אופטימיים? זה כנראה בגנים שלכם!

מכירים את האנשים האלה שלא משנה איפה נפגוש אותם ומה יהיה מזג האוויר או המצב במדינה, הם תמיד יהיו מחויכים ואופטימיים? מסתבר שזה לא סתם מקרה. מחקר חדש גילה כי הנטייה של אנשים מסוימים להיות אופטימיים מושפעת מגורמים גנטיים.

החוקרים מצאו כי הבסיס הגנטי לתכונות כמו אופטימיות, הערכה עצמית, ושליטה, מצוי בהורמון בשם אוֹקסיטוֹצין, הידוע גם כהורמון האהבה או הורמון החיבוק. האוקסיטוצין מצוי בשפע בחלב אֵם ומשתחרר גם בעת אורגזמה.

מסתבר שפיסה קטנה של חומר על הגֶן הקשור למבנה האוקסיטוצין , משפיעה על תכונות אלה. יש שתי גרסאות של החומר הגנטי הספציפי הזה – וַרְיַאנְט A ווַרְיַאנְט G. מסתבר, שמי שיש לו יותר גנים מסוג A – יהיה יותר אופטימי ממי שיש לו יותר וריאנט G. מדענים מדגישים כי על אף הממצאים, השפעתה של פיסה גנטית זו על תפקוד ההורמון לא ברורה לחלוטין ועדיין נבדקת.
במסגרת המחקר השתתפו 326 נבדקים שענו על שאלות בנוגע לאופטימיות, ההערכה העצמית והשליטה שלהם ונעשה בו שימוש בכלים למדוד רמות דיכאון. מהנבדקים ניטלו דגימות רוק במטרה לערוך בדיקה לחומר גנטי.

נמצא שהרכב הA וה-G משפיע בצורות שונות על הדרך בה אדם תופס את המציאות וכן את תפקידו בה – לטובה או לרעה, אך אין הדבר אומר שהרכב זה גוזר על האדם חיי אושר או סבל. הגנים מנבאים התנהגויות, אך יש הרבה השפעה לשינויים סביבתיים כמו חינוך, סביבה חברתית וניסיון חיים הנצבר עם השנים.
גֶנים נוספים מעורבים בתהליך המשפיע על הנטייה לאופטימיות או פסימיות. לדוגמא, ישנם גנים המשפיעים על הדרך בה אדם מעבד את המידע הרגשי וישנם גנים המשפיעים על תפיסת העולם, כך ששום דבר אינו קבוע מראש, אלו הם רק נתוני פתיחה.

אפשר להסביר את העניין בהשוואה לעולם הספורט: באותה מידה שיש אנשים שנולדים עם יכולות אתלטיות גבוהות יותר ואנשים עם תנאי פתיחה אתלטיים פחות, אין הדבר אומר ששניהם לא יוכלו להגיע לתוצאות בתחומי הספורט, אלא שלאדם שנולד עם נתוני פתיחה טובים יותר, יהיה קל יותר להגיע לתוצאות, לעומתו האדם שנולד עם נתונים ממוצעים, יידרש להתאמן יותר ולהשקיע יותר אנרגיה על מנת להגיע לתוצאות דומות.

http://www.webmd.com/balance/news/20110916/optimism-partly-in-your-genes