"קוביות או לא להיות": השפעת השימוש ברשתות חברתיות על דימויי הגוף אצל בני נוער

לפני כשנה הרשת סערה וגעשה מ"תיקי פייסבוק", סדרת תחקירים של הוול סטריט ג'ורנל שהצביעה על הקשר בין שימוש באינסטגרם לבין דימוי גוף שלילי בקרב בני נוער, עם דגש על מתבגרות. אולם דימוי גוף הוא לא עניין לנערות בלבד, אלא גם לנערים צעירים. מהם סימני הזיהוי ומתי צריכה להידלק אצלכם נורה אדומה? כנסו לקרוא

מי אמר שגברים לא עסוקים בדימוי גוף?

בדיוק כמו אידאל היופי הנשי, גם אידאל היופי הגברי השתנה לאורך השנים ואם פעם, "גבר גבר" היה זה שהכי דומה לקוף שעיר, היום תפסו את מקומו המטרוסקסואל המסוקס, אבל גם הגבר החלק והרגיש.

במחקר שנערך השנה בבריטניה ע"י קרן הצדקה למניעת מעשי אובדנות (CALM), נמצא כי 48% מהגברים בגיל 16-40 סובלים מבעיה של דימוי גוף ברמה "חמורה מספיק כדי להשפיע על מצבם הנפשי". הנערים והגברים הודו כי סוגיית דימוי הגוף אכן מעסיקה אותם מאוד אך הם לא מעזים לשוחח עליה עם המשפחה או החברים. המחקר הראה גם כי בנים מאוד דומים לבנות בכל מה שקשור להעלאת תמונות לרשת וכן, גם הם מושפעים מאוד מתגובות שליליות על המראה החיצוני שלהם. . בדומה לנערות גם הם  עלולים לספוג את השיפוטיות והביקורתיות על מראה גוף ואת השיח הנפוץ במדיה ועלולים לפתח דימוי עצמי שלילי ואף הפרעת אכילה.

ב-2019 נערך בבריטניה סקר דומה על ידי קרן ה-Mental health foundation, שהעלה כי 28% מהגברים חווים חרדה הקשורה לדימוי גוף, 21% מתלבשים באופן שמסתיר את מה שהם תופסים כפגמים בגופם, 22% מרגישים רע בהשוואה לגברים אחרים, 11% מדווחים על מחשבות אובדניות על רקע בעיית דימוי גוף ו-4% אומרים שפגעו בעצמם על הרקע הזה.
מחקר אחר הראה כי גם נערים וגברים חשופים ללחץ שמפעילה המדיה החברתית ומושפעים עמוקות ממסרים ונורמות סביב ההופעה החיצונית. זו הסיבה שגם הם מוציאים סכומי כסף ניכרים על מנוי לחדר כושר, תספורות, מוצרי טיפוח וטיפולים להסרת שיער.

מחקר לא פחות מפתיע נערך ע"י מגזין לייף סטייל בקרב 1000 נשים וגברים ושפך אור חדש על דימוי הגוף והאהבה העצמית בקרב המגדרים השונים. המחקר מצא כי בעוד שנשים מתבוננות במראה 16 פעמים ביום בממוצע, הגברים הביטו על עצמם לא פחות מ…אתם מוכנים? 23 פעמים ביום! הגברים הודו שהם מבלים בממוצע 10 דקות ביום מול המראה שזה שווה ערך ל-6.5 ימים בשנה. ואם זה לא מספיק, המחקר גילה כי שני שליש מתוכם משתמשים ב-3 מוצרי טיפוח לפחות, חלקם כאלה המיועדים לנשים.

"גברים ונשים אינם מרוצים מהמראה שלהם במידה שווה", סיכמה כותרת של מאמר במגזין "טיים" את תוצאות מחקרם של חוקרים מקליפורניה שבחנו את הקשר בין דימוי גוף ומגדר והשתמשו ב-12,176 נשאלים משני המינים.

