איך להתגבר על הדחף לנשנושים ללא מאמץ

כאשר אנחנו נתקפים בדחף בלתי נשלט לנשנושים, ייתכן שנכנע אליו בתאווה ולאחר מכן נתייסר על חוסר היכולת שלנו להתאפק ויתכן שנתנגד לדחף בייסורים רבים ובהזדמנות הראשונה אנחנו עלולים לאכול כפליים.

ד"ר ניקוֹל מִד (Nicole Mead) מבית הספר קָטוֹליקה-ליסְבּוֹן לכלכלה ומנהל עסקים בפורטוגל מצאה דרך לנטרל את הדחף: להחליט על דחיה שלו לזמן בלתי מוגבל.

במסגרת ניסוי שערכה, הזמינה מִד קבוצה מעורבת של נשים וגברים לצפות בסרט. לפני כל משתתף הציבה קערת ממתקים ונתנה הוראה שונה לכל חלק בקבוצה. שליש מהמשתתפים קיבל אישור לאכול באופן חופשי מהממתקים, שליש אחר קיבל הוראה לא לגעת בממתקים ואילו לשאר נאמר כי הם יוכלו לאכול מאוחר יותר מהממתקים. בתום הסרט התירה מִד לכולם לאכול באופן חופשי.

הקבוצה שאכלה את הכמות הגדולה ביותר של הממתקים לאחר הסרט היא זו שנאסר עליה לאכול במהלך הסרט. הקבוצה שנאמר לה לאכול באופן חופשי והקבוצה שנתבקשה לאכול מאוחר יותר, אכלו מחצית מהכמות של הקבוצה הראשונה.המשתתפים לא ידעו כמובן במה עוסק הניסוי, ושכמות הממתקים שאכלו נספרת.כמו כן, במהלך השבוע שאחרי הניסוי מדדה מִד את צריכת השוקולד של המשתתפים. הקבוצה שהשהתה את האכילה, אכלה במהלך השבוע פעם אחת שוקולד. הקבוצה שאכלה באופן חופשי בעת הניסוי, אכלה שלוש פעמים שוקולד באותו השבוע. ואילו הקבוצה שנאסר עליה לאכול במהלך הסרט – אכלה בשבוע שלאחר מכן ארבע וחצי מנות שוקולד.

מִד בחנה האם היא תקבל את אותן התוצאות אם תיתן למשתתפי הניסוי לבחור בעצמם את הגישה לאכילה.

היא חילקה שקיות צ'יפס ל-105 תיכוניסטים בגילאי 15. חלקם בחרו לאיזו קבוצה להשתייך ולאחרים ניתנה הוראה. ושוב, כבניסוי הראשון, הקבוצה שדחתה את האכילה, אכלה את הכמות הקטנה ביותר של הצ'יפס לאחר הניסוי, בין אם הם בחרו באסטרטגיה או בין אם הם קיבלו הוראה. הם גם אכלו כמות קטנה יותר של צ'יפס בשבוע שלאחר מכן, כמעט מחצית משאר הקבוצות.

מִד הדגישה, שעליך להיות כללי בקביעת הזמן לדחיית האכילה ולא לציין זמן מוגדר. "תגיד לעצמך שתאכל אחר כך אם תרצה" אמרה. "בדרך זו אתה פותר את הקונפליקט הבלתי נגמר של לאכול או לא לאכול".

מקור:http://www.webmd.com/diet/news/20120130/new-weight-loss-strategy-postponing-snack