חודש המודעות לסרטן השד: אבחון מוקדם יכול להציל חיים

זמן קריאה: 8 דקות
|
15 באוקטובר 2020

חודש המודעות לסרטן השד

חשוב לדעת שאבחון מוקדם של סרטן השד יכול להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים לריפוי. לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, מנהלת ארצית של תחום האונקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מרכזת מידע מקיף בנושא

מהו סרטן השד?

סרטן השד היא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי, וגידולי שד פולשניים אחראים לכשליש מתחלואה בסרטן בקרב נשים בישראל. המונח סרטן השד מתייחס לגידולים ממאירים שמקורם בתאי האפיתל המצפים את הצינורות ו/או אשכולות המובילים ומיצרים חלב בשד, וכולל הן גידולים פולשניים (מהווים כ-88% מאלו המאובחנים בנשים בישראל), והן גידולים ממוקדים לצינורות החלב, שאין להם פוטנציאל להתפשט או לייצר גרורות וקרויים Carcinoma in situ.

הגידולים הפולשניים אינם מיקשה אחת, אלא אוסף "משפחות" של מחלות בשד אשר נבדלות ביניהן במאפייני הגידול כמו: קצב חלוקת תאים, ביטוי קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון בגרעיני התא, ביטוי האונקו-פרוטאין Her2 במעטפת תא הגידול ועוד. המאפיינים השונים והייחודיים של הגידול תורמים להערכת הסיכון להישנות המחלה ולקביעת אסטרטגיית הטיפול המיטבית.

מהי חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד?

הגילוי המוקדם מאפשר זיהוי גידולים בשלבים מוקדמים של המחלה, מגביר את הסיכוי להירפא מהמחלה ולרוב גם מאפשר גישה טיפולית קלה ונוחה יחסית.

האמצעים לגילוי מוקדם נחלקים ל-2:

1. גילוי באמצעות בדיקות סקר בדימות – שמטרתן לזהות גידול בצילום עוד לפני שהוא מתפתח לגוש נמוש.

הבדיקה המקובלת לנשים בסיכון ממוצע הינה בדיקת הממוגרפיה שהיא בדיקה פשוטה של צילום כל שד בשני מנחים, ומלווה לעיתים בבדיקת סונאר שדיים, המסייעת בהבדלה בין גושים המייצגים ציסטה (חלל נוזל צלול, שפיר) לבין גושים סולידיים שחלקם בעלי מראה שפיר וחלקם עם מאפיינים החשודים לגידול.

באיזה גיל לעשות ובאיזו תדירות?

ביצוע ממוגרפיה בנשים בנות 50-74 הוכח כמפחית תמותה מהמחלה ונמצאת בסל הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן, כאשר הן משויכות לקבוצות בסיכון העולה על הממוצע. בכל הגילאים בדיקות הסקר נבחנות ביכולת שלהן לזהות ברגישות גבוהה גידול בתוך רקמת השד מצד אחד, ובהימנעות מצורך בביופסיות מיותרות מאידך.
עבור נשים מגיל 74 ומעלה במצב רפואי טוב, מומלץ לשקול את המשך הבדיקה.

איך ניגשים לבדיקה?

כל הפרטים כאן >>

בדיקת סקר נוספת, רגישה מאוד, הינה בדיקת MRI שדיים, המומלצת החל מגיל 25 או כעשור טרם שחלתה קרובת משפחה מדרגה ראשונה, בקרב נשים בעלות סיכוי גבוה מאוד לחלות בגידולי השד (למשל נשים המצויות בסיכון על רקע ממצא תורשתי).

2. זיהוי שינויים במבנה השד – דרך נוספת לגילוי מוקדם מלבד בדיקות דימות היא באמצעות זיהוי שינויים במבנה השד/הפטמה בזכות ערנות האישה ו/או הרופא הבודק.

חשוב שכל אישה תהיה מודעת למבנה השד שלה. למרות שמחקרים על בדיקה עצמית שגרתית לא הוכיחו באופן גורף שיפור בהישרדות מגידולי השד (בשונה מממוגרפיה שהוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה), ישנם מקרים רבים שבהם ערנות ומודעות האישה לשינויים בשד, הביאו לגילוי מוקדם של המחלה. בכל מקרה שבו אישה חשה בשינוי במבנה השד כמו גוש, שינוי בצבע העור ובמרקם השד, כאבים חריגים, הפרשה דמית מהפטמה או פריחה מתמשכת באזור הפטמה והעטרה, יש לפנות לבדיקת רופא כירורג מומחה.

כיצד עוד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?

מלבד ביצוע מעקב שגרתי, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא הכולל שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה עם הגבלה של שומנים מן החי וצריכת ירקות ופירות יומית, וכן הגבלת צריכת אלכוהול. בנוסף להמלצות אלה, מחקרים הראו כי בקרב נשים שהניקו לאחר לידה, נראתה הפחתה מסוימת בסיכון לחלות. כמו כן, חשוב לדעת כי עבור חלק מהנשים בעלות סיכון מוגבר (למשל בקרב נשים עם שינויים טרום-סרטניים בביופסיית שד) מומלץ לשקול טיפול תרופתי בתכשירים החוסמים באופן סלקטיבי קולטנים להורמוני השד (כמו טמוקסיפן ורלוקסיפן) או תכשירים אחרים (כמו חוסמי האנזים ארומטזה) למספר שנים במטרה להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה.

