מעי רגיש או רגיז?

מהי תסמונת המעי הרגיש (שידועה גם בשם המעי הרגיז)? אילו תסמינים נפוצים בה ואילו שינויים תוכלו לעשות בתזונה שלכם כבר היום כדי להקל? מיכל סוקמן עושה לכם סדר שירגיע את הבטן

תסמונת מעי רגיש / מעי רגיז

תסמונת המעי הרגיש  (Irritable Bowel Syndrome-IBS) שרוב האנשים מכירים בשם "המעי הרגיז" היא הפרעה תפקודית כרונית במערכת העיכול, שנפוצה בקרב כ-20% מהאוכלוסייה ברחבי העולם, ומתבטאת לרוב בכאבי בטן או אי נוחות המשולבת בשינויים בתכיפות היציאות, גזים, נפיחות ותסמינים אחרים העשויים לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים.

איך מאבחנים מעי רגיש?

הגורמים לתסמונת אינם ידועים לחלוטין, אך ברור שמדובר בשילוב של גורמים וכי לחץ וחרדה יכולים להחמיר את התסמינים. אבחנה קלינית של מעי רגיש תגיע לאחר בירור מקיף שבו תישלל כל מחלה, רגישות או תסמונת אחרת הקשורה למערכת העיכול.

לתסמונת המעי הרגיש 3 אבחנות עיקריות:

IBSD – כאשר הסימפטום העיקרי שמופיע הוא שלשול (Diarrhea).

IBSC – כאשר הסימפטום העיקרי שמופיע הוא עצירות (Constipation).

IBSM – כאשר חווים שלשול ועצירות לסירוגין.

האם מעי רגיש הוא מצב מסוכן?

בעוד שמחלות או מצבים בעלי סימפטומים דומים כגון צליאק, קרוהן ועוד עלולים להוביל לפגיעה משמעותית בבריאות במידה ולא מאובחנים בזמן, תסמונת המעי הרגיז אינה נחשבת למסוכנת במידה ולא מאובחנת. יחד עם זאת, היא בעיה אמיתית וחשוב ורצוי למצוא לה פתרון או לפחות להביא להקלה על הסימפטומים.

הימנעות מסוגי מזון מסוימים עלולה להביא לחוסר תזונתי

רוב האנשים עם IBS מדווחים כי התזונה שלהם משפיעה על תדירות וחומרת הסימפטומים, ולכן נמנעים על דעת עצמם מאכילת מזונות מסוימים. אין ספק כי שינויים בתזונה ובהרגלי החיים חשובים לטיפול בתסמונת, ויחד עם זאת הגבלת מזונות מסוימים עשויה לגרום לחסרים תזונתיים. כך למשל אנשים שנמנעים מצריכת חלב ומוצריו יצרכו כמות סידן נמוכה מהממוצע ועלול להופיע להם חוסר בסידן.

אז לפני שאתם נמנעים ממזון מסוים שאתם אוהבים כי אתם חושבים שהוא לא טוב עבורכם, חשוב לבצע הערכה תזונתית מקיפה עם דיאטנית, כדי לזהות קשר ברור וקבוע בין צריכת מזונות מסוימים, הרגלי אכילה ומצבים רגשיים להופעת התסמינים.

ממה אתם נמנעים ולמה לא בטוח שזה הכרחי?

חלב ומוצריו (המכילים לקטוז)

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) היא תסמונת בעלת תסמינים דומים לאלה של IBS (נפיחות, גזים, שלשול), ולכן לפני שקובעים אבחנה של IBS, חשוב לשלול אי סבילות ללקטוז. כדי להבחין בין שתי התסמונות ניתן לבצע בדיקת מימן בנשיפה, אך ניתן גם לבחון זאת באמצעות ניסוי וטעיה: נסו  להוציא את מוצרי החלב מהתפריט לתקופה מסוימת, ולאחר מכן החזירו אותם באופן הדרגתי כדי לקבוע את כמות הלקטוז שאתם מסוגלים לעכל. מומלץ לנסות מוצרי חלב שונים, ואת המתאימים לשלב בתפריט, וכך איך צורך בהימנעות מוחלטת שלהם.

יש מקרים שבהם יופיע שילוב של אי סבילות ללקטוז ומעי רגיש. במצב זה, הימנעות ממוצרי חלב תביא לשיפור חלקי בתסמינים.

באופן כללי, אנשים בעלי אי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כ-12 גרם לקטוז (הכמות שיש בכוס חלב) כמנה אחת ללא מזונות נוספים מבלי לחוש תסמינים או לחוש תסמינים קלים בלבד.

גלוטן וחיטה

בניגוד לצליאק שבו יש להימנע לחלוטין מגלוטן, במצב של רגישות לגלוטן, שמתאפיין בסימפטומים הדומים ל-IBS כמו נפיחות, גזים ועוד, ולא גורם לתגובה חיסונית או דלקתית של המעי, ולכן אין צורך להימנע לחלוטין מגלוטן, אבל כן חשוב לשים לב לכמות הגלוטן הנצרכת.

כמו כן, בשנים האחרונות קיים טרנד משמעותי של הימנעות מגלוטן מסיבות שונות. במקרה שלIBS  אין צורך להימנע מגלוטן, אלא אם כן יש אינדיקציה לרגישות לגלוטן (על פי תשאול המטופל.ת, מאחר ואין בדיקה ספציפית) זאת מכיוון שההימנעות לא תשפר את הסימפטומים ועלולה לגרום לפגיעה בפלורה (החיידקים הטבעיים) של המעי.

