האתגר של ילדים עם ADHD

הלימודים כבר חזרו אבל הפרעת הקשב עדיין כאן. רגע לפני שחוזרים לשגרה מחופשת הקיץ והחגים, כיצד ניתן לסייע לילדים עם  ADHD לחזור אל שגרת הלימודים לאחר תקופה ארוכה בבית?

הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD), היא הפרעה נוירוביולוגית התפתחותית המשפיעה על ילדים ומבוגרים. הפרעה זו יכולה להיות מאתגרת לאורך מעגלי החיים ויש לה השפעות פסיכולוגיות, רגשיות, התנהגותיות ובעיקר תפקודיות. כ-50% מילדים עם הפרעת קשב סובלים גם מלקויות למידה.
הקריטריונים לאבחנה של חוסר קשב כוללים אי שימת לב לפרטים בשיעורי הבית, אי שמירה על קשב במשימות הדורשות זאת, קושי לעקוב אחר הוראות ולסיים משימות, קושי בארגון פעילויות ומשימות, הימנעות ממשימות המחייבות מאמץ מנטלי ממושך, מוסחות מגירויים חיצוניים, קושי לשמור על החפצים וקושי לזכור פעילויות יומיומיות. הקריטריונים לאבחנה של פעלתנות יתר כוללים תנועתיות ותזזיתיות, קושי להישאר על הכיסא, קושי לעסוק בפעילויות פנאי בשקט, פטפטנות וקושי להמתין לתור בשיחה או במשחק. מתן אבחנה לא חייב לכלול את כל הקריטריונים.

כיצד הפרעה זו משפיעה על חיי היום יום?

בילדים עם ADHD, אנו רואים קשיים בתפקודים הניהוליים, אשר משפיעים על התנהלותם היומיומית. מהם אותם תפקודים ניהוליים? מדובר באותן מיומנויות חשיבה מתוחכמות המאפשרות לנו שליטה עצמית ובקרה על התנהגות, מחשבה ורגש.
עכבה (אינהיבציה) – היכולת לעצור ולבחור למה להתייחס ואיך לפעול. ילדים (וגם מבוגרים) עם הפרעת קשב פעמים רבות יפעלו באימפולסיביות ויתקשו לסנן גירויים ולהתעלם מגירויים מסיחים.

זיכרון עבודה – היכולת לשמור במוח מידע באמצעות החושים ובאמצעות דיבור פנימי, לזכור חוקים, לעקוב אחר הוראות מורכבות ולפעול בהתאם. ילדים עם הפרעת קשב יבצעו לעיתים הוראות באופן חלקי בלבד ויתקשו לנהוג לפי החוקים על אף שיודעים אותם.

ויסות עצמי של רגשות ומוטיבציה – היכולת לווסת רגשות משפיעה על הילדים להגיב בצורה מותאמת לאירוע, לבצע פעילויות גם בהיעדר תגמול חיצוני וליצור מוטיבציה עצמית.

תכנון ופתרון בעיות – יכולת טובה של תכנון מאפשרת לשקול מגוון אפשרויות תוך גמישות מחשבתית ולמצוא פתרון יעיל לבעיה.

קשיים בתפקודים הניהוליים משפיעים על השתתפות הילדים בעיסוקים משמעותיים כמו למידה, חיי חברה, חיי משפחה ופעילויות פנאי.

ובתקופת הקורונה? סדר היום לא היה מאורגן כבשגרה, הדרישה לניהול עצמי וניהול זמן גוברת וכן ארגון סביבת העבודה. חלק מן הילדים עם ADHD חוו את הלמידה בזום כקלה יותר, בשל העובדה שלא היה רעש כיתתי אשר הסיח אותם, אך חלקם הגדול התקשה להתמודד עם הקשב המתמשך הנדרש ללמידה בזום, ועם הצורך בניהול זמן עצמאי וארגון סביבת העבודה.

מה ניתן לעשות כדי לסייע לילדים לחזור אל שגרת הלימודים על רקע תקופת הקורונה?