גיל ההתבגרות: ריקוד טנגו סוער בין המתבגר לגופו

דימוי הגוף מעסיק כמעט את כולנו, אולם מעסיק במיוחד את המתבגרים הצעירים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוגדר "דימוי גוף" כתמונה של הגוף שלנו כפי שאנו יוצרים אותה בתודעתנו. עם התפתחות המחקר בתחום, השתנתה ההגדרה והתווסף לה האלמנט ההשוואתי- דימוי גוף הוא הדרך בה אנשים תופסים את גופם אבל לא פחות חשוב מכך, גם הדרך בה אותם אנשים מעריכים כי הוא נתפס בידי אחרים. רובנו הגדול סובלים מדימוי גוף שלילי, כלומר, חוסר שביעות רצון או סתירה בין אידיאל היופי שאנו מאמינים בו לבין איך שאנחנו תופסים את הגוף שלנו. בתכל'ס, זה אומר שאנחנו לא סתם מסתכלים במראה, לא מרוצים ממה שאנחנו רואים וממשיכים הלאה, אלא שאנחנו מסתכלים ו…מתבאסים. ואין גיל מתאים יותר מגיל ההתבגרות כדי להתבאס.

בגיל ההתבגרות, המתבגר חווה צונאמי של שינויים גופניים, הורמונליים ורגשיים. הגוף משתנה, הקול מתחלף, השיער צומח והוא נעשה מודע יותר ויותר למראה החיצוני שלו. המודעות הזו מתעצמת לא רק בגלל השינויים האישיים שהוא חווה בינו לבין עצמו אלא גם בעקבות השוואה לחבריו וניסיון לחקות דמויות מודל בולטות ברשת. חוסר שביעות הרצון מהמראה החיצוני עלולה להביא לירידה משמעותית בבטחון העצמי, לפגוע בבריאותו הנפשית, להשפיע על הלימודים ומערכות היחסים שלו, וזה עוד לפני שדיברנו על הפרעות האכילה, הדכאון והמחשבות האובדניות שעלולים לנבוע מכך. בוקר אחד הנער יכול להרגיש על קצה העולם ושעה אחר כך, להחליט שהוא לא יוצא מהבית עם "השיער החושך הזה" או "אין מצב שאני לובש את הדבר המכוער הזה למסיבה".

מתבגרים ורשתות חברתיות: ממש לא סיפור אהבה

לפי אותה סדרת תחקירים מהוול סטריט ג'ורנל, מתבגרים משלמים מחיר מנטלי כבד בעקבות השימוש באינסטגרם, פלטפורמה המקדמת סטנדרט של מראה חיצוני בלתי ניתן להשגה באמצעות תמונות ערוכות, המנותקות לרוב מהמציאות. אחת המצגות במחקר חשפה כי 40% מהנערים חווים השפעות שליליות כתוצאה מהשוואה חברתית בזמן השימוש ברשת ו-32% מהמתבגרים שהרגישו רע עוד קודם לגבי הגוף שלהם, הרגישו עוד יותר רע לאחר השימוש ברשת.

באינסטגרם ניתן למצוא מיליוני פוסטים בנושא דיאטות, ניתוחים פלסטיים, תמונות של "לפני" ו"אחרי", אימוני כושר ועוד, שמעבירים מסר אחד ברור- מי שרזה הוא יפה ומוצלח. השיטוט ברשתות גורם למתבגרים לחיות במצב קבוע של השוואה לא מודעת לאחרים ולהרגיש שהחיים של כולם טובים, יפים ומוצלחים, בעוד שהחיים שלהם הרבה פחות.

מחקר מאנגליה (2017) מצא כי התמונות שסלבים מעלים ברשתות החברתיות משפיעות על דימוי הגוף של הצעירים – יותר מ-50% מבני הנוער חשו חוסר ביטחון לגבי דימוי הגוף שלהם לאחר שעקבו אחר סלבים ושאר משפיעני רשת באינסטגרם. מה שמטריד הוא שמדי עשור, הגיל בו ילדים מתחילים בתהליך ההשוואה הזה הולך ויורד והיום אפשר למצוא כבר ילדים בגיל 6 שמנסים להתלבש, לסדר את השיער ולהצטלם בתנוחות דומות לאלה של הדוגמנים ומשפיעני הרשת שהם עוקבים אחריהם.

