אלרגיה לחלב או רגישות ללקטוז

האחת גורמת לקשיי נשימה ובעיות עוריות ועלולה לסכן חיים. השנייה עשויה לגרום לכאבי בטן ושלשולים, אך ממש אינה מחייבת הימנעות מחלב ומוצריו. חשוב לעמוד על ההבדלים שבין אלרגיה לחלב לבין רגישות לקטוז 

לאחרונה נחשפנו למקרה טרגי של בחורה צעירה בת 22 שהייתה אלרגית לחלב, והוגש לה בטעות קינוח חלבי במסעדה שהבינה למותה. המקרה הזה מלמד על רשלנות ואוזלת יד נוראית, וכמובן מדגיש כמה חשוב לעמוד על ההבדל בין הרגישות ללקטוז לבין אלרגיה לחלב שיכולה להיות מסכנת חיים.

מהי רגישות ללקטוז?

לקטוז היא מולקולה של סוכר, המורכבת משתי טבעות (דו סוכר) של גלוקוז וגלקטוז. שתיהן מולקולות של פחמימה. הגוף שלנו יכול לספוג רק טבעות בודדות (חד סוכרים), ולכן כשאוכלים לקטוז מופעל במערכת העיכול שלנו אנזים מיוחד בשם לקטאז שיודע לפרק את הלקטוז לשתי מולקולות הסוכר הבודדות וכך הסוכר נספג לנו במחזור הדם.
הלקטוז הוא הסוכר של חלב האם. בחלב אם יש לקטוז וכן בחלב כל היונקים. הלקטוז חשוב להתפתחות התינוק ובמיוחד המוח. הוא חשוב בעיקר בשנים הראשונות של ההתפתחות. עם השנים ובעדות מסוימות או במצבים רפואיים מסוימים, הגוף מפחית את ייצור אנזים הלקטאז האחראי על פירוק הלקטוז בגוף לשתי מולקולות הסוכר.
בחוסר הלקטאז, הלקטוז נשאר כמו שהוא במערכת העיכול ולא נספג במחזור הדם ומי שנהנה ממנו הם חיידקים שנמצאים בעיקר במעי הגס. החיידקים מקבלים "בופה" חופשי וגדלים ומתרבים. פעילות יתר זו של החיידקים, גורמת לכאבים, נפיחות, שלשולים ולכל התופעות שאנו משייכים לעודף לקטוז במערכת העיכול. יש להדגיש כי מדובר ברגישות ללקטוז, לא במחלה ולא בסיכון, אלא פשוט חוסר יכולת של הגוף להתמודד עם הלקטוז.

*הערכים עשויים להשתנות בין היצרנים השונים.

איך מתמודדים עם רגישות ללקטוז?

יש אפשרות להפחית משמעותית את צריכת הלקטוז או לחלופין ליטול באופן קבוע כדור המכיל את אנזים הלקטאז בעיקר לפני ארוחות גדולות המכילות מוצרי חלב.
כמו כן, ניתן לבחור במזונות המתויגים מראש תחת הקטגוריה "דל לקטוז", מה שאומר שכבר בתהליך הייצור במפעל השתמשו באנזים שמפרק נכון את המולקולה והם עדיפים לשימוש לבעלי רגישות. לרוב, אנשים הסובלים מרגישות ללקטוז, יכולים לצרוך כמות קטנה מידי פעם ואינם חייבים להימנע באופן גורף מלקטוז.

מהי אלרגיה לחלב?

אלרגיה לחלב זה משהו אחר לגמרי. פה מדובר על חלבון החלב. החלבון הוא מולקולה המורכבת מחומצות אמינו. באלרגיה לחלב הגוף מזהה את חלבון החלב כגורם עוין ומפעיל את כל המערכת החיסונית בניסיון להשמידו. עוררות זו של מערכת החיסון יכולה להיות מאוד מסוכנת ולגרום לתופעות חריפות כגון: חנק, התנפחות הלוע, פריחות ותופעות עוריות שונות ועוד.

מה יותר שכיח?

בעוד השכיחות של אלרגיה לחלב יחסית נמוכה באוכלוסייה, הרגישות ללקטוז היא גבוהה. כאמור, הרגישות ללקטוז היא תהליך טבעי הנגרם כתוצאה מאיבוד היכולת לייצר את אנזים הלקטאז במעיים. כל מחלת מעיים חריגה מורידה את פעילות הלקטאז בגוף לעיתים באופן זמני ולפעמים באופן קבוע. באופן דומה גם האלרגיה לחלבון החלב לעיתים חולפת עם הגיל ולעיתים לא, אך חשוב מאוד לזכור כי כל עוד יש עדות לאלרגיה קיימת חובת הימנעות גורפת מחלב ומוצריו.

באילו מאכלים יש הכי הרבה לקטוז?

מזונות שמכילים פחות לקטוז הם מזונות שעברו תהליך אנזימתי. ככל שמוצר החלב מתגבן ומתגבש יש בו פחות לקטוז. למשל בגבינה בולגרית, צפתית, חמאה, שמנת, גבינה צהובה וכדומה יש פחות לקטוז. הפעילות החיידקית שהגבינה עברה – "לקחה" כבר מהלקטוז.
בבחלב ניגר יש הכי הרבה לקטוז, אחר כך הכמות יורדת בגבינה, ביוגורט, עד שנותרת שארית קטנה בגבינה צפתית וצהובה. בחמאה אין כמעט בכלל לקטוז. לכן ייתכן ששמי שרגיש ללקטוז, לא יכול לשתות חלב ניגר, אבל יכול לאכול גבינה צהובה.
היום מוצרי חלב רבים כגון חלב ושוקו עוברים פירוק של לקטוז והופכים למוצרים דלי לקטוז. תהליך זה הופך את המוצר למתקתק יותר ללא צורך בתוספת סוכר או ממתיק אחר, וכך אנו יכולים להרוויח פעמיים, גם פחות אי נעימות בטנית וגם פחות סוכר. חשוב כמובן לקרוא את רכיבי המוצרים שאנו צורכים ובכל שאלה או ספק, לפנות לייעוץ אישי אצל דיאטנית קלינית.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: מיכל סוקמן, דיאטנית במכון סוכרת של מכבי שירותי בריאות