#לא התלוננתי: היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות כלפי נשים

זמן קריאה: 3 דקות
|
22 בנוב' 2018

סרט סגול לציון יום המאבק באלימות כלפי נשים

לרגל היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות כלפי נשים החל ב-25.11, יפעת אזוב, עובדת סוציאלית ממחוז ירושלים והשפלה במכבי, שופכת אור על התופעה ומסבירה איך שוברים את מעגל השתיקה וכיצד ניתן לפנות לקבלת סיוע

מדי שנה מתפרסמים נתונים מדאיגים לגבי מגמת העלייה באלימות כלפי נשים. מעבר לנתונים שמתפרסמים בתקשורת, שהם בדרך כלל מקרי אלימות המסתיימים ברצח, יש מקרים רבים שאנחנו לא שומעים עליהם, ויש עוד הרבה מאוד נשים הסובלות מסוגים שונים של אלימות ובוחרות, מטעמיהן האישיים, לשתוק.

כיצד ניתן לזהות אלימות במערכת יחסים?

יפעת אזוב, עובדת סוציאלית ממחוז ירושלים והשפלה במכבי, מסבירה כי כל אישה שחיה בפחד ומסתכלת בכל פעם מעבר לכתף, שמא תגיע איזו תגובה בלתי צפויה ולא יודעת מתי ולמה יתפרצו עליה, סובלת מאלימות. חוסר היציבות והקביעות בחיים מערער את האישה. הפחד הזה מהתגובה הלא צפויה ומאי הידיעה אם יקרה ומה יקרה, ואיך יתנהל היום שלנו גורם לחרדה. כל דבר שמפריע לחיים ומוציא את השליטה מאותו אדם בגלל התנהגות של אדם אחר הוא אלימות.

 האלימות לא חייבת להיות רק פיזית. כולנו מכירים את הדפוס של אלימות רגשית, כאשר בן הזוג משפיל את זוגתו ואומר לה למשל: "את מטומטמת, את לא שווה שום דבר".

סוג נוסף של אלימות הוא אלימות כלכלית. למשל אישה שמרוויחה יותר מהבעל אבל על כל פעולה היא צריכה לתת לו דין וחשבון: "למה קנית את הבגד הזה?", "למה את הולכת שוב לסופר ?" וכו'.

גם הטרדה מאיימת, הידועה כ-stalking, היא סוג של אלימות שחשוב לטפל בה. זה מתבטא למשל בטלפונים בלתי פוסקים, צורך לתת דין וחשבון על מה האישה עושה, עם מי היא נפגשת, הלבוש שלה, ביטויי קנאה קיצוניים וכדומה.

סוג אלימות נוסף, הוא "אלימות רוחנית" שנפוצה בקרב נשים שומרות מסורת. אלימות זו באה לידי ביטוי כאשר הבעל אוסר על האישה להתפלל, אוסר עליה לבצע פעילויות הקשורות בטקסי הדת כגון הדלקת נרות, אומר לה איך להתפלל וכו'. עבור נשים שמקדשות את הדת, זו פגיעה ממשית בעולמן הרגשי.

האם אלימות כלפי נשים נפוצה יותר במעגלים חברתיים מסוימים?

באופן כללי ניתן לראות שאלימות כלפי נשים היא תופעה החוצה את כל שכבות הגיל, בכל האוכלוסיות, ללא הבדל מגזר, רמת הכנסה או השכלה. זה יכול לקרות לכולן. יפעת מתייחסת בדבריה לשני הצדדים גם לאישה הנפגעת וגם לגבר הפוגע. היא טוענת כי מי שאלים לא באמת רוצה להיות אלים, אלא שמדובר באדם במצוקה שחסר את הכלים הנכונים להתמודדות. בנוסף היא מדגישה שהדיון על האלימות כלפי נשים לא צריך להיות שיח תלוי ג'נדר, אלא שיח משותף לכולם. האלימות פוגעת בגברים ובנשים כאחד ובחברה כולה.

איך שוברים את מעגל השתיקה וגורמים לעוד נשים לדבר?

 אנו, המטפלים במערכת הבריאות, שואלים את הנשים באופן יזום על תחושתן בזוגיות, מיידעים אותן על התופעה ודרכי ההתמודדות, מציעים את עזרתנו ונותנים להן את התחושה שהן לא לבד. אם יש חשש לאלימות, חשוב לפנות לטיפול ולבקש עזרה בכל מצב, ובעיקר כדי למנוע הסלמה. הטיפול מספק ראייה מרחוק על התמונה הקיימת. לנשים הנפגעות אין תמיד את הידע והכלים המקצועיים ולכן הן לא תמיד מזהות שמערכת היחסים היא אלימה. בדרך כלל האלימות מתחילה מאירוע שולי  שבהדרגה  הולך ומקצין והופך לדפוס קבוע.

בטיפול, הגורם המקצועי מציב מראה מול המטופל או המטופלת ומצביע על כך שמשהו לא בסדר, שקיימת מעגליות בהתנהגות ושלא מדובר באירועים בודדים. לפעמים הפוגע לא מצליח לראות את הנפגע, ולכן הטיפול יאפשר לו לראות את הסבל שהוא גורם לאחר, ושני בני הזוג יוכלו לראות אחד את השני. בנוסף, לפעמים הפוגעים הם אנשים שבאו מבית אלים ואלה הדפוסים שהם למדו ולכן בטיפול יאפשרו להם ללמוד שאפשר גם אחרת.

איך חוזרים לשגרה אחרי טראומה של אלימות?

 כמו בכל טראומה, כל אישה מתמודדת באופן אחר ויהיו נשים שיזדקקו לליווי לאורך זמן. החזרה לתפקוד מגיעה באמצעות מעגלי ליווי ותמיכה, בין אם זה חברים, עבודה, משפחה וכמובן פנייה לטיפול מקצועי.

כיצד ניתן לפנות על מנת לקבל סיוע?

כל אישה החווה אלימות יכולה לפנות לצוות הרפואי במרכז הרפואי או לתאם תור לעובדת הסוציאלית במכבי באמצעות מוקד מכבי ללא הפסקה 3555*. העובדות הסוציאליות בסניפי מכבי נותנות ייעוץ ותמיכה, תוך שמירה על פרטיות, ובהתחייבות לשמירה על סודיות.