אסטרטגית בדיקות מותאמות אישית

כיום מתנהל ברשת מכוני הממוגרפיה של בית החולים אסותא מחקר בינלאומי המגייס נשים בנות 40-70 שנה בקבוצת סיכון ממוצעת (לא מדובר בנשים בסיכון מוגבר על רקע מצב תורשתי ידוע), ומשווה בין תכנית בדיקת הסקר הסטנדרטית לאסטרטגיה מותאמת אישית. במחקר מתבצעת הערכה נוספת לסיכון לתחלואה, ונשים הנכנסות לזרוע של סיקור מותאם אישית, יעברו סקירות בתדירות גבוהה יותר אם הסיכון המחושב גבוה יחסית, ובתדירות נמוכה אם הסיכון נמוך.

פרטים נוספים אודות המחקר >> MyPeBS Assuta.
לשאלות על המחקר, ניתן לפנות בטלפון 03-7644456 או במייל mypebs@assuta.co.il

מיהן הנשים המצויות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד?

•נשים מוגדרות כמצויות בסיכון גבוה מאוד כאשר הסיכון במהלך החיים (עד גיל 70) לחלות הינו מעל 20%. בקבוצה זו נכללות נשים עם סיכון מוגבר על רקע שינויים מולדים בגנים BCRA1 או BRCA2 ("נשאיות", סיכון יכול להגיע ל-60-80%) וגנים נוספים היכולים להיות קשורים בעליה בתחלואה, נשים שקיבלו קרינה לחזה בעיקר בגיל ההתבגרות (למשל קרינה ב"שדה מנטל" הכולל את קשרי הלימפה במרכז החזה ובתי השחי בשל מחלת הודג'קין), וכן חלק מהנשים עם סיפור משפחתי משמעותי שלא נמצאו נשאיות בבדיקות BCRA1 או BRCA2.

נשים אלו צריכות להיות במעקב מסודר מגיל צעיר, הן עוברות בדיקת MRI שדיים שנתית ובדיקות ממוגרפיה וסונאר שדיים מגיל הצעיר מזה של האוכלוסייה בסיכון רגיל.

•נשים עם סיפור משפחתי פחות מובהק נבדקות לרוב מגיל 40 או כעשור לפני הופעת המחלה אצל קרובות המשפחה שלהן עם ממוגרפיה אחת לשנה.

מהן ההמלצות עבור נשים המצויות בסיכון מוגבר לחלות?

• אבחון וייעוץ גנטי – לנשים שחלו בעבר* בסרטן השד או השחלה, בייחוד נשים בעלות היסטוריה משפחתית של גידולי שחלה בכל גיל ו/או גידולי שד לפני גיל 50, מומלץ לפנות לייעוץ ולאבחון גנטי. התשובה עשויה להשפיע על גישה טיפולית, ובעזרתה הן יוכלו לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלהן לגידולים נוספים. הסיכוי למציאת שינויים גנטיים בישראל גבוה יותר בקרב האוכלוסייה האשכנזית. קיימים טיפולים ייעודיים לנשים שחלו על רקע תורשתי, בעיקר בגידולים שנישנו.

*חשוב לדעת כי גם נשים בריאות, שלא חלו בעבר בסרטן השד, עם סיפור משפחתי של גידולי שד ושחלה או גידולים אחרים, יכולות לקבל ייעוץ גנטי והמלצות לגבי הבדיקות שעליהן לבצע.

• שאלון שינויים גנטיים – בשנת 2020 הוכנסה לסל הבריאות אפשרות לכל אישה ממוצא אשכנזי לפנות לבדיקת שינויים גנטיים שכיחים בגנים BRCA1/2. השירות החדש מתבצע באמצעות מילוי שאלון מקוון ע"י המבוטח/ים השאלון זמין באתר מכבי, קיים בסניפים ובמכבי ללא הפסקה (לינק לשאלון נשלח ע"י נציגי מכבי ללא הפסקה לאחר פניית המבוטחים). לשאלון יש לצרף הפנייה לייעוץ גנטי מרופא/ה מטפל/ת משפחה / נשים / כירורג או אונקולוג, והמידע בו מאפשר סינון וירטואלי מרכזי על ידי צוות של יועצות גנטיות.

• טיפול ספציפי – עבור נשים שאובחנו כנשאיות למוטציות בגנים BCRA1 או BRCA2 ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ניתוחים מונעים או התערבות טיפולית מותאמת אישית.

האם גם גברים עלולים לחלות בסרטן השד?

כן, כאחוז אחד מסך מקרי סרטן השד המאובחנים הינו בקרב גברים, כאשר למעלה ממחצית הגברים שחלו, הם בעלי היסטוריה משפחתית של גידולי שד אצל קרובי ו/או קרובות משפחה. לגברים שחלו בסרטן השד מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך הפנייה לייעוץ גנטי.

בברכת שנה של בריאות שלמה וטובה!