לא על המשקל לבדו

יחס תקין בין גובה למשקל הוא לא המדד היחיד לבריאות

יש כמה דרכים למדוד את תקינות משקל הגוף. וריאציות רבות מקובלות הן שקלול של גובה ומשקל; ומדד BMI, המקובל מאוד כיום בקרב תזונאים, מביא בחשבון גם את הגיל.

אלא שנוסף ליחס תקין בין גובה ומשקל יש לשים לב גם למבנה הגוף. שני מבנים נפוצים הם תפוח ואגס: אצל בעלי מבנה תפוח, האופייני בדרך כלל לגברים, השומן מתרכז בדרך כלל באזור הבטן; מבנה אגס הוא ריכוז של שומן בעיקר באזור הישבן והירכיים. במשך שנים סברו כי דווקא מבנה התפוח חושף יותר למחלות לב, אלא שממחקר שהתפרסם השנה עולה ששני סוגי ההשמנות מסוכנים באותה המידה.

במחקר עקבו אחרי 200,000 אנשים מכמה מדינות, ובתחילתו הגיל הממוצע של הנחקרים היה 58. במשך תקופת המחקר נרשמו בקרב הנצפים יותר מ-12,000 מקרים של אירועים קרדיולוגיים כמו התקף לב ושבץ.

בשקלול הסופי של כל המקרים הקרדיולוגיים לא עלו במחקר שום הבדלים מהותיים בכמות המקרים או בחומרתם בין בעלי מבנה אגס לבין בעלי מבנה תפוח.

באופן כללי ההמלצות במחקר הן לשמור על תזונה בריאה ועל משקל תקין.

אלא שמחלות לב אינן הבעיה היחידה שצבירת שומן בטן עשויה לגרום. האגודה הישראלית לסוכרת פרסמה מחקר שנערך בקרב 27,000 איש, גם כן ממדינות שונות, וממנו עולה שהשמנה באזור הבטן דווקא עשויה להעלות את הסיכון לחלות בסוכרת 2 בשנות ה-30 ובגיל מבוגר יותר. וכן, השמנה באזור הבטן עשויה אף להעלות את כמויות האינסולין של חולה סכרת הזקוק לה וממשיך לסבול מהשמנת בטן, כיוון שגופם מגלה סבילות גבוהה לאינסולין.

אף שנדמה כי השמנת בטן הופכת את החולי לכמעט בלתי-נמנע, החדשות הטובות הן שהיא קלה יותר לשליטה, ולבעלי מבנה שצורתו תפוח יהיה קל יותר לחזור למשקל תקין אחרי תקופה קצרה של אימונים ותזונה תקינה. כמו כן, יהיה להם קל יותר לשמור עליו בעתיד בעזרת אורח חיים ספורטיבי.

בעלי מבנה אגס יתקשו יותר בירידה במשקל, ולעתים הירידה במשקל אצלם תעצור אחרי תקופה, ולכן מומלץ להם לשקול לפגוש תזונאי על מנת לשנות את הדיאטה שלהם ולהתאימה למצב החדש לפחות פעם ב-3 חודשים. כמו וכן, לאילו שמתאמנים במסגרת ההורדה במשקל מומלץ לבנות תכנית אימונים חדשה בכל פעם שהמשקל נעצר במקום, עד להגעה למשקל תקין.