מתבגרים ומתבגרות – מתי צריכה להידלק לנו נורה אדומה ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות?

אז כן, מדובר בסיטואציה מורכבת. אצל מתבגרות ואצל מתבגרים כאחד  מצד אחד, נתונים מטרידים, בעיקר כשמדובר בנערים שנוטים פחות לדבר ולשתף. ומצד שני, בואו נהיה מציאותיים. אינסטגרם זה חלק חשוב מאוד בחיים שלהם אז איך לעזאזל נוכל לגרום להם לנהל את התדמית הדיגיטלית שלהם בצורה נכונה כבר מגיל צעיר, כשהם רואים בנו שרידים לא מפותחים של תקופה קדומה בהיסטוריה?

הרעיון הוא להעלות את הנושא למודעות, לקדם דיאלוג פתוח בבית וללמד אותם שמעבר "לחיים הטובים" ולעיסוק הכפייתי במראה החיצוני, כדאי שלתמונות ולסרטונים שהם מעלים יהיה ערך של ממש. תנו לגיטימיציה לרגשות שלהם כי הרי המראה החיצוני הוא חלק מהאני השלם שלהם. עופרי עמית וקנין, פסיכולוגית קלינית מהמרפאה להפרעות אכילה של מכבי בחיפה, מציעה לשים לב לכל שינוי בהתנהגותו, במצבם הגופני או במצב הרוח של המתבגרים ולא להסס לפנות לעזרה
1. ירידה או עלייה קיצונית במשקל- הורים לפעמים עסוקים מדי מכדי להבחין ופתאום, ביום אחד, שמים לב שהילד הוסיף או השיל ממשקלו ק"ג רבים. לירידה או עליה קיצונית במשקל יש פוטנציאל גבוה להפוך להפרעת אכילה ויש לבדוק מה עומד מאחוריה.
2. התנהגויות אובססיביות של עיסוק יתר באוכל, במשקל, בפעילות גופנית- אם אתם מבחינים שאחד מתחומים אלה או יותר הופכים למרכז עולמו באופן קיצוני (מסרב להצטרף לארוחה המשפחתית במסעדה, מבלה את כל זמנו הפנוי בחדר הכושר ועוד), הדבר מצריך בירור מעמיק. בהקשר זה, חשוב לשים לב גם לתגובה הרגשית שלו במידה ואתם מתנגדים להתנהגויות אלו שלו- אם התגובה הרגשית היא קיצונית וחסרת פרופורציות, זוהי נורת אזהרה.
3. אמירות של שנאה עצמית – כמו "אני מכוער", "אני שונא את האף שלי"- אם זה נמשך לאורך זמן, יש כאן משהו מתחת לפני השטח שאסור להתעלם ממנו, גם אם אינו מלווה בשינוי התנהגותי או גופני נראה לעין.
בכל אחד מהמקרים הללו, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה אשר יוכל גם להפנות לרופאים מומחים או מרפאות ייעודיות, בהתאם לצורך.

הסימנים מזהים נוספים שיש לשים אליהם לב:

– התעסקות מוגברת במשקל (שקילות מרובות)

-התעסקות מוגברת במראה

– הימנעות ממזונות אהובים במסווה של אכילה "בריאה"

-שינויים משמעותיים במצב הרוח

– פעילות גופנית אובססיבית

מצב רוח קודר, עצבות, עצבנות וכו,

– ביטויים התנהגותיים לשינויים במצב הרוח וקשיי ריכוז

בקיצור, דברו איתם חיובי ובלי ביקורת והכי חשוב, הקשיבו לתחושת הבטן שלכם

במקרה הצורך פנו לעזרה מקצועית