לחיות חיים בריאים ותקינים: הטיפולים החדשים במחלת האיידס

זמן קריאה: 2 דקות
|
19 בנוב' 2018

יד מחזיקה סרט אדום לציון המאבק באיידס על רקע עץ כהה

לכבוד יום האיידס הבינלאומי שחל ב-1 לדצמבר, ד"ר יבגני קצמן, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות במרכז האיידס, בביה"ח איכילוב, מסביר על שיעור התחלואה בארץ ומספר על הטיפולים החדשים, שמשפרים את חיי המטופל ומאפשרים לקיים אורח חיים רגיל ובריא

מהו שיעור הנשאות באיידס בישראל?

ד"ר קצמן מסביר כי בישראל ישנם כ-9,000 נשאים, כלומר בערך 1 ל-1000 איש, המהווים 0.1 אחוז מהאוכלוסייה, שהוא שיעור נמוך ביחס למדינות העולם השלישי והעולם המערבי. אם נסתכל על הנתונים בדרום אפריקה למשל, מדובר באחוזים גבוהים פי כמה (25 אחוז), או במדינות חבר העמים, שבהן שיעור האיידס מגיע ל-1-2 אחוזים.

כיצד נדבקים בנגיף ה-HIV?

קיימות מספר דרכי הדבקה: יחסי מין לא מוגנים ללא שימוש בקונדום, חשיפה לדם נגוע (כמו בהזרקת סמים משותפת עם נשא), הדבקה דרך מכשור רפואי, הנגוע בדם בעת טיפול רפואי (בארץ זה לא קורה) או בהעברה מאם לעובר (היום זה קורה למזלנו רק במקרים נדירים מאוד כאשר האם לא יודעת שהיא נשאית).

איכות חיים לצד הנשאות

נגיף ה-HIV הוא זיהום כרוני ללא יכולת ריפוי נכון להיום, אבל ניתן לשליטה באמצעות תרופות. בעקבות התקדמות הטיפולים התרופתיים, רוב הנשאים בארץ הם אנשים בריאים, שחיים אורח חיים טוב ואיכותי ואף זהה למי שאינם נשאים. לצערנו, חלק מהנשאים מתגלים גם היום בשלב מאוחר יחסית כשהם כבר חולים (כלומר שפיתחו את סימני מחלת האיידס), אבל גם מטופלים אלו מקבלים טיפול שמצליח לרוב המקרים לרפא אותם מהמחלה, ומאפשר להם לחזור להיות אנשים בריאים (כמובן עדיין להישאר נשאים).

החידושים בתחום הטיפול במחלת האיידס

ד"ר קצמן מסביר כי ניתן לראות התקדמות בתחום בכמה מישורים:

כיום מבינים כי יש להתחיל טיפול תרופתי מוקדם לכל נשא הנגיף ללא קשר למצב המערכת החיסונית. לא צריך לחכות שמצב זה ידרדר, אלא לשאוף לטפל כמה שיותר מהר כדי לשמור על בריאות המטופל ולאפשר לו אורח חיים טוב ותקין.

כמו כן, התרופות שנותנים היום הן לא כמו הקוקטייל והתכשירים הראשונים נגד הנגיף, שהיו זמינים  בשנות ה-90 וכללו לעתים כ-15 כדורים מחולקים ל-3 או 4 פעמים ביום, עם תופעות לוואי קשות. היום התרופות כמעט ואינן מלוות בתופעות לוואי ורוב הנשאים מקבלים מינון של בין כדור 1 עד 2-3 כדורים ביום בלבד, דבר שלא משפיע על אורח החיים שלהם. מדובר בטיפולים יעילים מפעם, וגם הרבה יותר עמידים מפני יכולת הנגיף לפתח עמידות נגדם.

טיפול נוסף שאושר לאחרונה, היא זריקה שניתנת פעם בשבועיים ומחליפה את הצורך בנטילת כדורים. זה כמובן דורש מחויבות נוספת מהחולה לגשת למרפאה בזמן קבוע לבצע את הזריקה, לעומת כדורים שניתן לקחת בכל מקום.

אילו פערים עדיין קיימים היום בתחום הטיפול והמניעה של ה-HIV?

הבעיה שנותרה ושצריך להיאבק בה היא הסטיגמה, ההדרה של אוכלוסיית הנשאים והחולים בכל תחומי החיים. אם זה בעולם הרפואה, שבו עדיין קיימים רופאים שמסרבים להעניק טיפול לנשאים, מתוך בורות מוחלטת ומפחד שאין לו כל מקום, או אחיות שמבצעות פעולות מנע ובידוד מיותרות טרם הטיפול, ואם בתחום החינוך שבו מורים וגננות מפחדים שהורי הילדים יגלו שהם נשאים, ועוד הרבה מאוד דוגמאות המראות שהאוכלוסייה הכללית עדיין חוששת מהנשאים. לכן, יש כיום עבודה רבה בקרב הקהילה, ופעילות הסברה נרחבת של רופאים, ארגונים לא ממשלתיים כמו הוועד למלחמה באיידס ועוד וכמובן של משרד הבריאות, שבו מושקעים משאבים רבים כדי להעניק לאנשים יותר ידע וכדי לשבור את הסטיגמה.

שתי פסגות חשובות במאבק עוד לא נכבשו

חשוב לציין כי עדין בשנת 2018 שתי המטרות המרכזיות במאבק נגד המחלה טרם הושגו על ידי האנושות: הרפואה עדיין לא יודעת לרפא את הנשאות (כלומר, להפוך את הנשא לאדם בריא שלא זקוק להמשך הטיפול), וגם לא נמצא החיסון נגד הנגיף. ד"ר קצמן מביע תקווה ששתי המשימות האלה יושגו בעתיד, הודות למאמצים אדירים המושקעים בתחום בעולם.