בהשוואה לאחוזי התחלואה בקרב נשים בכלל האוכלוסייה. הסיכון של נשים אלו לחלות הוא גבוה בכל גיל, אך בממוצע הן תחלינה בגיל צעיר ביחס לנשים שאינן נשאיות. נשאיות אף נמצאת בסיכון יתר לפתח סרטן שד דו-צדדי או סרטן שחלה.

למידע נוסף אודות בדיקה לגילוי שינויים בגנים BRCA1 ו- BRCA2 לסרטן השד >>

למידע אודות הזכאות לבדיקות גנטיות לנשאות של סרטן השד וסרטן השחלה עבור חברות מכבי שירותי בריאות >>

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, המנהלת הארצית של תחום האונקולוגיה במכבי שירותי בריאות