בנוסף, מלבד גלוטן, חיטה מכילה חלבונים אחרים שעלולים לעורר אי נוחות בבטן. מכיוון שאין בדיקה שתבדוק למה כל אחד רגיש, מבצעים דיאטת "אלימינציה" של גלוטן – מורידים לגמרי את הצריכה של הגלוטן ואם אין שיפור מחזירים אותו לתפריט בהדרגה.

סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם פחמימות (פוליסכרידים) המצויות בצמחים, והם אינם מתעכלים או נספגים במעי הדק ומובילים לרוב לתנועתיות מוגברת של האוכל במערכת העיכול.

ניתן לחלק אותם לשני סוגים עיקריים: סיבים מסיסים (פקטין, בטא-גלוקן, גואר-גם) המצויים בקטניות, שיבולת שועל ושעורה ועוברים פירוק על ידי חיידקי המעי הגס. סיבים בלתי מסיסים (תאית, ליגנין) מצויים בירקות, בפירות ובדגנים מלאים, ועוברים פירוק חלקי יותר אך יש להם השפעה גדולה יותר על היציאות.

לכמות וסוג הסיבים התזונתיים יכולה להיות השפעה רבה על תסמיני המעי הרגיש, אבל לא תמיד הוספה או הפחתה שלהם תוביל לשינוי בתסמינים. לכן הדעות חלוקות לגבי הצורך בצמצום או בהגברת הצריכה. חשוב להעריך את צריכת הסיבים התזונתיים מכל מקורות המזון ולהתאימה באופן אישי לתזונת המטופל.ת.

כמו כן, מומלץ לא להוסיף סובין חיטה במזון או בתוספים מעבר לצריכה הרגילה מכיוון שהוא נמצא כגורם המחמיר את הסימפטומים. במקרה של מעי רגיש המאופיין בעצירות, ניתן להתנסות בהוספת זרעי פשתן טחונים למשל בדייסה או ליוגורט.

דיאטת FODMAP להקלה על מעי רגיז

דיאטת FODMAP היא דיאטה שמטרתה להקל על הסימפטומים של הסובלים ממעי רגיש, קרוהן או קוליטיס על ידי הורדת מאכלים המכילים פחמימות ש"חשודות" בכך שעלולות להכביד על מערכת העיכול. אותן פחמימות עוברות תסיסה על ידי חיידקי המעי, מה שיכול לגרום לגזים, לכאבים וליציאות רכות.

כדי להעריך את מידת השפעתן ניתן להוציא אותן מהתפריט למשך 4-6 שבועות. לשם כך חשוב להכיר את כל המקורות התזונתיים שלהן. ניתן להוסיף אותן בחזרה לתפריט באופן שיטתי ומתוכנן וכך להתאים באופן אישי את המזונות הנסבלים. חשוב לדאוג לחלופות מתאימות על מנת למנוע חסרים תזונתיים.

מיהן אותן הפחמימות "חשודות"?

  • פרוקטו-אוליגוסכרידים (FOS) – נמצאות בחיטה, בשיפון, בירקות ובפירות מסוימים.
  • גלקטו-אוליגוסכרידים (GOS) – נמצאות בקטניות.
  • דיסכרידים (לקטוז) – נמצאות בחלב ומוצרי חלב.
  • מונוסכרידים (פרוקטוז) – נמצאות בדבש, במיצי פירות, במוצרי מזון מעובדים המכילים פרוקטוז או סירופ תירס עשיר בפרוקטוז.
  • פוליאולים / ממתיקים רב-כהלים (בעיקר סורביטול) – נמצאות בפירות וירקות מסוימים, בממתקים ובמאפים ללא סוכר.

בכל מקרה כזה, חשוב להתייעץ עם דיאטנית להתאמת תפריט מאוזן.

פרוביוטיקה

חיידקים פרוביוטיים הם חיידקים בעלי פעילות חיובית ויכולת פירוק רכיבי תזונה לחומרים מזינים, החשובים לבריאותנו ומשפרים את תפקוד מערכת העיכול, ולכן במצב של IBS ניתן להוסיף פרוביוטיקה דרך מזון (יוגורט, כרוב מוחמץ או כבוש) או באמצעות תוסף תזונה.

ומה עוד כדאי לעשות אם אובחנתם בתסמונת המעי הרגיש?

  • אכלו ארוחות קטנות ומסודרות מדי 3 שעות.
  • הימנעו ממזון מטוגן, שמן וחריף (כן אנחנו יודעים שזה טעים 😊).
  • אל תשכחו ללעוס היטב את המזון ולאכול לאט.
  • הקפידו על שתיית מים.
  • הפחיתו שתיית משקאות מוגזים ואלכוהול.
  • הפחיתו שתיית משקאות המכילים קפאין.
  • שלבו פעילות גופנית וכן פעילות מרגיעה כגון מדיטציה בסדר היום שלכם.

וכמה מילים לסיום

אם אובחנתם בתסמונת המעי הרגיש, חשוב שתהיו במעקב של דיאטנית קלינית המתמחה בנושא, כדי להתאים באופן אישי את התזונה ולהימנע מחסרים תזונתיים. הדיאטנית תבצע הערכה תזונתית מקיפה ותבדוק את הקשר בין אכילת מזונות, הרגלי האכילה ואורח החיים להופעת התסמינים במערכת העיכול. כמו כן, חשוב להימנע מצריכת מזונות מסוימים רק אם באמת קיים צורך בכך.

אנחנו כאן בשבילכם, לקביעת תור עם דיאטנית מכבי היכנסו >>

הכותבת היא: מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית מכון הסוכרת, השלום, מחוז מרכז במכבי