כאן נכנסת מורכבות נוספת, של שינוי והתארגנות מחדש. אם נחזור לקושי בתפקודים הניהוליים, נבין שהקושי בזיכרון עבודה, ויסות רגשי ומוטיבציה, יקשה אף יותר על ילדים עם הפרעת קשב בחזרה ללימודים. החזרה דורשת התארגנות מחודשת ושינוי הסביבה וסדר היום שהתרגלו אליו, והתגובה לשינוי יכולה להיות קיצונית יותר בשל הקשיים שצוינו. ההורים בהחלט יכולים להוות גורם תומך ומלווה בחזרה לשגרה זו.צריך לזכור שילד עם הפרעת קשב יכול לחוות כאוס סביב החזרה ללימודים בבית הספר, ולהתקשות לעשות את השינוי בעצמו באופן יעיל. מה שנראה לנו כמובן מאליו (מסדרים את התיק וחוזרים לבית הספר…), כלל לא מובן לילד, ונדרשת התערבות ותמיכה של ההורה בכמה מישורים:

1. שיחה אישית – כדאי לבדוק עם הילד ממה הוא חושש, לתת מקום לחששות ולחשוב ביחד על פתרונות מתאימים. לעיתים נגלה שהפתרונות מאד פשוטים וברי ביצוע.
2. ארגון מחדש של הסביבה הביתית – האם סביבת העבודה שהותאמה ללימודים בזום מתאימה גם עכשיו? הקפידו על סביבת עבודה נקייה מגורמים מסיחים, שקטה ומאורגנת. סדרו מגירות מתאימות לציוד, תיקיות נפרדות לכל מקצוע, לוח משימות יומי אשר נמצא במקום בולט ונגיש.
3. ארגון מחדש של תיק בי"ס והקלמר – הילד התרגל לכך שבשעת הלמידה הציוד נמצא בהישג ידו בבית. בכיתות הנמוכות חשוב להשתמש בתיק בי"ס עם מס' תאים, בכדי להפריד את הציוד. קלמר צריך להכיל לפחות שני תאים – תא ראשון לציוד יומיומי כגון עפרונות מחודדים, מחדד, מחק, מספריים, דבק סטיק. בתא השני צבעים שונים עפ"י דרישת המורה. הרגילו את הילד לבדוק בכל ערב את תכולת הקלמר עפ"י רשימה שתכינו ביחד, בתחילה בעזרתכם ולאחר מכן באופן עצמאי.
4. הגדרת זמן ללמידה אחה"צ – חשוב להשאיר זמן לפעילויות פנאי. ילדים עם הפרעת קשב זקוקים לחלוקת המטלות לחלקים קצרים יותר והפסקות יזומות. קבעו מראש את זמן הלמידה (לא יותר מ-20 ד' ברצף בכיתות הנמוכות), ושימו טיימר – יש כיום אפליקציות מתאימות. הטיימר עוזר לילד לכמת את מסגרת הזמן, להתמקד ולהרגיש יותר שליטה. בזמן הפסקה בין מטלה למטלה מומלצת פעילות ספורטיבית, אשר תורמת להעלאת העוררות והקשב, ולא צפייה במסכים.
5. התאמות למידה – במידה וילדכם עבר אבחון ונמצא זכאי להתאמות שונות בביה"ס (הארכת זמן במבחן, שימוש במחשבון וכו') ודאו שהוא מקבל אותן.
6. פתיחות לרעיונות מצד הילד – זכרו תמיד לבדוק מה עובד ומה לא, לשנות ולהתאים לפי הצורך. בדקו עם ילדכם מה עוזר לו ואפשרו לו להציע רעיונות.
7. חיזוק חיובי – הדבר האחרון והחשוב ביותר: הקפידו לתת חיזוקים חיוביים רבים ומידיים, גם על הצלחות קטנות (זכרו את הקושי ליצור מוטיבציה עצמית). ילדים עם הפרעת קשב מוציאים אנרגיה רבה כדי להשלים את האינפורמציה שהם מפספסים במהלך היום, כדי לזכור רצף של פעולות וכדי להתארגן, והם זקוקים לחיזוקים הרבים של הוריהם – בעיקר למילה טובה ולזמן משותף.

בהכנת הכתבה נעזרנו בבטי רון בצלאל – מנהלת תחום ריפוי בעיסוק במכון להתפתחות הילד במודיעין ומנחת הורים בגישת POET