איך להתמודד עם לחץ נפשי בתקופות קשות?

יעל נרדי, עובדת סוציאלית במכבי מציעה מספר טכניקות להתמודדות עם מצבי סטרס ומסבירה למי ניתן לפנות במכבי

בעולם שבו אנחנו חיים לא חסרים גורמים שמעלים את מפלס המתח והחרדה: פרנסה, בריאות, זוגיות, מלחמות. אם בימים כתיקונם אנחנו מתמודדים עם לא מעט קשיים, הרי שווירוס הקורונה שפרץ לחיינו, הוסיף שמן למדורה וגרם לבעיות השגרתיות להתנפח לממדים מפלצתיים כמעט. בעיות פרנסה "רגילות" נהפכו אצל חלקנו לאיום קיומי, פחדים הנוגעים לקורונה מדירים שינה מעינינו, מתחים פנים-משפחתיים ובין מעסיקים לעובדים צצו בגלל המצב החדש. כל אלה גרמו לחיי השגרה להזדעזע מן היסוד, מה שיוצר אצל כולנו (מי יותר ומי פחות) מתחים, פחדים, חרדות ואפילו תופעות חמורות כמו דיכאון או נטיות אובדניות.
צוותי הרפואה ואלה האמונים על בריאותנו הנפשית, ובכללם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, מדווחים על עלייה חדה בפניות אליהם – מה שמעיד יותר מכל שהתקופה הזו מאתגרת מאוד.

אז מה אפשר לעשות וכיצד להתמודד עם המצב? להלן מספר כלים שכדאי ליישם:

1. ראשית, יש חשיבות עליונה להפנמת המצב. תחת כותרת זו אנו כוללים שני נושאים עיקריים הקשורים זה בזה – מודעות וקשיבות.
• מודעות היא השלב הראשון והחשוב ביותר, שתכליתו אחת: הכרה במצב והשלמה עם העובדות שאנחנו לא יכולים לשנות. לא מעט אנשים חיים בהכחשה, ומנסים בכוח להמשיך לנהל את חייהם כאילו אין קורונה. ברוב המכריע של המקרים הניסיון לא יצלח, ורק יגרום למפח נפש ולתסכולים שעלולים להתפרץ ללא בקרה. בנוסף, כל אחד מאתנו חייב להפריד בין הקשיים שאיתם הוא יכול להתמודד לבין אלה שאינם בשליטתו. האם אנחנו יכולים לגרום לקורונה להיעלם? לא. אבל לכל אחד יש שליטה על האופן שבו הוא מתמודד עם החששות מהקורונה. ההבנה שלא ניתן להעלים את הווירוס אבל כן ניתן לשלוט בתחושותינו כלפי המצב היא בעלת ערך רב.

• השלב הבא הוא קשיבות. הקשיבות מתייחסת לתשומת הלב שאנו מקדישים לסובבים אותנו וליכולת שלנו לזהות מצבי מצוקה אצל זולתנו. גם לכך יש חשיבות עצומה, שכן הורים שלא יזהו בזמן סימני מצוקה של ילדיהם או קולגות לעבודה שלא יבחינו כי חבר מהמשרד מגלה סימני דיכאון, עלולים לפספס את ההזדמנות לסייע להם להתמודד. במקרים קיצוניים אפשר ממש להציל חיים.
הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לשינוי מהותי ומתמשך בשגרת החיים. השינויים יכולים לבוא לידי ביטוי בכל אספקט: דפוסי שינה, דפוסי אכילה, דפוסי דיבור ושיח, פעילות גופנית, היגיינה ועוד. אם שמתם לב לכך שמשהו בשגרת היום-יום אצלכם או אצל אחרים השתנה בצורה מהותית ולאורך זמן ואין לו הצדקה נראית לעין, ייתכן שמדובר במצב דחק שנותן את אותותיו.
הילד שלכם מסתגר בחדרו וממעט ליצור אינטראקציה עם הסביבה? זאת נורה אדומה. אתם מתקשים לקום בבוקר ומרגישים חסרי אנרגיה ועייפים? הנה סיבה לבדוק מה קורה . אין לכם תיאבון? מישהו בסביבתכם מתהלך שפוף וממעט ליצור קשר עין? יכול להיות שאלה אותות מצוקה שמעידים שיש צורך בסיוע מגורם מקצועי.

