פיסורה: מה זה בדיוק, איך מטפלים וכיצד ניתן למנוע?

זמן קריאה: 6 דקות
|
18 בדצמ' 2018

אישה יושבת אסלה

פיסורה היא תופעה שכיחה הנפוצה בעיקר בקרב מתבגרים וצעירים, אך יכולה להופיע בכל גיל. אם סבלתם לאחרונה מכאבים בזמן יציאות, ייתכן שמדובר בפיסורה. כל מה שצריך לדעת על אבחון, טיפול וגם דרכי מניעה

אם חוויתם לאחרונה קשיים ביציאות ואחריהן, כמו כאב חד ואף דימום – ייתכן שאתם סובלים מפיסורה. מדובר בתופעה נפוצה שיכולה להופיע בכל גיל, אך לעתים עשויה להחמיר ולהפוך לכרונית. החדשות הטובות הן שהיא בהחלט ניתנת למניעה.

הפיסורה היא סדק בפי הטבעת הגורם לכאב בלתי נסבל בזמן יציאות ובדרך כלל נשאר מספר שעות לאחר מכן, לצד תופעות כמו דימום קל ותחושת כיווץ בסוגר. בפי הטבעת ישנם למעשה שני סוגרים: סוגר חיצוני המורכב משריר רצוני האחראי על יכולתנו להתאפק, ושריר פנימי לא רצוני השומר עלינו מדליפת צואה ובריחת גזים במהלך היום והלילה. הפיסורה מערבת את השריר הפנימי הלא רצוני בלבד.

מדובר בתופעה שכיחה למדי ויש הטוענים כי אחד מכל עשרה אנשים יסבול מפיסורה במהלך חייו. היא שכיחה יותר אצל צעירים ומתבגרים אך עשויה להופיע בכל גיל, גם אצל תינוקות.

מה הן הסיבות לתופעה?

90 אחוז ממקרי הפיסורה יתהוו בקו האמצע האחורי של פי הטבעת והסיבות האפשריות לכך הן:

  • עצירות , צואה קשה וקושי בהתרוקנות
  • שלשולים מרובים
  • אנשים עם סוגר אנאלי מכווץ אם כתוצאה מלחץ נפשי שהם שרויים בו או מסיבות אחרות

ב-10 אחוז מהמקרים תופיע פיסורה דווקא בקו האמצע הקדמי, בדרך כלל בנשים לאחר לידה. ישנן גם פיסורות המתפתחות בצדי פי הטבעת, אך הן נדירות ומקורן במחלות דלקתיות של המעי כגון קרוהן או לימפומות.

האם יש קשר בין פיסורה לטחורים?

בניגוד למה שרבים חושבים, אין למעשה כל קשר בין פיסורה, שהיא כאמור סדק או קרע בפי הטבעת, לבין תופעת הטחורים. הטחורים הם שלוש כריות עשירות בכלי דם הנמצאות בפי הטבעת, אך במיקום גבוה יותר ממיקומה של הפיסורה. תפקידם לעזור לסוגר הלא רצוני לשמור על ספיקת הגזים והצואה שלא יפלטו מגופנו. במקרים בהם הם גדושים, צנוחים או מודלקים, הם עלולים לכאוב או לדמם ולדרוש טיפול רפואי.

אבחון וטיפול בסוגי פיסורה שונים

הרפואה מבדילה בין פיסורה חריפה הניתנת לטיפול עם מרככי צואה ואמבטיות בלבד, לבין פיסורה כרונית, הנמשכת 3 חודשים ויותר, ודורשת טיפול מיוחד.

התסמינים הם קודם כל כאב חד בזמן יציאה ואחריה ולעיתים דימום. במקרים של פיסורה כרונית מופיעה בדרך כלל גם בליטה רגישה בפי הטבעת שהיא קפל עור מודלק הנוצר בתגובה לפיסורה עצמה.