2. אין שום בושה בפנייה לגורם מקצועי כשאתם או מישהו בקרבתכם מרגיש שאינו יכול להתמודד עם המצב.
כשכואבת לכם הבטן אתם פונים לרופא? ודאי. כשהילד נוקע את הקרסול אתם פונים למוקד לרפואה דחופה? אנו רוצים להניח שהתשובה היא כן. הנפש שלנו היא מערכת נוספת, בדיוק כמו מערכת העיכול או השלד, ולעתים היא זקוקה לטיפול ולריפוי – כמו כל מצב רפואי אחר. חסכו מעצמכם את תחושת הבושה או התסכול, והבינו שקשיי התמודדות עם לחצים ומתחים אינם מעידים על חוסנו של האדם. זכרו: תמיד עדיף לטפל בבעיות כשהן קטנות. אל תדחו ואל תגיעו למצב שבו הבעיה כבר גדולה ומצריכה פתרון מורכב יותר.

אז למי פונים?
מכבי שירותי בריאות מעמידה לרשותכם מגוון רחב של ערוצים שדרכם תוכלו לקבל סיוע.
מוקד טלפוני המיועד למצוקות הקשורות לתקופת הקורונה כמו חרדה מהנגיף, תחושת מתח ולחץ מסיבות משפחתיות, כלכליות, מקצועיות או אחרות וכל תחושת מועקה נפשית שאתם חשים ניתן לפנות אל קו החירום שלנו בטלפון 3028*.
קו זה, המאפשר התערבות בשעת משבר, הוא שירות הזמין לכל חברי מכבי ללא הפניה וללא תשלום. הוא כולל שלושה מפגשים טלפוניים עם אנשי מקצוע מהתחום, שמסייעים מיידית להתמודדות וייצוב המצב. אם יש צורך ניתן לפנות להמשך טיפול אצל הגורם המתאים.

3. רופאי המשפחה הם כתובת מצוינת להתייעצות ועזרה. הרופאים שלנו מיומנים באבחון ובהבנה של מצבי דחק, והם יכולים לסייע בעצמם ו/או להפנות אתכם לגורם המקצועי המתאים בעת הצורך.

4. סדנאות מיינדפולנס של מכבי טבעי הן דרך נהדרת ללמוד ולתרגל שיטות שליטה עצמית, שיציידו אתכם בכלים שיאפשרו לכם להתמודד עם מצב דחק בחייכם.

5. פנייה למרפאות בריאות הנפש* של מכבי ואל המטפלים העצמאיים העובדים עם הקופה** היא עוד דרך להיעזר בעובדים סוציאליים, פסיכו-תרפיסטים, פסיכולוגים , פסיכיאטרים ואנשי מקצוע אחרים. אנשי המקצוע של מרפאות בריאות הנפש מיומנים ומקצועיים, והם יידעו לנתב את הפונה לטיפול אישי או קבוצתי לפי הצורך. אפשר לפנות דרך מוקד זימון התורים או ישירות אל הגורם המקצועי דרך רשימת נותני השירותים, בעזרת חיפוש התחום הרלוונטי (למשל פסיכותרפיה/פסיכיאטריה) באתר האינטרנט של מכבי.
*הפנייה למרפאות בריאות הנפש הנה באמצעות מילוי טופס דיגיטאלי באתר מכבי ואינה כרוכה בתשלום.(למעט היטל/ תשלום רבעוני הנגבה במידה ופסיכיאטר או דיאטנית מעורבים בטיפול)
** הפנייה אל המטפלים העצמאיים כרוכה בהשתתפות עצמית פר מפגש.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: יעל נרדי, עובדת סוציאלית, סגנית מנהל המחלקה לבריאות הנפש במכבי.