האבחון: כל דימום וכאב מתמשך בפי הטבעת דורשים התייחסות ופנייה לרופאים ייעודיים המומחים בפרוקטולוגיה. חשוב לדעת שהאבחון של פיסורה נעשה על ידי הסתכלות בלבד – בדיקת אצבע או באמצעות מכשירים אינן מקובלות בפיסורה היות והן גורמות סבל רב למטופלים כך שמקובל קודם כל לטפל בפיסורה עצמה ורק לאחר מכן לבצע בדיקה מקיפה יותר של פי הטבעת והמעי הגס במידת הצורך.

 הטיפול: ההנחה היא שהפיסורה נוצרת עקב כיווץ בלתי רצוני ובלתי תקין של הסוגר האנאלי. הדבר גורם לכיווץ במקום הרפיה בזמן יציאה והיווצרות קרע. הקרע גורם לכאב וזה גורם שוב לכיווץ – וכך הלאה. הטיפול בפיסורה נועד להוריד את הלחץ בסוגר ובכך להביא לריפוי הסדק/קרע. הוא נעשה באמצעות תרופות או באמצעות ניתוח והזרקות.

 הטיפול התרופתי הראשוני מתחיל במרככי צואה, שתיית נוזלים מרובה, אמבטיות ישיבה חמות (חום גורם להרפיית שרירי הסוגר), ומשחות להרגעת הכאב. טיפול זה לבדו עשוי בהחלט להספיק לריפוי פיסורה חריפה.

במקרה של פיסורות כרוניות, הטיפול התרופתי כולל בנוסף גם משחות הגורמות להרפיית השרירים:

  • רקטוגסיק – משחה על בסיס ניטרוגליצרין
  • נפדיפין – חוסם תעלות סידן המופיע גם בצורת משחה וגם בנרות

אם לא חל שיפור עם הטיפול התרופתי במשך 6-8 שבועות, יש צורך לעבור לטיפול פולשני:

  1. הזרקות בוטוקס (בוטולין טוקסין A) – גורם לשיתוק חלקי של שריר פי הטבעת למשך כ-6 חודשים ועשוי להביא להפסקת הכיווץ הלא תקין וריפוי הפיסורה ב-50-80 אחוז.
  2. תופעות הלוואי הן מינימליות ועלולות לכלול זיהום מקומי ובריחת גזים זמנית.
  3. ניתוח – חיתוך מבוקר של חלק מסיבי הסוגר המכווצים כדי לגרום להרפיית הסוגר. מדובר בניתוח הנמשך כעשר דקות עם החלמה מהירה וקלה והפחתה מידית בכאב. ביותר מ-90 אחוז מהמקרים ניתן להגיע להחלמה מלאה. באחוז נמוך מאוד מהמנותחים תופיע בריחת גזים שתחלוף בתוך חודשים ספורים.

איך ניתן למנוע פיסורה?

כדי לנסות למנוע את תופעת הפיסורה חשוב מאוד להקפיד על הרגלי תזונה בריאים ויציאות סדירות ותקינות.

 תזונה: אוכל עשיר בסיבים תזונתיים כמו פירות, ירקות ודגנים מלאים וגם שימוש בשמן זית, כל זאת לצד שתיית נוזלים מרובה מדי יום.

 יציאות: חשוב לדאוג להתרוקן פעם ביום או יומיים בשעה קבועה ולהשתדל מאוד להימנע מהגעה למצבים של יציאות קשות / עצירות. במידת הצורך מומלץ בהחלט להיעזר גם בטיפול תרופתי בהתאם להמלצת הרופאים המטפלים.

 שמירה על הרגלים אלו חשובים על אחת כמה וכמה אצל מי שסבלו מפיסורה בעבר, כדי למנוע את חזרתה.

 ד"ר עדה רוזן, מומחית לכירורגיה כללית, רצפת אגן ופרוקטולוגיה, מכבי שירותי בריאות